יו"ר נעמת חגית פאר התייחסה בוועידת "הנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות" לאונס הקשה של הנערה בנתניה שנחשף אתמול, ואמרה כי "זה אכזרי ביותר, כל כך עצוב וכל כך כואב. אני יודעת עוד איזה מסלול הילדה הזו עוד תעבור, מסלול קשה מאוד". פאר מתחה ביקורת על הממשלה: "הדבר הכי עצוב הוא שהם עוסקים בהצעות חוק פרסונליות, כל אחד עוסק רק בעצמו בזמן שצריך לטפל בחינוך, ברווחה ובאלימות, אבל הכל נדחה, את הכל שמים בצד".
פאר התייחסה גם לרציחתן של שמונה נשים מתחילת השנה האזרחית, וכינתה את המתרחש "מכת מדינה". על דחיית חוק האיזוק האלקטרוני, שהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אמר כי הוא מעוניין לוודא כי לא ינוצל על ידי תלונות שווא, פאר אמרה כי "איך דואגים בכלל לתלונות שווא נגד גברים? היינו אצל השר בן גביר, ואת מי הוא הזמין לפגישה? את ארגוני הגברים. הרי יש נתונים שמדברים בעד עצמם. 98% מהתלונות הן אמיתיות".
יו"ר נעמת תקפה את השר בן גביר: "הוא רוצה לתת מועד ב' לגברים שלא הצליחו לרצוח את הנשים במועד א'. הצעת החוק הזו היא עבור גברים שהורשעו ועומד נגדם צו הגנה פתוח, שאותו הם מפרים. החוק הזה יכול להציל כל כך הרבה נשים ולאפשר להן שגרת חיים, במקום לשבת בבית מפוחדות מכל רעש, מכל דפיקה בדלת, מכל צלצול".
פאר קראה לראש הממשלה בנימין נתניהו להתערב בנושא החוק. "אלימות היא לא גזירה משמיים, אלא משהו שניתן וצריך לטפל בו. אסור שיביאו את החוק בחזרה בצורה מעוותת ולטעון שיש סימטריה כלשהי. ראש הממשלה צריך להתערב בנושא הזה". על מינויה של מאי גולן לשרה לקידום מעמד האישה אמרה פאר כי "שמחתי מאוד, אך חובת ההוכחה היא עליה. כרגע אני לא רואה שהיא הצביעה בעד חוקים שמקדמים נשים או בעד זכויות נשים. היא תצטרך לעבוד מאוד קשה כדי לשכנע אותנו, אבל אנחנו פה בשבילה".
השר בן גביר, יש לציין, אמר עם הפלת הצעת החוק כי הוא "נלחם באלימות במשפחה, תומך נחרץ באזיקים אלקטרוניים ומתכוון להציג בחודש הקרוב חוק איזוק ממשלתי, שיפגע בחלאות האדם שפוגעים בנשים אך יביא דיוק מקסימלי וימנע תלונות שווא. וגם בודק שורה של צעדים נוספים למלחמה באלימות במשפחה. חבל שיש מי שמנצלים רצח של אישה לרווח פוליטי".
בנושא אחר, למי יש את האחריות הגדולה ביותר לוודא שיש שוויון במקומות העבודה?
"הגישה שלנו היא שקל מאוד להאשים את כולם, אבל צריך גם לקחת אחריות, ובהתאם באנו ואמרנו 'אנחנו לוקחות על עצמנו אחריות'. יצאנו עם תו, כמו תו תקן, שנקרא 'תו מקדם שוויון' למקומות העבודה שמדברים על הוגנות מגדרית. אני חושבת שהיום גם בדור הצעיר, אנשים באים למקומות העבודה ושואלים 'מה מקום העבודה עושה עבורנו?', וזה אחד מהכלים שגם הוכחו בכל המחקרים הבינלאומיים שכשיש תו כזה ויש מודעות של מקום העבודה להוגנות מגדרית במגוון תחומים, יש גם שורת רווח טובה יותר".
יש כבר חברות שבהן הטמעתן את זה?
"בהחלט. התחלנו בפיילוט בחברת החשמל, שזו חברה עם DNA גברי. זה היה מאוד מפתיע, מאוד מעניין. עשינו שם תהליך מרתק ומאז המשכנו, יש לנו כבר רשויות שבתוך התהליך הזה, יש חברת סייבר שכבר קיבלה את התו. זה תהליך אדיר והחלום שלי הוא שזה יגיע לכל מקום ומקום"
מה דעתך על האמירה ש"לא מספיק נשים פותחות דלתות לנשים אחרות"?
"אני חושבת שזה DNA. לא הייתי אומרת את זה כאמירה, כי גם לי פתחו דלתות וגם אני פותחת דלתות ואני חושבת שזה דבר מאוד חשוב. אני חושבת שכשיש לך ביטחון ואת יודעת מה את עושה, לאן את הולכת ואיפה השורשים שלך, הדבר הכי טבעי הוא לפתוח דלתות לנשים אחרות. ואגב גם תו מקדם שוויון: אורנה גולן, היועצת לקידום שוויון מגדרי בחברת החשמל, עשתה איתנו את כל התהליך, יצאה לפנסיה ומיד חטפנו אותה אלינו להמשיך את התהליך הזה".
אין נשים בעמדות מפתח בחברות הגדולות במשק, איך אנחנו מיצרות יותר נוכחות?
"זה צריך לעשות בכמה תחומים; קודם כל בחינוך מודע מיגדר כבר מהגיל הרך. אנחנו עושות את זה במעונות היום שלנו. זה צריך להיות ברור מאליו, כי הרי איזו דוגמה תהיה לנערות צעירות?. אנחנו גם נותנות מלגות לנשים בתחום המדעים ובתחום המגדר כדי שיפתחו, כדי לפתוח להן את הדלתות".
פאר התייחסה גם למחאת הנשים נגד המהפכה המשפטית, בציון "מייצגי השפחות" שהתקיימו בארץ ובהפגנות ברחבי העולם. "זה ברור לי שעוד לא נכתבה אות וכבר נשים נפגעות. אנחנו מדברים על הרחבת הסמכויות של בתי הדין הרבניים, על החלשת בג"ץ, על הדרת נשים. אנחנו מדברים על מקרים שבהם רופא דתי יוכל לא לטפל באישה אם הוא לא מעוניין. אלו הצעות חוק שכבר נמצאות על השולחן וזה לא יקום ולא יהיה, לא במשמרת שלנו".
פאר הדגישה: "זכויות הנשים זה לא עניין של ימין ושמאל, ואני גם פונה לנשים באשר הן: לא חייבים להיות רק בתפקיד בכיר. יש לכל הנשים קול מאוד מאוד חשוב, אנחנו רואות את זה. אני מסתכלת על הנשים שיצאו לרחובות ואומרות את מה שיש להן. אני מייצגת את כל הנשים, לכל הדעות".