בסוף השבוע הסתיימה התקופה בת השבועיים שניתנה לציבור להעיר הערות על שני תזכירי החוק שהגיש משרד הביטחון. למעלה מ-3,000 תגובות של אזרחים נרשמו בהערות, רובם מתנגדים להצעות החוק שלטענתם בין השאר נוגדות את עיקרון השוויון ומפלות בין אזרחים.
החוקים, שמציעים להאריך את משך השירות הסדיר לחיילים גברים לשלוש שנים ולהגדיל משמעותית את מספר הימים המרבי שהצבא יוכל לזמן אליו חיילי מילואים מדי שנה, זכו לכינוי "חוק הגיוס החדש" – כיוון שיגדילו את הנטל על ציבור המשרתים, בעוד לסוגיית אי-שירותם של חרדים וערבים בצה"ל אין בהם שום התייחסות.
ברקע, העתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה לא לגייס את תלמידי הישיבות החרדים, שבג"ץ החל לדון בהן אתמול (ב'), וכבר סיפק צווים בנושא הדורשים מהמדינה לנמק מדוע לא לגייס תלמידי ישיבות.
על תזכיר חוק שירות סדיר נכתבו 1,481 הערות, בהן הערות של לוחמים ושל אימהות ללוחמים שמחו על הצעת החוק. "זו עוולה שמאריכים שירות סדיר וימי מילואים של אוכלוסייה שגם ככה תורמת ומשרתת, במקום לחוקק חוק של שוויון בנטל כלפי אוכלוסיות שלא משרתות כעת מתוך אידיאולוגיה", כתב אחד האזרחים בהערה על הצעת החוק.
"שלום, אני לוחם בסדיר אשר אמור להשתחרר בעוד כארבעה חודשים", נכתב בהערה נוספת על הצעת החוק. "בעקבות הצעת החוק החדשה הזאת, נהיה לי חוסר ודאות בנוגע למועד שחרורי, אשר פוגע בחיי הפרט שלי (אני נשוי). אין סיבה שחיילים ואנשי מילואים אשר נותנים מעצמם למדינה וממלאים את חובתם יצטרכו לשלם מחיר אישי גדול יותר, בזמן שאוכלוסיות בחברתנו אינן משתתפות בעול זה. בקשתי היא שחברי הכנסת ייקחו בחשבון את ההשלכות של חוק כזה על החברה הישראלית וימצאו דרך להגיע לפתרון".
"חיילי סדיר לוחמים אשר עברו את 7 באוקטובר ואת המלחמה בעזה עברו את אחת מהמלחמות הכי קשות וממושכות בהיסטוריה שלנו כעם", כתב אזרח באחת ההערות. "הם מותשים, עם טראומות נפשיות שחלקן טרם באות לידי ביטוי, ומרגישים שעליהם לסיים את שירותם, לצאת להתאוורר ולהמשיך את חייהם. הארכת השירות עבורם היא תחושת ניצול ומשיכת החבל הרבה מעבר ליכולותיהם. הם איבדו חברים רבים וחלק גדול מחבריהם פצועים, אם בנפש ואם פיזית. אפילו לא היה להם את הזמן לעבד את האבל ולתמוך במשפחות ובלוחמים הפצועים. חייבים להודות להם על שירותם ולשחרר אותם לנפשם, תרתי משמע. הארכת השירות הסדיר היא ירייה ברגליהם, והנזק שיגדל מכך רב בהרבה מהתועלת. יש לגנוז חוק זה לאלתר ולא להעמיק את הפגיעה בהם".
4 צפייה בגלריה
הרמטכ"ל הרצי הלוי בהערכת מצב בצפון רצועת עזה. לוחמים וקרוביהם דורשים שוויון בנטל
(צילום: דובר צה"ל)
"ההצעה היא בניגוד לעיקרון השוויון בנטל", כתב אזרח נוסף. "כבר כעת יש פלח קטן מאוד של האוכלוסייה שנושא בנטל של המילואים - וזה גם פלח האוכלוסייה שעובד ומשלם מיסים. אוכלוסייה זו מסכנת את חייה ומשלמת לאורך שנים מחיר כבד ביותר מעול ההגנה על המדינה, משלמת בחיים ובבריאות. לעומת זאת קיים פלח של האוכלוסייה שמשתמט. אבקש להתחיל בשלב ראשון לגייס את המשתמטים ורק לאחר מכן להוסיף נטל על אלה שקורסים. אי-אפשר להפלות בין דם לדם. אבקש להפסיק את מדיניות האי-שוויון הנוראית הזאת, שאינה מוסרית ופוגעת בלכידות החברה שלנו. אי-אפשר להגיד 'ביחד ננצח' ולהמשיך לאפשר השתמטות והכבדת העול על האחרים".
