סרטון של חיזבאללה המתעד לכאורה את אסדת כריש
עמוס הוכשטיין, המתווך האמריקני בסכסוך המתמשך בין ישראל ללבנון על הגבול הימי, חתם אמש (שני) את ביקורו הנוכחי בלבנון ובישראל בפגישה עם ראש הממשלה יאיר לפיד. בדרך כלל, יש לציין, היה חוזר הוכשטיין לוושינגטון לאחר ביקוריו בביירות. בישראל מבינים כי ההגעה שלו לארץ וביקורו כאן ביממה האחרון מצביע על נחישות אמריקנית לסיים את הסכסוך בהקדם האפשרי – מחשש לפרובוקציה מצד חיזבאללה.
היעד של האמריקנים להגיע להסכם נובע מהרצון להביא הישג למתונים בממשלת לבנון ולהחליש את חיזבאללה, אך גם מימד הזמן בעל חשיבות עליונה. מחר יתכנס הקבינט המדיני-ביטחוני וידון על המצב בצפון ואיומי החיזבאללה, בין היתר ידונו השרים גם על המגעים של הוכשטיין בין לבנון לישראל.
המתווך האמריקני כאמור כבר עזב את ישראל במהלך הלילה, בחשאי, אך בירושלים מאמינים כי הכיוון חיובי. ההערכה היא שניתן להגיע להסכם כבר בשבועות הקרובים.
בצל איומי חיזבאללה, הוכשטיין הגיע שלשום ללבנון, למה שנראה כמסע המשמעותי ביותר שלו באזור מאז שהתחיל לתווך בין ישראל לארץ הארזים על שרטוט הגבול הימי בין שתי המדינות. בתום פגישתו עם בכירי הממשל בלבנון, אמר הוכשטיין כי "אני נשאר אופטימי לגבי ההתקדמות המתמשכת שלנו בשבועות האחרונים, ואני מצפה לחזור לאזור כדי ליצור את ההסכם הסופי".
ראש הממשלה הלבנוני נג'יב מיקאתי זקף את אגודלו מול הצלמים שהמתינו לו בצאתו ממנה. שר החוץ של לבנון, עבדאללה בוחביב, אמר בהצהרה לערוץ טלוויזיה מקומי לאחר פגישתו עם המתווך האמריקני כי הושגה התקדמות משמעותית במשא ומתן לשרטוט הגבול הימי, אולם המגעים טרם הסתיימו.
על הפרק: מצד אחד האיומים של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה שיפתח במלחמה אם זכויותיה של לבנון לא יישמרו, ומצד שני ישראל - שלוחצת על ארה"ב להביא להסכם עוד לפני תחילת הפקת הגז במאגר כריש, בשליש האחרון של השנה (ספטמבר עד דצמבר).
ללבנון וישראל סכסוך טריטוריאלי ימי לא פתור בעניין אזור חיץ משולש בשטח של 860 קמ"ר. עבור ישראל מדובר בפחות מ-2% מהשטח הכולל של המים הכלכליים שלה, ועבור הלבנונים ב-3%. ישראל ולבנון קיימו בשנים האחרונות משא ומתן לא-ישיר בתיווך אמריקני, שעדיין לא הגיע לכדי הסכם. בשטח זה החלו ב-2018 קידוחים ישראליים ולבנוניים לחיפוש גז, ואיתן גם הטענות הלבנוניות על הפרת ריבונותם באזור. חיזבאללה פרסמו אז איומים מפורשים על אסדות הגז הישראליות.
הסבב הראשון של שיחות המשא ומתן בין המדינות נקלע למשבר ופסק בנובמבר 2020 לאחר שהצד הלבנוני הקשיח את עמדותיו. בישראל התרשמו אז כי הלבנונים גררו רגליים בהמתנה לחילופי הממשל בארצות הברית וכניסתו של ג'ו ביידן לתפקיד הנשיא, בהנחה שיהיה מאוזן יותר ומוטה פחות לצדה של ישראל. המו"מ חודש בחודש מאי אשתקד, אך הופסק עם מבצע "שומר החומות". בחודש אוגוסט 2021 נסראללה התבטא בעניין, ואמר: "אני מציע לממשלת לבנון – יש לנו חברות איראניות שיש להן את היכולת והאומץ לקדוח ולהוציא את הנפט והגז. החברות האלה לא מפחדות מהפצצות ישראליות".
בתחילת השנה, שתי המדינות אותתו כי הן מעוניינות לחדש את המשא ומתן בתיווך ארה"ב, והמתווך מטעם ממשל ביידן, עמוס הוכשטיין, החל בסבב שיחות עם גורמים לבנונים וישראלים. ישראל לא קפאה על שמריה ובחודש יוני השנה הגיעה אסדת גז לשדה כריש, אזור הסמוך לשטח שבמחלוקת. במטרה להגן על האסדה נקבע אזור אסור לשיט במרחק של כ-500 מטר משוליה החיצוניים, וברדיוס של 1,500 מטרים סביב מיקומה. עם הגעת האסדה, בכירי ממשלת לבנון הודיעו כי יקיימו שיחות עם גורמים בינלאומיים בניסיון להבהיר את העמדה של מדינתם, לפיה כל הפקת גז במקום זה תהווה "פרובוקציה ופעילות עוינת" ותעכב את המשא ומתן".
בתחילת החודש שעבר, צה"ל יירט מעל הים התיכון שלושה כלי טיס בלתי מאוישים שטסו מלבנון למים הכלכליים של ישראל. בצה"ל אמרו אז כי להערכתם הכלים לא היו חמושים ולא היוו איום. מטרתם, לפי הערכת הצבא, הייתה ביצוע פעולה תודעתית סמוך לאסדת כריש. גנץ הגיב לניסיון של חיזבאללה באומרו כי "מדינת ישראל ערוכה להגן על תשתיותיה מול כל איום. ארגון הטרור חיזבאללה מחבל ביכולת של מדינת לבנון להגיע להסכם על הגבול הימי שהוא חיוני לכלכלת לבנון ולאזרחיה. זאת, על אף כוונותיה של ישראל להתקדם במשא ומתן לפתרון הסוגיה".
האיום האחרון של נסראללה הגיע ביום רביעי שעבר, אז אמר מזכ"ל חיזבאללה כי "כל שדות הגז נמצאים תחת איום ולא רק כריש. אין מטרה ישראלית בים או ביבשה שלא מגיעים אליה הטילים המדויקים של חיזבאללה". נסראללה הוסיף כי "אם תחל הוצאת הגז בספטמבר זו תהיה בעיה. הצבנו יעד ואנחנו הולכים אליו ללא כל היסוס". בתשובה לשאלה מה יעשה במצב שכזה, השיב כי התשובה תגיע "ביום הרלוונטי".
