מעל מתחת לקרקע: כך נראה המכשול בגבול הרצועה
(צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון)
שלוש שנים וחצי אחרי תחילת העבודות, ישראל סיימה את פרויקט המכשול נגד מנהרות בגבול עזה. מדובר במכשול עילי ותת-קרקעי שמשתרע על פני 65 ק"מ, מכרם שלום שבדרום הרצועה ועד לקרבת חוף זיקים שבצפונה, ונחשב לאחד מפרויקטי ההנדסה המבצעיים הגדולים ביותר של מערכת הביטחון בעשורים האחרונים.
12 צפייה בגלריה
"לא פתרון הרמטי, אבל מענה משמעותי". המכשול העילי
(צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון)
12 צפייה בגלריה
המכשול כולל אמצעים לניטור חדירות מהים. החומה
(צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון)
כוכבי וגנץ מדברים - ומזהירים את חמאס
(צילום: רועי עידן)
משרד הביטחון דיווח הבוקר על השלמת הפרויקט, שעלותו הסתכמה בכ-3.5 מיליארד שקלים. הוא כולל קיר סלארי בעומק של עשרות מטרים בתוך האדמה, עם סנסורים מתקדמים שגם מזהים חפירות מתקרבות. העבודות נמשכו כמעט ללא הפסקה מאז 2018, וכללו בין היתר 15 סבבי לחימה. לעיתים התבצעו העבודות תחת אש חיה על העובדים - שהיו כ-1,200 איש בשיא הפרויקט.
רוב העובדים בפרויקט הגיעו מחו"ל, בעיקר ממדינות אירופה, בשל המיומנות הייחודית בהפעלת אמצעי הנדסה לקידוח בקרקע. לאורך גבול הרצועה פעלו בשנות הפרויקט 28 מפעלים קטנים עם 80 ראשי עבודה, שהוציאו מהאדמה חומרים בהיקף של כמיליון קוב שיכולים למלא 330 אלף משאיות. הצוותים השתמשו לטובת הפרויקט במעל ל-1.2 מיליון קוב בטון ו-140 אלף טון ברזל ופלדה, והמכשול זלג מעט גם לציר פילדלפי שבמשולש הגבולות עם סיני, בקרבת רפיח. במשרד הביטחון מציינים כי כמות הבטון שהושקעה בפרויקט מספיקה "לסלילת כביש מישראל לבולגריה". כמות הברזל והפלדה, לפי משרד הביטחון, "שוות ערך לאורך של פרופיל פלדה מישראל עד לאוסטרליה".
המכשול כולל חמישה מערכי הגנה משלימים: הראשון, חומה תת-קרקעית פיזית וטכנולוגית; השני, מכשול עילי הכולל גדר "שעון חול" בגובה של יותר מ-6 מטרים ואמצעים נוספים; השלישי, מכשול ימי הכולל אמצעים לניטור חדירות מהים ומערכת נשק נשלטת מרחוק; הרביעי, מערך מכ"מים ומצלמות לאחיזת שטח; והחמישי, חדרי לחימה ברמת הגדודים, החטיבות והאוגדה.
הפרויקט צפוי להתמזג עם פרויקט "גבול חכם וקטלני", שמנוסה בחודשים אלה בגזרה הצפונית של גבול הרצועה וכולל רובוטים ניידים ורחפנים צבאיים לביצוע משימת ההגנה מבלי לסכן לוחמים.
גנץ: "מציע לחמאס - בלי איומי סרק"
הגדר העילית החדשה צפויה למנוע חדירות מהקרקע ולמעשה "לכלוא" פלסטינים שינסו לחדור לישראל בתוך רצועה של 200-100 מטרים בין הגדר הישנה לחדשה, עד להגעת הכוחות ונטרול האיום. "המכשול החדש חתך מנהרות שהיו בדרך לישראל גם במהלך שנות העבודה", אמר גורם בכיר במשרד הביטחון. "אין הבטחה שמדובר בפתרון הרמטי נגד חדירות, אבל בהחלט ניתן מענה משמעותי נגד האיום - ויש לנו אמצעים נוספים גם נגד 'מנהרות ההתקרבות' לגבול".
12 צפייה בגלריה
"עבודה לא פשוטה, ירו עלינו". ראש המנהלת שאחראית על הפרויקט, ערן אופיר
(צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון)
בטקס חניכת המכשול השתתפו שר הביטחון בני גנץ, הרמטכ"ל אביב כוכבי, מנכ"ל משרד הביטחון אלוף במיל' אמיר אשל, בכירים במשרד הביטחון בצה"ל, ראשי מועצות בעוטף עזה ועוד.