אם לשני לוחמים הגיבה גם כן על הצעת החוק וטענה כי גיוס חרדים הוא בגדר חובה: "כאמא לשני לוחמים שכעת משרתים במלחמה, על כל המשמעויות שלה, ומתחילה להבין את קצה ההשלכות עליהם בהווה ובעתיד, ועל כל המשפחה, רואה כיצד חייהם השתנו ואיזו דרך ייאלצו לעשות כדי להשתלב שוב בחברה בריאה עם חשיבה על עתידם האישי, תוכניות לימודים ורכישת מקצוע - אני מתנגדת בתוקף להארכת השירות. אני רואה איזה מחיר אנו משלמים. אני עובדת קשה בתוך קהילה חרדית ומבינה מקרוב מאוד את ההבדלים בינינו. גיוס חרדים הוא הכרחי וקיומו יהפוך את הארכת השירות למיותרת".
"אני רופאה, ובדקתי: דמם איננו אדום או סמיך יותר, גם לא יהודי יותר", הוסיפה. "הגיע הזמן להשוות את הנטל בין כולם ולא לנצל את טוב ליבם של ילדינו, שחינכנו אותם לנתינה. הם העתיד שלנו והמדינה הזו מעוררת בהם תוכניות לעזוב אותה, הם מתקשים לראות כאן את עתידם וזו תעודת עניות קשה לנו. הם מיטב הבנים ומנהיגי העתיד. מגיע להם שנכבד אותם ונאפשר להם, אחרי שירות ארוך, קשה ומשמעותי, להתחיל את חייהם ולראשונה לחשוב על עצמם. גם כך לא יהיה פשוט. ההתמודדות עם מה שעוברים במלחמה תימשך כל חייהם, ולא ידועות ההשלכות. אלו הבנים שלנו, לא האויב, צריך לחשוב על טובתם ולא להקריב אותם על מזבח שיקולים קואליציוניים. תפקידכם לפעול בצורה מקצועית, ישרה ומוסרית. עתיד המדינה ואולי קיומה מוטל על הכף".
אם אחרת לארבעה לוחמים כתבה: "בשבעה באוקטובר מצאתי עצמי עם בן שנלחם בעוטף ונפצע, ושלושה שהוקפצו בצו 8. שניים עדיין משרתים. אני מבקשת לשאול, מדוע לא כל האוכלוסיות במדינה מחויבות להגן עליה? בפרט שבניי שומרי מצוות, והקדישו את מיטב שנותיהם ללימוד תורה בשילוב שירות צבאי, שהוא זכות בעינינו. אחד מבניי נפצע והוצא ממערך המילואים לפני מספר שנים, ונלחם לחזור ולשרת. עם זאת, חובתה של המדינה למצות את כל פוטנציאל הלוחמים, גם מקרב החברה החרדית. לא ייתכן שהם לא יישאו אפילו במקצת העול. בפרט שרבים מהם אינם לומדים דרך קבע. אני מתנגדת לפטור מגזרי גורף".
"זה לא הגיוני ולא הוגן"
על תזכיר חוק שירות המילואים נכתבו 1,570 הערות, בהן הערות של אנשי מילואים, נשות מילואים ואימהות למילואימניקים.
