כשבוע וחצי לאחר שאוקראינה פתחה במתקפת-נגד באזורים שכבשה רוסיה בדרומה, ודיווחה שם על שחרור כמה וכמה יישובים, הממשלה בקייב יצאה במקביל למתקפת-נגד גם באזור חרקוב שבצפון-מזרח – שם קו החזית היה קפוא במשך חודשים ארוכים. כבר כמה ימים שמהאזור מגיעים דיווחים לא-רשמיים על התקדמות של הכוחות האוקראיניים, ואמש (יום ד') אישר זאת נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי: הוא טען שישנן "חדשות טובות" מהקרבות באזור, וכי צבאו השתלט שם מחדש על כמה יישובים.
המלחמה באוקראינה – הכותרות האחרונות:
• פוטין: "לא הפסדנו כלום באוקראינה. גז כנשק? שטויות"
• סבא"א לא קובעת מי יורה על תחנת הכוח הגרעינית
• פוטין קונה מיליוני רקטות ופגזים מצפון קוריאה
• במוסקבה חלקו כבוד אחרון לגורבצ'וב, פוטין הבריז
14 צפייה בגלריה
צבא אוקראינה יורה לעבר עמדות של צבא רוסיה באזור חרקוב, בחודש שעבר. הרוסים דיללו שם כוחות?
(צילום: AP )
בדומה לסירובו לספק פרטים מדויקים על התקדמות הכוחות האוקראיניים בזירה הדרומית, זלנסקי התעקש כי "אין זה הזמן לפרט את שמות היישובים שאליהם הוחזרו הדגלים האוקראיניים". לדברי זלנסקי, "כל הצלחה של הצבא שלנו בכיוון כזה או אחר משנה את המצב הכללי לאורך כל קו החזית לטובתה של אוקראינה".
חרקוב, נזכיר, היא העיר השנייה בגודלה באוקראינה, וערב המלחמה התגוררו בה 1.5 מיליון תושבים. בתחילת המלחמה כבשה רוסיה שטחים רבים גם באזור העיר הזו, אבל מוקדם יותר השנה הצליחו הכוחות האוקראיניים להדוף שם את הרוסים בחזרה לגבול בכמה נקודות. כבר חודשים שלא דווח שם על שינוי משמעותי בקו החזית, אם כי רוסיה ממשיכה להפגיז ללא הרף את העיר ואת סביבותיה, ורק הלילה דווח על חמישה בני אדם שנפצעו בהפגזות הללו.
אף שזלנסקי לא סיפק פרטים של ממש על מתקפת-הנגד בחרקוב, גורמים משני הצדדים דיווחו אמש והלילה כי המתקפה ממוקדת בעיירה בשם בלקלייה, השוכנת במרחק של כ-60 ק"מ דרומית-מזרחית לעיר חרקוב. העיירה הזו נמצאת באמצע הדרך בין חרקוב לעיר איזיום, שנכבשה על ידי רוסיה בתחילת המלחמה ושימשה אותה כבסיס אחורי עבור הקרבות דרומה משם, בחבל המורדים דונבאס. שליטה על בלקלייה תאפשר לדברי הפרשנים לכתר, לפחות באופן חלקי, את איזיום.
"המכון לחקר המלחמה", מכון מחקר שמושבו בוושינגטון ואשר מספק שלל דיווחים על הקרבות באוקראינה, דיווח הלילה כי המתקפה האוקראינית על בלקלייה התאפשרה ככל הנראה הודות לדילול הכוחות הרוסיים שם, כיוון שמוסקבה שלחה את חלקם על מנת לתגבר את הכוחות המוצבים בשטחים הכבושים בדרום אוקראינה. המכון העריך כי הכוחות האוקראיניים הדפו בבלקלייה את החיילים הרוסים, וכי הם כבשו גם כפר סמוך.
