הבחירות הדרמטיות לפרלמנט האירופי, שתוצאותיהן החלו להתפרסם, לוקחות את אירופה לכיוון חדש: מפלגות הימין הקיצון במדינות רבות באירופה זכו אמש (יום ראשון) לעלייה משמעותית במספר המושבים שלהן בפרלמנט האירופי, ובעוד שלפי שעה נראה כי הימין הקיצוני לא יזכה לרוב מלא בפרלמנט, הוא כן זוכה למספר מושבים גבוה ביותר.
בצרפת נרשמה הדרמה הגדולה מכולם, כשמפלגת הימין הקיצוני "האיחוד הלאומי" בראשותו של ג'ורדן ברדלה, מפלגתה של מרין לה-פן, שכבר הובילה בבחירות הקודמות באחוזים בודדים על מפלגת רנסנאס של עמנואל מקרון – זינקה לפי המדגמים ל-30 אחוזים. מפלגתו של נשיא צרפת, בראשות ואלרי האייה, צנחה הפעם לכ-15% לאחר שהשיגה מעל 22% ב-2019.
השמחה במטה "אלטרנטיבה לגרמניה"
(צילום: רויטרס)
רה"מ הבלגי מתפטר בדמעות
בתגובה לתוצאות בחר נשיא צרפת עמנואל מקרון באופן מפתיע לפזר את האסיפה הלאומית – והבהיר: "המפלגות המגינות על אירופה ובהן זו של הרוב הנשיאותי, לא השיגו תוצאות טובות. אינני יכול להסכים עם עלילת הלאומנים והדמגוגים. אני לא יכול להתנהג כאילו לא קרה דבר. עליית הימין הקיצוני היא סכנה לאומה שלנו ולאירופה".
לדברי מקרון, הבחירות יתקיימו ב-30 ביוני, והסיבוב השני שלהן ב-7 ביולי. לה-פן הגיבה על התוצאות המסתמנות ואמרה כי מדובר ב"היסטוריה". היא בירכה על הכרזתו של מקרון ל"בחירות בזק", ואמרה: "אנחנו מוכנים". היא הוסיפה כי "המסר של הבחירות הללו מיועד גם למנהיגי האיחוד: אירופה סוגרת את הסוגריים של הפוליטיקה האוניברסלית שגרמה לעמים לכל כך הרבה סבל".
מפלגת "צרפת המורדת", שביססה את מסע הבחירות שלה על תמיכה פרו-פלסטינית, בתקווה לתעל את קולות המהגרים והפרברים, זכתה רק ב2.5% יותר מהבחירות הקודמות – ועומדת על 8.3%. המפלגה הסוציאליסטית, בראשות רפאל גלוקסמן, יותר מהכפילה את כוחה עם 14%.
עוד הפתעה בצרפת היא מפלגתו הלאומנית של אריק זמור, "הכיבוש מחדש", שאת הרשימה שלה לפרלמנט הובילה מריון מרשאל-לה פן, אחייניתה של מרין. למרות שלא הצליחו להיבחר לאספה הלאומית הצרפתית ב-2022, היא צפויה לקבל מעל 5 אחוזים. המפלגה הירוקה איבדה מחצית מכוחה ונמצאת באותו המצב.
אף שהצעד של מקרון הפתיע רבים, בצרפת נהוג לפזר את האספה הלאומית אחרי הבחירות לנשיאות – או במקרה שבחירות פנימיות אחרות מראות תבוסה משמעותית לרוב הנשיאותי. הנשיא הסוציאליסטי פרנסואה מיטראן והנשיא הרפובליקני ז'אק שיראק כבר נאלצו לתפקד בעבר במתכונת המכונה "קו-הביטסיון", שבה ראש הממשלה והרוב באספה הם ממפלגה יריבה לנשיא. נוסחאות אלו מעולם לא עברו על מי מנוחות, אולם בצרפת הנשיא הוא זה המחליט על המדיניות הכוללת וראש הממשלה על ביצועה.
מקרון, למעשה, מהמר על כך שבכל מערכות הבחירות לנשיאות – כשניתנה לצרפתים הזדמנות להכריע בין לה פן למועמד אחר – הם בחרו באופציה המתונה ביותר. לרוב נוהגים הצרפתים "להעניש" את מפלגת השלטון בבחירות המקומיות או בפרלמנט האירופי, אך חוזרים למרכז הפוליטי בבחירות לאסיפה הלאומית ולנשיאות.
מלבד צרפת, זעזוע פוליטי התרחש גם בבלגיה – שם התקיימו בחירות גם לפרלמנט המקומי וגם לאירופי, ובשתיהן נחלו מפלגות הימין והימין הקיצוני הצלחה גדולה – והביסו את המחנה הליברלי שבראשו עומד ראש הממשלה אלכסנדר דה קרו. בתגובה, דה קרו הודיע שהוא לוקח אחריות מלאה על התוצאות – והתפטר בדמעות. לישראלים הוא זכור כמי שכבר בתחילת המלחמה מתח ביקורת חריפה על צה"ל וישראל, טען כי התקיפות ברצועת עזה אינן מידתיות והוסיף כי צריך לעצור את הרג האזרחים העזתים.
