השר לביטחון לאומי ייצג את עצמו, בעתירה נגד מינויו: בג"ץ דן היום (שני) בעתירה שהוגשה נגד מינויו של איתמר בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי. מחוץ לעליון הפגינו עשרות נגד מינוי בן גביר, עם שלטים של "עבריין השתלט על המשטרה", בהפגנה שאורגנה על ידי ארגון תג מאיר. הדרך בין משכן הכנסת לבית המשפט העליון נחסמה עקב אותה הפגנה. ynet העביר את הדיון בשידור חי.
בעתירה, שהוגשה בין היתר על ידי ארגון תג מאיר עוד טרם המינוי הרשמי, נטען כי ההחלטה למנותו לשר לביטחון לאומי לוקה באי סבירות קיצונית, שכן נתניהו לא שקל את מכלול השיקולים המתחייבים בנסיבות העניין. היועמ"שית סברה אחרת אף שאמרה כי מצאה "קשיים ניכרים במינוי".
במהלך הדיון אמר בן גביר כי "קצת קשה לי עם זה שהמוני בני אדם צופים בשידור החי ומנסים להכניס את בית המשפט לשדה הפוליטי. פתאום יש מדרון חלקלק. באים היום העותרים ורוצים לעשות מדרון חלקלק - רוצים להתערב בשיקול הדעת של ראש הממשלה". בן גביר הוסיף כי "יש פה עניין של דעות. אני מתקומם מהעובדה שחברי כאן באין שום בסיס טוען כאילו מפי ערבים שווים למחבלים. אני השר של הציבור הערבי! אני נלחם על המשמר הלאומי גם בשביל אנשי רהט. במגזר הערבי מצפים ממני. כשאני מדבר על מחבל אני מדבר על מי שרצח".
השופט עמית ציין כי "הם אומרים שאיי שווה לבי, ובי שווה לסי. דהיינו, אם לא מוות לערבים, אלא למחבלים, וח"כ (מסוים, ג"כ) הוא מחבל, אז עושים איי שווה לסי". בן גביר הגיב לדבריו, ואמר: "אדוני מכיר אותי שנים - אני רוצה לרצוח את חבר הכנסת איימן עודה? שלא תהיה אי הבנה. אני בז לו. שיניתי את דעתי. אני לא איתמר בן ה-14. התקדמתי. בגיל 27 וחצי התחתנתי ודברים נהיו מורכבים יותר. אני חושב שבית המשפט שאפשר את הטיעון הזה זו טעות". בן גביר הוסיף לאחר מכן כי "זו הייתה טעות לפסול את דרעי, אבל ביהמ"ש החליט ואנחנו מקבלים".
בן גביר המשיך, ואמר כי "אתה נכנס לכנסת ואתה מתעדן יותר. לא הפכתי את עורי. אני איש ימין, אבל כן, אני מתעדן". השופט עמית השיב בהלצה: "יש משהו באוכל של המזנון כנראה". השופט סולברג פנה לבן גביר, ושאל גם הוא בהלצה: "אדוני הגיע לשיא העדינות או שיש עוד כברת דרך?". יו"ר עוצמה יהודית אמר אז על העותרים כי "הם רוצים להחזיר אותי לבן גביר של לפני 20 שנה. 'אין ערבים אין פיגועים' - היה לא נכון להדביק סטיקר כזה. עשיתי טעויות. אני במקום אחר. הם מתעקשים להביא אותי למקום הזה".
יו"ר עוצמה יהודית התייחס גם לעניין התקציב, ואמר כי "בשביל שיהיה משמר לאומי שידאג לצפון, לדרום ולערים המעורבות היה צריך תקציב. קיבלתי תקציב גדול. להזיז שר אחרי שלושה חודשים מהמשרד שלו זה נזק". בן גביר הוסיף כי "לפני 17 שנה תלינו את התמונה של גולדשטיין. עברנו תהליך. אי אפשר לא לספר על התהליך".
השופט כשר שאל את בן גביר: "אם היינו בוחנים אותך לפני שש או שבע שנים, לא היית יכול להיות שר לטענתך?". יו"ר עוצמה יהודית השיב כי "לפני שש שנים אני לא חושב שזה היה נכון לא לאפשר לי להיות שר, אבל אז הייתי מבין את התשובה של המדינה שהייתה אומרת שיש קושי ניכר. כאן - אנחנו רחוקים מכל השיח הזה".