בניגוד לדיווח של אותו מכון מחקר אמריקני, בממשל הפרו-רוסי שמינתה מוסקבה באזור טענו כי הכוחות הרוסיים עדיין שולטים בעיירה, אך לדבריהם קרבות אכן מתחוללים צפונית לה. בסוכנות הידיעות רויטרס הדגישו כי קשה לאמת את הדיווחים השונים, אבל ציינו כי גם יורי פודוליאק, אוקראיני פרו-רוסי שדבריו מצוטטים לעתים קרובות על ידי גורמי ממשל פרו-רוסים, הודה שכוחותיה של קייב רשמו הצלחות בקרבות באזור בלקלייה, ולדבריו הכוחות הרוסיים שם הופתעו מהמתקפה הזו.
"האויב השיג הצלחות משמעותיות ליד בלקלייה, בעזרת כוח קטן יחסית", אמר פודוליאק, בהתייחסות לכוחות האוקראיניים. "נראה שהכוחות הרוסיים נרדמו על המשמר במהלך ההתקדמות הזו, וציפו שתהיה במקום אחר. כנראה שהכול תלוי כעת במהירות שבה כוחות התגבור יגיעו לקרב. ישנן אבדות כבדות", הוסיף.
מתקפת-הנגד בדרום: חייל אוקראיני מניף את דגל הלאום בכפר ששוחרר באזור חרסון
(צילום: רויטרס)
לצד הקרבות בחרקוב, בלילה האחרון נמשכו ההפגזות הרוסיות באזורים שונים ברחבי אוקראינה: במחוז דונייצק שבחבל דונבאס דיווחו האוקראינים על שבעה הרוגים, ובחרקוב כאמור נפצעו חמישה. ההפגזות נמשכות גם באזור שבו שוכנת תחת הכוח הגרעינית זפוריז'יה בדרום המדינה, למרות הקריאות החוזרות ונשנות בעולם להפסקת הלחימה שם מחשש לאסון גרעיני. מוסקבה וקייב מאשימות זו את זו בהפגזות הללו. לדברי הרשויות האוקראיניות, במהלך הלילה העיר ניקופול הסמוכה לתחנת הכוח הופגזה ארבע פעמים ולפחות 11 בתים ניזוקו, אם כי לא דווח על נפגעים. אתמול הזהירה אוקראינה כי ייתכן שתיאלץ להשבית לחלוטין את התחנה הגרעינית, הגדולה מסוגה באירופה, שבה רק כור אחד מבין שישה פעיל כעת. התחנה נמצאת אמנם תחת כיבוש רוסי, אך מי שמפעיל אותה הם טכנאים אוקראינים.
התייחסות חריגה למצב המלחמה שנמצאת כעת בחודש השביעי שלה סיפק אמש מפקד צבא אוקראינה, הגרנל ולרי זאלוז'ני. במאמר שפרסם בסוכנות הידיעות הממלכתית של אוקראינה, Ukrinform, הזהיר זאלוז'ני שהמלחמה תימשך גם בשנה הבאה, ולדבריו שינוי אמיתי בשדה הקרב יתאפשר רק אם צבאו ימשיך לצאת למתקפות-נגד, תוך עדיפות ל"מתקפות סימולטניות", כלומר מתקפות בכמה חזיתות בו-זמנית. אף שמוסקבה דחתה את האפשרות הזו, זאלוז'ני הזהיר כי היא עלולה לעשות שימוש מוגבל בנשק גרעיני במהלך המלחמה, ואמר שלפיכך קיימת סכנה לעימות גרעיני "מוגבל" בין רוסיה למעצמות אחרות.
במאמר הדעה שפרסם נכללה גם הודאה פומבית ראשונה באחריותה של אוקראינה למתקפות בחצי האי קרים בחודש שעבר: לדברי הרמטכ"ל האוקראיני הפיצוצים האדירים אז בבסיס הצבאי "סאקי" בחצי האי קרים – שאותו כבשה רוסיה כבר ב-2014 – נגרמו על ידי רקטות ששיגרו האוקראינים. יצוין כי אמינות הטענה הזו לא ממש ברורה: בסיס סאקי שוכן במרחק של יותר מ-200 ק"מ מקו החזית בדרום אוקראינה, ולקייב אין ככל הידוע רקטות בעלות טווח שכזה.
