1 צפייה בגלריה
נרצחי הפיגוע בעלי: הראל מסעוד, עופר פיירמן, אלישע אנטמן וחמן שמואל מורדוף
(צילום: נדב אבס)
"מודאג מאוד ממקרי המוות האזרחיים שקרו בגדה המערבית ב-48 השעות האחרונות, כולל קטינים. מתפלל עבור המשפחות המתאבלות על אובדנן ומטפלות בקרוביהם הפצועים". אלו המילים שבהן בחר אתמול (שלישי) שגריר ארה"ב לישראל טום ניידס לנחם את הציבור הישראלי לאחר פיגוע הירי בעלי שבו נרצחו ארבעה ישראלים. אבל רגע, אילו עוד הרוגים היו ב-48 השעות האחרונות? ניידס לא התייחס לקורבנות ישראלים נוספים, אלא לפלסטינים, שלטענתו "רק" יידו אבנים לעבר כוחות צה"ל במהלך הקרב בג'נין יממה קודם לכן.
טורים נוספים בערוץ הדעות ב-ynet:
• מתחת לאף, משהו קורה במזרח ירושלים
• אל תתנו להם לבחור שופטים
• שרית אחמד שקור היא קורבן הבערות
• סין שלחה לנו איתות דיפלומטי מדאיג
המראה הנשקף מהמשקפיים המעוותים, המשווים בין הש"ג ביישוב עלי ושלושה ישראלים שכל פשעם היה לשבת ולאכול חומוס, לבין מחבלים שניסו והצליחו לפגוע בכוחות הביטחון, חושף את הפנים האמיתיות של הממשל האמריקני ואת יחסו השורשי כלפי ישראל.
הסיבה שבגללה יצאה ג'נין מכלל שליטה היא היעדר נוכחות ישראלית ארוכת שנים שם. ההתנתקות מצפון השומרון, זוכרים? במקום שבו אין נוכחות אזרחית ישראלית, גם אין נוכחות צבאית ישראלית. אבל אין ואקום. מי שמשוכנע שההתנחלויות הן המכשול לשלום, ובה בעת לא רק שלא מגנה את ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C, שאמורים להיות בשליטה ישראלית לפי הסכמי אוסלו, אלא מממן אותם, מביט על העולם במבט מעוות.
זהו אותו ממשל שדוברו הסביר כי ארה"ב "מוטרדת בצורה עמוקה" מכוונת ממשלת ישראל לקדם תכנון של כ-4,000 יחידות דיור חדשות בהתנחלויות. גם תוכנית הממשלה לצמצם את שבעת מדורי הגיהינום הביורוקרטיים שעוברת כל תוכנית בנייה יהודית מעבר לקו הירוק זכתה לגינוי מפי הממשל. "ארה"ב מתנגדת לצעדים חד-צדדיים כאלה", נמסר, "צעדים שהופכים את פתרון שתי המדינות קשה יותר להשגה ושמהווים מכשול לשלום".
האם ההשתלטות הפלסטינית היא מכשול לשלום? לא לפי האמריקנים. האם קן הצרעות בג'נין, שנוצר בדיוק כפי שחמאסטן התהוותה בעזה בגלל ההתנתקות, הוא מכשול לשלום? גם לא. רק בנייה יהודית היא מכשול לשלום. וזה המסר שמחלחל מארה"ב מטה: תוכניות שנועדו להדיר יהודים אינן גזענות או אנטישמיות. הן ורק הן הדרך הבטוחה לשלום.
עקיבא לםדניס ויסלפולסכסוך הציוני-פלסטיני, בין שתי התנועות הלאומיות הנאבקות על הארץ הזו, יש דפוס אחד קבוע: במקום שבו היהודים מנסים להקים חיים, הערבים מנסים לזרוע מוות. זו בדיוק הסיבה שבגינה פצחו הישראלים בריקודים אחרי ההצבעה בכ"ט בנובמבר 1947, שהחליטה לחלק את הארץ למדינה יהודית ומדינה ערבית, והערבים פתחו באש. ראש הממשלה המנוחה גולדה מאיר היטיבה להגדיר זאת: "אם הערבים יניחו את נשקם, לא תהיה עוד מלחמה. אם ישראל תניח את נשקה, לא תהיה עוד ישראל".
מצג השווא של השוויון בין ההרוגים בפעולת צה"ל בג'נין להרוגים בפיגוע בעלי מצביע על חוסר הבנה עמוק של הסכסוך. אם זו התגובה האוטומטית של שגריר ארה"ב לישראל זמן קצר אחרי שארבעה ישראלים נרצחו באכזריות, קשה לדמיין מה עוד זומם הממשל הנוכחי בהקשר הישראלי בסוגיות אחרות, הרות גורל הרבה יותר, כמו הגרעין האיראני והנורמליזציה המיועדת עם ערב הסעודית.
- עקיבא לם הוא יועץ תקשורת ובעל הבלוג "קצת על הרבה"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