בגרמניה, למרות שורה של שערוריות מאז תחילת השנה, בהן פרשיות הריגול עבור סין ורוסיה וכנסים שדנו באפשרות לגירוש צאצאים של מהגרים, מפלגת הימין "אלטרנטיבה לגרמניה" זכתה לפי מדגמים ראשוניים ב-16.5 אחוז מהקולות (עלייה של 5.5 אחוז לעומת הבחירות הקודמות) בבחירות לפרלמנט האירופי – ובכך, הפכה למפלגה השנייה בגודלה בגרמניה, אחרי השמרנים שזכו בשלושים אחוז מהקולות.
מדובר בניצחון כביר למפלגות שקראו להפעיל יד חזקה בנושא ההגירה, כשמפלגות הקואליציה הגרמנית, הירוקים (שירדו ב-8.5% מהקולות) והסוציאל דמוקרטים (שירדו ב-1.8% מהקולות) ומדיניותן בנושאי אקלים והסיוע לאוקראינה – ספגו מפלות כבדות. "המפלגה החדשה", שרצה על טיקט חברתי-שמאלי ומנגד טיקט של התנגדות לסיוע לאוקראינה ולהגירה – זכתה לקרוב לשישה אחוז מהקולות.
תוצאות הבחירות בגרמניה, שמחזיקה ב-96 מתוך 720 המושבים בפרלמנט – המדינה עם מספר הפרלמנטרים הגבוה ביותר באיחוד – מעידות על תזוזה משמעותית של בוחרים למפלגות ימין. אך הימין הקיצוני עולה כאמור לא רק בגרמניה.
גם במדינות אחרות התוצאות שפורסמו והמדגמים הראו נקודת מבט דומה. באוסטריה, מפלגת "החירות" זכתה ב-27% – 10% יותר מבבחירות הקודמות. בהולנד, מפלגת החירות של וילדרס גם היא זכתה לרוב, וגם בספרד – שבה שולטת מפלגת השמאל של פדרו סנצ'ס – הימין הקיצוני זינק. באיטליה נראה שג'רג'יה מלוני עומדת לנצח. לפי תוצאות המדגמים, "האחים של איטליה", שבראשה עומדת מלוני זכתה ב-26 עד 30 אחוזים מהקולות. מפלגת האופוזיציה הדמוקרטית של המרכז-שמאל (PD) נמצאת במקום השני עם 21 עד 25 אחוזים. גם בסלובקיה, צ'כיה והונגריה הייתה עלייה בקרב מפלגות הימין, וירידה – לעיתים תלולה – למפלגות ליברליות. באופן אירוני, דווקא המפלגות שמתנגדות לאיחוד האירופי ומדגישות זהות לאומית – הן אלו שזכו למירב הקולות. לפי תוצאות חלקיות, מפלגת הימין של ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן זכתה ב-43.8 אחוזים מהקולות. אורבן אמר לתומכיו כי ניצחונה של מפלגתו "מאשר את מסלול המדיניות" של ממשלתו על רקע "הופעה חזקה באופן בלתי צפוי של פנים חדשות" באופוזיציה. "במצב מלחמה ובקרב קשה, השגנו ניצחונות חשובים", ציין.
ההשפעה על ישראל
באשר להשפעה של בחירות אלו על ישראל, כשמפלגות שמאל שמתנגדות לה ותומכות במדינה פלסטינית נחלשות, עלייתו של הימין עשויה לבלום את המגמה – אבל הכול תלוי גם בשאלה כמה קרובות מפלגות אלו לרוסיה.
התחזקות הימין והימין הקיצוני בפרלמנט האירופי מסייעת לישראל מכיוון שגם בשנים האחרונות אנו רואים שככל שהרוב בפרלמנט האירופי הוא רוב ימני – כך יותר קשה להעביר החלטות אנטי ישראליות, להבדיל מפרלמנט שבו יש רוב למפלגת מרכז-שמאל.
האתגר של ישראל יהיה מול מפלגות הימין הקיצוני, כיצד מצד אחד הן ירצו לחבק את ישראל אך מאידך בירושלים לא מאוד רוצים את החיבוק שלהם. לא כל המפלגות האלה הן מקשה אחת, לא דין מפלגת הימין הקיצוני בגרמניה כדין מפלגת הימין השלטת ההולנדית. ישראל תצטרך לעשות בחינה של כל אחת ואחת מהמפלגות האלה לגבי אופי הקשר איתן אם בכלל. בסך הכול תוצאות הבחירות הן בשורה טובה לישראל שמגיעה בתקופה שבה מעמדה באירופה בשפל.
בכיר ישראלי אמר: "רק לטובה, התחזקות הימין, ויותר חשוב כנראה שלא יהיה לשמאל רוב בשום קונסטלציה לקדם מהלכים נגדנו. התחזקות הימין באירופה היא תוצאה בין השאר מההתנגדות הגוברת להגירה ולהתחזקות ציבורי המהגרים במדינות אירופה, בעיקר של ערבים. ראינו סימן לזה לפני חודשים בניצחונו של וילדרס בהולנד. הפרלמנט האירופי הבא צפוי להיות יותר ידידותי לישראל".
פורסם לראשונה: 22:07, 09.06.24