14 צפייה בגלריה
הפיצוץ בבסיס סאקי בחצי האי קרים, בחודש שעבר, וצילום לוויין שבו נראה הנזק שנגרם שם למטוסי קרב רוסיים
( Planet Labs )
הפיצוצים בחצי האי קרים בחודש שעבר
במאמר שפרסם הזהיר זאלוז'ני כי עדיין קיימת אפשרות של מתקפה עתידית מצדה של בלארוס, בעלת בריתה של רוסיה שגובלת בצפון אוקראינה ושכבר אפשרה לכוחותיו של פוטין לפלוש לשטחה בתחילת המלחמה. לאורך החודשים שחלפו מאז החלה הפלישה הביעו בקייב כמה וכמה פעמים חשש שהרודן אלכסנדר לוקשנקו ישלח את חייליו לסייע לפוטין, אבל עד כה האזהרות הללו לא התממשו. בצל החשש הזה הודיע הבוקר משרד ההגנה במינסק כי פתח בתרגילים צבאיים בכמה מוקדים במדינה, שיימשכו עד יום רביעי הבא. לפי המשרד, באימונים יתרגלו הכוחות "שחרור" שטחים שנכבשו על ידי אויב מדומה.
במקביל ממשיך המערב להזרים סיוע צבאי לאוקראינה: שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין הכריז היום על חבילת סיוע נוספת בהיקף של 675 מיליארד דולר, שתכלול בין היתר תותחי הוביצר, תחמושת ארטילרית, רכבי שטח וטילים נגד טנקים. אוסטין הכריז על חבילת הסיוע החדשה – שמצטרפת ליותר מ-10 מיליארד דולר של סיוע צבאי שוושינגטון כבר סיפקה לאוקראינה – בכינוס של עשרות שרי הגנה ממדינות התומכות בקייב, בבסיס חיל האוויר רמשטיין בגרמניה. אוסטין ציין כי וושינגטון מזהה כעת "הישגים מוכחים" בשדה הקרב מצד אוקראינה, וקרא למדינות המערב להמשיך לסייע לה בטווח הארוך. שעה קלה לאחר דברי אוסטין, מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן הכריז על סיוע נוסף, בהיקף של 2 מיליארד דולר, שיחולק בין אוקראינה למדינות אירופיות שכנות שמאוימות אף הן על ידי רוסיה.
מחנות סינון, או מחנות רישום?
בזירה הדיפלומטית, הצטרפה הלילה ארה"ב להאשמות שמשמיעה קייב כבר חודשים ארוכים, ולפיהן רוסיה מגרשת לשטחיה תושבים אוקראינים באזורים שכבשה ושולחת אותם ל"מחנות סינון", מחנות שבהם הם עוברים חקירה ומי שמזוהה כמתנגד לכאורה למשטר במוסקבה נעצר ולעתים אף "מועלם" ונשלח לאזורים מבודדים בסיביר. שגרירת ארה"ב באו"ם לינדה תומאס-גרינפילנד אמרה בדיון שהתקיים הלילה במועצת הביטחון כי על פי המידע שהגיע לוושינגטון משלל מקורות, השלטונות הרוסיים גירשו בכוח מאוקראינה בין 900,000 ל-1.6 מיליון תושבים. היא האשימה את רוסיה ב"סדרה של זוועות".
14 צפייה בגלריה
שגרירת ארה"ב באו"ם לינדה תומאס-גרינפילד בדיון הלילה במועצת הביטחון. "סדרה של זוועות" מצד רוסיה
(צילום: AP )
"הפעולות הללו נועדו לזהות אישים שרוסיה סבורה כי הם אינם צייתנים מספיק", אמרה השגרירה האמריקנית. "ישנן ראויות אמינות שהולכות ומצטברות לכך שאלו שנחשבים לאיום על השליטה הרוסית, בגלל נטיות פרו-אוקראיניות לכאורה, 'נעלמו' או הועברו למעצר ממושך", הוסיפה. לדבריה הקרמלין מעורב ישירות במבצע הזה, ומעביר רשימות של אוקראינים שעל הכוחות הרוסיים לשלוח לאותם "מחנות סינון".