הדיון החל בשעה 15:30, והשר בן גביר נכנס אליו דקה לאחר תחילתו. "עם גלימה? מחדש ימיו כקדם", העיר אחד השופטים בהרכב הכולל את יצחק עמית, יחיאל כשר ונועם סולברג, על כך שעו"ד בן גביר ייצג את עצמו בעתירה זו.
עו"ד גלעד ברנע, המייצג את "תג מאיר" ואת התנועה לחיזוק הסובלנות בציבור הדתי שעתרו נגד מינויו של בן גביר לשר בממשלה, אמר בתחילת הדיון: "מה שעולה מהעתירה ומהתשובות הוא שהתשתית העובדתית הרלוונטית לא הייתה בפני נתניהו. הוא בעצמו התראיין בעבר ואמר 'בן גביר לא יהיה בממשלה'". השופט נועם סולברג הגיב: "אנחנו מכירים אמירות של פוליטיקאים. האם זה מצדיק התערבות שלנו?". כמה דקות לאחר מכן כבר העיר בן גביר לראשונה, ואמר: "אולי העותר התבלבל ביני לבין מישהו אחר".
עו"ד ברנע המשיך: "כאשר בן גביר מתייחס לחברי כנסת מכהנים כמחבלים, מה הציבור שלו מבין? איזה מסר עובר? הוא לא חזר בו. אני יודע שהאיש אינטליגנט. הוא מדבר על חופש הביטוי שלו ועל החסינות הפרלמנטרית שלו. הוא ניצל את התפקיד שלו כחבר כנסת". בן גביר שוב התערב: "הוא הופך את בית המשפט לקרקס. אני אמרתי שכל הערבים מחבלים?". השופט עמית היסה אותו והגיב: "לא הבנת נכון, לא הקשבת לטיעון שלו". ברנע הוסיף: "אדם שאומר שמי שלא נאמן למדינה - מה זה אם לא גזענות? איך אדם כזה יכול להיות שר במדינה דמוקרטית?".
עו"ד אסף פינק, גם הוא מייצג העותרים, הציג את אותה התמונה שהייתה תלויה בסלון ביתו של בן גביר - התמונה של ברוך גולדשטיין, שמאחוריו מערת המכפלה, ובה מופיע הפסוק: "תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל". פינק טען בנוסף כי "בן גביר ואשתו תורמים כסף לארגון להב"ה. זה אדם שלא שינה שום דבר חוץ מאת הרטוריקה שלו".
עו"ד שוש שמואלי, באת כוחה של בהרב-מיארה, אמרה כי "אנחנו מייצגים את רה"מ משום שכשהעתירה הוגשה הוא עדיין לא מונה לתפקיד רה"מ, ולכן היה לו עו"ד פרטי - מיכאל ראבילו. כעת אין צורך בעו"ד נוסף".
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מצאה אמנם קשיים ניכרים במינוי, אך לדבריה הוא לא חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות. ראש הממשלה בנימין נתניהו ציין שבן גביר שינה את דרכו - וכעת בג"ץ יצטרך להחליט אם הוא מקבל את העתירה.
חוסר הסבירות הקיצוני במינוי נובע לטענת העותרים משילוב של כמה טעמים. בין היתר נטען כי בן גביר פועל באופן שיטתי ולאורך שנים נגד שלטון החוק, הסדר הציבורי ושלום הציבור. עוד נטען כי בן גביר פועל באופן שיטתי ולאורך שנים נגד יריביו הפוליטיים וכן נגד ערבים, קהילת הלהט"ב ועובדי ציבור תוך השפלתם. כמו כן נטען כי בן גביר מזדהה עם תורתו הגזענית של הרב מאיר כהנא ורואה בה את מורשתו והשקפת עולמו.
בהרב-מיארה ציינה בתגובתה לעתירה כי "הגם שהחלטת ראש הממשלה למנות את בן גביר מעוררת קשיים ניכרים, אין היא חוצה את הרף המשפטי של אי סבירות קיצונית המקימה עילה להתערבות שיפוטית בה. זאת בייחוד נוכח חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות שבהן הורשע".
בתגובתה בשבוע שעבר, ציינה היועמ"שית כי התבטאויותיו הקשות של השר בן גביר לאורך השנים, אשר ביטאו תפיסת עולם גזענית, יש בהן כדי לפגוע באמון הציבור ברשויות השלטון. עם זאת היא הוסיפה כי בשנים האחרונות הצהיר השר בן גביר כי שינה דרכיו והסביר לציבור בוחריו בהזדמנויות שונות כי הרעיונות הגזעניים אינם מקובלים עליו.
פורסם לראשונה: 15:34, 03.04.23