רס"ל (מיל') אחמד אבו לטיף (26), שנפל באסון קריסת הבתים במרכז רצועת עזה, לא הפסיק להתגאות בשירותו בגדס"ר הבדואי לפני שנפל בקרב - וביתר שאת מאז אירועי 7 באוקטובר. בריאיון ל-ynet ו"ידיעות אחרונות", אחרי שפרסם פוסט שהפך ויראלי בפייסבוק, הוא סיפר על הנחישות להילחם במחבלי חמאס: "עזה היא אחרת לגמרי היום. יש שם ארגון טרור רצחני שלא מבדיל בין יהודי לערבי".
אבו לטיף, אחד מ-21 לוחמי המילואים שנפלו באסון ליד כיסופים, ציין אז כי "בעדה שלי תרמו רבות למדינה, הוכחנו מי אנחנו ומה אנחנו שווים. בדואים נהרגו. אנשי קבע וסדיר נתנו הכול למדינה. חשוב להראות שאנחנו חלק מהחברה הישראלית. יש הרבה בדואים שכואבת להם האפליה, אבל אנחנו מרגישים חלק בלתי-נפרד מהחברה הישראלית".
עם זאת הוא התייחס בביקורת לחוק הלאום ואמר כי "לפעמים אנחנו מרגישים שהחברה לא מסתכלת עלינו כחלק ממנה". באותו פוסט ויראלי כתב אבו לטיף, תושב רהט ואב למנסורה בת השנה, על שירותו במחלקת הביטחון של אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע בשנתיים האחרונות: "אני גאה להיות בדואי-ישראלי! מבחינתי, האנשים שאני חי איתם ועובד איתם הם אחיי ואחיותיי וכולנו חיים ביחד ומכבדים אחד את השני בארץ שלנו. אני גאה להיות בדואי ששירת בצה"ל כלוחם בגדס"ר הבדואי".
"זכיתי להגן ולשמור בשירות משמעותי שלא אשכח כל חיי. במהלך השירות גיליתי את העוצמות והיכולות שלי להתמודד עם אתגרים והכרתי את האנשים המדהימים שהפכו לחברים לכל החיים", הוסיף. יומיים אחרי 7 באוקטובר הגיע אבו לטיף לחלק אוכל לחיילים בבית קמה. "בדרך לא יכולנו לפספס את ניידות המשטרה ובמקביל קיבלנו הודעות על חדירת מחבלים באזור משמר הנגב, ליד רהט. בגלל שאנחנו חמושים ומאבטחים מקצועיים קפצנו לשם מייד וחברנו לכוחות המשטרה. עזרנו בסריקה לאיתור המחבלים, בהרגשת אדרנלין ושליחות מטורפת. זה המעט שיכולנו לעשות ונפלה בחלקנו הזכות לקחת חלק בשמירה על הבית".
"מאז פרוץ המלחמה שומעים הרבה על מעורבות האזרחים הערבים, לצערנו בין הנופלים יש חיילים בדואים ודרוזים, מוסלמים ונוצרים, שנפלו גיבורים בזמן ההגנה על המדינה, ואין דבר גדול מזה", כתב בפייסבוק. עוד הוסיף כי "כולנו שותפים לאותו גורל ואנחנו חייבים להיות ביחד ומאוחדים. לצערי יש אנשים שלא מאמינים בשיתוף הפעולה בין המגזרים, מנסים להפחיד, להתגרות ולהרוס את היחסים, להרוס את האמון. אל תאמינו להם ואל תתנו לזה לקרות".
"הקהילה הבדואית אבלה על הקורבנות האזרחיים שנרצחו על לא עוול בכפם - יהודים, נוצרים או מוסלמים. לצערי יש אנשים שלא מאמינים בשיתוף הפעולה בין המגזרים. מנסים להפחיד, להתגרות ולהרוס את היחסים, להרוס את האמון. אל תאמינו להם ואל תתנו לזה לקרות".
דודו אחמד ספד לו: "הוא היה נשמה של בחור, אדם שאוהב לחיות ואוהב לשמור על המדינה. הוא נלחם לצד החברים שלו במלחמה, אפילו כשעבד כמאבטח הוא עשה את כל המאמצים להיות לצד החברים. הוא הגיע אלינו פעם בשבוע ואמרנו לו לשמור על עצמו, אבל אנחנו נלחמים מול אויב אכזר שלא מבדיל בין יהודים לערבים.
"אחרי ה-7 באוקטובר אנחנו צריכים להראות לכולם שאנחנו חיים בישראל ואין לנו מקום אחר, לא ליהודים ולא לערבים. אם לא נשמור על המדינה נאבד אותה. כל אחד, יהודי וערבי, צריך לתת כתף למען המדינה. אין לנו מדינה אחרת. אין לנו. אני עובד באזור איו"ש ורואה את הבלגן. אנחנו כל הזמן במלחמה. מאז הקמת המדינה אנחנו במלחמה וכל האויבים מסביב. אחמד תמיד עודד את כל החברים שלו להתגייס. כשהיה חוזר היה מחייך. בשבוע שעבר ראיתי אותו, הוא אפילו לא הוריד את המדים - ואמר לנו לא לדאוג. הוא תמיד נתן תחושה שהכל בסדר ולא אמר שהוא פוחד".