תומאס-גרינפילנד ציינה כי על פי ההערכות בוושינגטון, בין אותם מאות אלפי אוקראינים שנשלחו למחנות הסינון גם אלפי ילדים, ולדבריה רק בחודש יולי האחרון גורשו לרוסיה 1,800 ילדים משטחים אוקראיניים שנתונים לכיבוש רוסי. כפי שגם קייב האשימה בעבר, השגרירה האמריקנית אמרה שישנן עדויות לכך שחלק מהילדים הללו הופרדו ממשפחותיהם ונשלחו לבתי יתומים, לקראת אימוץ על ידי משפחות רוסיות.
14 צפייה בגלריה
פליטים אוקראינים מגיעים ברכבת לעיר ניז'ני נובגורוד ברוסיה, ביולי האחרון. חופשיים לעזוב?
(צילום: AP)
שגריר רוסיה באו"ם, וסילי נבנזיה, הכחיש מכל וכל את ההאשמות האמריקניות וכינה אותן "פנטזיות". לדבריו יותר מ-3.7 מיליון אוקראינים, בהם 600,000 ילדים, התפנו "מרצונם החופשי" לשטחה של רוסיה או לשטחים בשליטתם של המורדים הפרו-רוסים בחבל דונבאס, ולא עברו תהליך של "סינון" אלא רק של "רישום". "הם לא מוחזקים בבתי כלא. אף אחד לא מונע מהם לעזוב את המדינה", טען.
גופת השבוי הבריטי הוחזרה: "עדויות לעינויים"
האשמה נוספת בדבר פשע מלחמה לכאורה מצד מוסקבה השמיע אמש שר החוץ האוקראיני דמיטרו קולבה. בציוץ בטוויטר מסר קולבה כי רוסיה החזירה לידי אוקראינה את גופתו של פול יוריי, אזרח בריטי שנפל בשבי המורדים הפרו-רוסים בדונבאס בחודש אפריל ומת כשלושה חודשים לאחר מכן. לטענת שר החוץ האוקראיני על הגופה התגלו סימנים המעידים על אפשרות של עינויים קשים. הוא הבטיח למצות את הדין עם הפושעים.
14 צפייה בגלריה
פול יוריי, איש הסיוע הבריטי שמת בשבי המורדים הפרו-רוסים. קייב מאשימה: "עבר עינויים קשים"
(צילום: רויטרס)
יוריי, בן 45 במותו, היה לדברי מכריו וארגונים הומניטריים פעיל סיוע שניסה לתרום מניסיונו באוקראינה, אולם הרוסים ובעלי בריתם האשימו אותו בהשתתפות בלחימה וטענו כי גייס שכירי חרב ואימן אותם לפני שנפל בשבי. הוא היה חולה בסוכרת סוג 1, ולדברי אמו היה זקוק לאספקת אינסולין סדירה. דוברת מטעם המורדים טענה אחרי מותו כי הוא קיבל יחס הולם וסיוע רפואי, אבל סבל משורה של מחלות כרוניות וממצב נפשי קשה, ולבסוף מת ב-10 ביולי. היא האשימה את הצלב האדום כי סירב להעביר ליוריי את התרופות הנחוצות לו. ליז טראס, שהייתה אז שרת החוץ הבריטית וכיום מכהנת כראש הממשלה בלונדון, תקפה אז את מוסקבה ומסרה כי רוסיה נושאת באחריות המלאה למותו של האזרח הבריטי: "יוריי היה באוקראינה כדי לנסות לעזור לעם האוקראיני מול הפלישה הרוסית נטולת ההצדקה. ממשלת רוסיה ושליחיה ממשיכים לבצע זוועות. האחראים לכך יתנו את הדין".