גנץ מסר כי "המכשול, שהוא פרויקט טכנולוגי ויצירתי ראשון במעלה, שולל מחמאס אחת מהיכולות שאותן ניסה לפתח, ומציב קיר ברזל, סנסורים ובטון, בינו לבין תושבי הדרום. הקיר הזה מעניק תחושת ביטחון אישי שתאפשר לאזור היפה הזה להמשיך לצמוח. שגרת החיים פה היא הניצחון שלנו, והיא האויב הגדול ביותר של ארגוני הטרור. נמשיך להיערך כדי לנטרל כל יכולת לפגוע באזרחי ישראל –בדגש על איום הרקטות שנמצא על הכוונת, מתוך שטח הרצועה. נמנע הזרמת ידע וטכנולוגיה איראנית לעזה, ונמשיך לסכל כל ניסיון של חמאס להפעיל את שלוחותיו באיו"ש או בישראל, ניסיונות שנכשלים פעם אחר פעם".
גנץ הוסיף, על רקע איומי חמאס והג'יהאד האיסלאמי אתמול: "כדי לשנות את המציאות בעזה הדרישות שלנו פשוטות וברורות - הפסקת ההתעצמות של חמאס, שקט ארוך טווח, והשבת הבנים. אנחנו פועלים לשם כך לילה ויום, והפעולות כל הזמן מתרחשות מתחת ומעל לפני השטח. אני מציע לחמאס להתעסק בקידום הנושאים האלו – ולא באיומי סרק".
גנץ גם הודה לראש האופוזיציה בנימין נתניהו: "מאחר ואני חושב שצריך להפריד הפרדה מובהקת בין פוליטיקה ובין ביטחון, אני רוצה להזכיר לצד כל העוסקים במלאכה את הדחיפה והתמיכה החשובות של ראש הממשלה הקודם נתניהו, שהכיר בחשיבותם של כל הפרויקטים לא רק בפן המבצעי אלא גם בחשיבות לחוסן הלאומי, לחוסן האזרחי ולביטחון תושבי האזור. מגיע לו קרדיט רב על מהלך אסטרטגי מהמעלה הראשונה".
נתניהו עצמו אמר כי "זהו יום היסטורי. במבצע צוק איתן מחבלי חמאס ניסו לחדור באמצעות מנהרות ליישובי עוטף עזה ולחדרי האוכל של הקיבוצים. הם חשבו שהם יצליחו לעשות זאת גם במבצע שומר החומות, אבל אז הם גילו שהם חסומים. בכל פעם שהם ניסו להתקרב אלינו - הם הושמדו מתחת לקרקע. המכשול התת-קרקעי סביב רצועת עזה כבר הציל חיים רבים. אני גאה בכל אלו שהיו שותפים להחלטה ולביצוע של פרויקט לאומי חשוב".
לדברי הרמטכ"ל, "המכשול הזה הוא חלק מ'קיר הברזל' של תפיסת ההגנה שלנו, ביבשה, באוויר, בים ובכלל. הוא מייצג חשיבה מחוץ לקופסה ומבטא את סוג החשיבה שאנו מחויבים אליה בצה"ל. המכשול משנה מציאות - מה שהיה לפניו לא יהיה עוד - זאת אמנם תקופה שקטה, אבל התבוננות בחודשים האחרונים מלמדת שגם על ההפרות הקלות ביותר הגבנו בעוצמה וכך גם יהיה בעתיד. אנו משכללים את ההגנה לסוגיה בכל הגזרות, אבל זוכרים שההכרעה מושגת באמצעות התקפה ואנו מחזקים אותה באופן ניכר ובהתמדה - ובשנה האחרונה באופן מיוחד כלפי איראן".
ראש מנהלת גבולות ותפר, תא"ל ערן אופיר, אמר כי "העבודה הייתה לא פשוטה. עברנו 15 סבבי לחימה, ירו עלינו, היו כאן 1,200 עובדים בשיא, שדאגנו לשלומם ולביטחונם מבלי להפסיק את העבודה לרגע. היום אני יכול לבשר לתושבי עוטף עזה שיש היום מכשול, הן תת-קרקעי והן עילי, עם אמצעים מתקדמים, שיימנעו כניסה לישראל בצורה הטובה ביותר שיש".
בחודש הבא צפויה מנהלת "שעון חול" לביצור הגבולות להתחיל בעבודות לשיפור המכשול גם בגבול הצפוני עם לבנון, אך שם הפרויקט יהיה צנוע יותר לאחר שהממשלה דחתה בתקציבה האחרון את התוכנית שגובשה בפיקוד הצפון לשדרוג משמעותי לכל הגבול שבין הר דב לראש הנקרה. התקציב שאושר, בהיקף של כ-300 מיליון שקלים, יאפשר שיפור של המכשול בחלקים מאוימים יותר שסמוכים יותר לישובים, כפי שכבר נעשה בקטעים מסוימים בשנים האחרונות ליד מטולה ושלומי. דווקא מול האויב מספר 1 של ישראל, צבא הטרור של חיזבאללה, הממשלה העדיפה בעשור האחרון להשאיר את רוב המכשול בגבול עם גדר ישנה ורעועה - שחלקה הגדול נפרס עוד ב-1976.
גנץ, אגב, אמר כי אחרי שיסתיים המכשול בצפון, או תוך כדי הפרויקט, תפנה מערך הביטחון גם לחיזוק המכשולים במרחב התפר, בקעת הירדן והערבה.