"לחברי הוועדה הנכבדים, שלום רב. אני ענבל מדר, ובעלי הוא מילואימניק פעיל שגויס ב-7.10.23 וכעת עומד בפני שחרור ברוך השם", כתבה אחת. "בעלי הוא צנחן, אדם ערכי, שכבר עבר את גיל 40 אך התנדב להמשיך. במשך כל התקופה האחרונה התמודדתי לבד עם טיפול בשתי הבנות שלנו ובכל הדרוש לתפקוד הבית. הוא התנדב בכבוד ובגאווה, ואני הייתי גאה בו. התמזל מזלנו ושנינו שכירים, אז לא נפגענו מאוד מבחינה כלכלית. התמזל מזלנו שהוא שירת באזור הצפון ולא נפגע חס וחלילה. התמזל מזלנו מעוד הרבה בחינות. אבל המילואים האלה גובים מחירים גבוהים מרבים מחברינו וחברותינו: מחירים נפשיים שלא יחלימו שנים רבות, מחירים בזוגיות, בהורות, מחירים שהילדים שלנו משלמים בחרדות ופחדים, מחירים כלכליים ולצערנו גם מחירים בגוף ובנפש".
לדברי מדר, "לא הגיוני ולא הוגן להאריך את שירות המילואים לאלו שכבר נושאים בנטל, מבלי לדרוש מהציבור החרדי שיתגייס גם הוא. גם אני שירתי בצבא, ומכיוון שהייתה לי בעיה בבלוטת התריס נקבע לי פרופיל רפואי נמוך, ומן הסתם שירתי בתפקיד שאינו תובעני מבחינה גופנית. גם תפקידים כאלה נחוצים לצבא. אני סמוכה ובטוחה שאפשר למצוא לכל בחור חרדי תפקיד שיתאים לו, לצרכיו, לכישוריו, ליכולותיו ולמחויבויות הדתיות שלקח על עצמו. אל תיתנו יד לאפליה הזאת, להבדל בין דם לדם, לחוסר הצדק ואי השוויון הזה".
איש מילואים כתב בהערה אחרת: "בחקיקת החוק הזה הכנסת למעשה מחתימה אותנו, אוכלוסיית המילואימניקים, לצבא הקבע. החוק דורש שנהיה 15% מהשנה במילואים, ועד גיל 46. שלוש שנים וחצי של שירות מילואים במצטבר. אני סטודנט וחזרתי השבוע מהחזית בצפון לאוניברסיטה, אחרי שפספתי שבעה שבועות של לימודים. על פי החוק החדש, שבעה שבועות של מילואים יהיה הסטנדרט החדש שלי (בתור מפקד). כלומר, בכל שנת לימודים אפספס חצי סמסטר. איך אפשר ללמוד ככה? אילו מהנדסים יהיו לנו? אילו רופאים יהיו לנו? אילו מורים יהיו לנו? כאשפנה להתחיל קריירה - איזה מקום עבודה יוכל להרשות לעצמו 85% עובד? אתם חושבים שעובד כזה יצליח להתקדם בתוך הארגון? איזו אישה תוכל לחיות עם 85% בעל? למה לילדים שיהיו לי מגיע לקבל 85% אבא? לא ייתכן שיקטעו לנו את החיים שנה אחר שנה בזמן שאוכלוסיות שלמות לא מגויסות. על המדינה להרחיב את צבא הסדיר על ידי מיצוי פוטנציאל הגיוס".
"אני נמנית עם הציבור הדתי-לאומי, עד היום תמכתי בסטטוס-קוו", נכתב באחת מהערות. "בעלי במילואים מתחילת המלחמה ואני מבקשת שהפעם הנטל יתחלק בין כולם. שהמפלגות החרדיות יישבו וימצאו נוסחה שבה הם יכולים לחיות בשלום עם גיוס".
אם לארבעה לוחמים כתבה: "חובה לשלב אוכלוסיות נוספות כגון חרדים כבר ממועד הגיוס הקרוב להכשרה מלחמתית! אין מדובר רק בתגמול כספי, אלא בערבות הדדית. ההבנה שיש מגזר שפטור קטגורית משירות, ומקבל תגמול על כך, בלתי מקובלת בעיניי". אם נוספת ללוחמים כתבה: "אין מצב שהילדים שלי ישרתו במילואים בזמן שמעל ל-200 אלף משתמטים לא משרתים כלל, ואז מקבלים פטור בגיל 26".
פורסם לראשונה: 22:49, 26.02.24
