אגם גולדשטיין-אלמוג (18), שנחטפה עם אימה ושני אחיה הקטנים מכפר עזה וששוחררה מהשבי אחרי 51 ימים, סיימה אתמול (רביעי) את לימודיה בתיכון. ככל נערה ונער היא דמיינה את טקס סיום הלימודים שונה, וכעת ציינה אותו ברגשות מעורבים.
בסטורי ששיתפה בחשבון האינסטגרם שלה, היא התייחסה לסיום לימודיה בצל החטיפה, והאובדן של אביה נדב ואחותה ים, שנרצחו ב-7 באוקטובר. "אחרי התאונה של אבא אמרתי לו שכבר דמיינתי שאני מסיימת י"ב והוא לא יישב בקהל במופע סיום, הוא אמר לי - 'אל תגזימי'".
גולדשטיין אלמוג בוועידת השלטון המקומי
(באדיבות MuniExpo)
אביה של אגם היה טריאתלט ואיש ברזל. לפני כשנה, שלושה חודשים לפני הירצחו, הוא נפצע קשה מפגיעת משאית בזמן שרכב על אופניים. "אבא, אתמול סיימתי ואתה לא ישבת בקהל", כתבה אגם. "אתה לא יודע שגם ים לא הייתה. אתם לא יודעים כמה עצוב כשאמור להיות גם שמח. אתם לא יודעים כמה דיברנו עליכם וכמה הייתם איתי שם אתמול. בכל דפיקת לב, בכל דמעה ובכל חיוך - זה אתם. איך אפשר להיפרד מ-12 שנים כשעוד לא נפרדתי משני האנשים הכי יקרים? כמה עצוב וכמה שמח לחיות, כמה משמח לחגוג ולציין דברים שלא חשבתי שאגיע אליהם".
את דבריה, חתמה באמירה: "החוויות הן אלה שנשארות. איתן הייתי בעזה, ובשבילן אמשיך לחיות. 12 שנים שהיום הן עולם אחר, אבל הן תמיד יהיו זיכרון טוב שיכל להיות טוב יותר".
אגם שוחררה, כאמור, בעסקת החטופים עם אימה ואחיה גל וטל. מאז היא פועלת רבות למען שחרור החטופים שנותרו מאחור, חלקם בני הקיבוץ שלה ואת חלקם הכירה בשבי.
"קיבלתי תגובות כמו 'חבל שחזרת'"
בתחילת השבוע שעבר, השתתפה גולדשטיין-אלמוג בוועידת מרכז השלטון המקומי MUNI EXPO 2024 "תקומה ישראלית". שם סיפרה כי היא "פגועה מאזרחי המדינה. קיבלתי תגובות כמו 'חבל שחזרת' או 'היה לך קל בשבי'".
היא התייחסה ל"מבצע ארנון" ובירכה על חילוץ ארבעת החטופים, ולצד זאת ציינה: "בנימה אישית, עבורי עדיין לא חזרו החיים, אני לא בבית שלי. אני מתמודדת עם אובדן, עוד לא נגעתי בטראומה. אני פגועה מאזרחי המדינה גם על דברים שעשיתי. אני אגם, בת 18, איבדתי את אבא שלי ואחותי, אבל מבחינת המדינה אני 'אגם' ו'חזרתי מהשבי'".
גולדשטיין-אלמוג הוסיפה: "קיבלתי תגובות מזעזעות מאנשים שחיים איתי כאן על אותה אדמה. חזרתי אחרי שחייתי עם ערבים 51 יום. קיבלתי תגובות כאילו אתם האויבים שלי. למה שיגיבו עליי משהו רע? זה גמר אותי. סיפרתי דברים ואנשים לא אהבו את זה על קשרים שהיו לי עם השובים שלי. הצגתי פן של אינטראקציה אנושית ועל זה קיבלתי ביקורות. התגובות של האנשים היו קשות".
לסיכום דבריה אמרה: "למה אנחנו שופטים את החטופים שחזרו מהשבי? בגלל שחזרו מחויכים? זו חוויה מטורפת שאי-אפשר לטפל בזה. לא בטוח שאפשר להבין ולעבד את זה. תודה לאל שיצאו שלמים ובריאים ופגשו את המשפחות. חייבים להגביר את הלחץ כדי שכולם יחזרו ככה מחייכים. למרות מה שאמרו עליי, אמרתי לעצמי 'תמשיכי לדבר, אולי החטופים רואים אותי וזה מה שחשוב'".
