2 צפייה בגלריה
"הגורם היחיד שיכול להגן על פרטיות הנחקר הוא בית המשפט". היועמ"שית ופרקליט המדינה
(צילום: מוטי קמחי )
הסנגוריה הציבורית הגישה הבוקר (שני) עתירה לבג"ץ נגד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, פרקליט המדינה עמית איסמן ומשטרת ישראל. על פי העתירה, שהוגשה בסיוע עורכי הדין יגאל בלפור וגיל שפירא, מבקשת הסנגוריה לקבוע כי נהלי הפרקליטות והמשטרה - המאפשרים לבצע חיפוש בטלפונים ניידים על בסיס הסכמה של הנחקר, ללא צו שופט - אינם חוקיים ויש להורות על ביטולם.
כיום, על פי הנחיית פרקליט המדינה ונוהל חטיבת החקירות, אם בכוונת המשטרה או הפרקליטות לחפש בנייד של נחקר הן מבקשות את הסכמתו ולכן יכולות לבצע את החיפוש ללא צו מבית המשפט. כך עולה מהעתירה, בה גם נטען כי החוק שמסדיר את הנושא קובע כי "לא ייערך חיפוש - אלא על פי צו של שופט".
2 צפייה בגלריה
"לא העלו על דעתם ששוטרי משטרת ישראל ייחשפו למידע". המטה הארצי של המשטרה
(צילום: מאיר אזולאי)
במסגרת העתירה טענה הסנגוריה הציבורית - יחידה במשרד המשפטים שמייצגת חשודים ונאשמים - כי הסכמתו של נחקר בחדר החקירות, לעתים קרובות כשהוא אזוק, לא יכולה להיות הסכמת אמת. נוסף על כך, נכתב בעתירה כי "במכשיר הטלפון הנייד של כל אחד מאיתנו שמורות עשרות אלפי אינטראקציות עם אלפי אנשים שונים – חלקן אינטימיות ממש", וחיפוש במכשיר פוגע גם בפרטיותם של האנשים איתם החשוד דיבר או התכתב.
"הגורם היחיד שיכול להגן על פרטיות הנחקר ועל הפרטיות של אותם צדדים נוספים שעולים מהנייד הוא בית המשפט", נטען בעתירה, ואף צוין כי הנחקר לא יכול לוותר על זכותם לפרטיות של הצדדים הנוספים אשר "לא העלו על דעתם ששוטרי משטרת ישראל ייחשפו למידע". נוסף על כך, טענה הסנגוריה כי החיפושים בהסכמה מתבצעים בניגוד להוראות החוק לכאורה ופוגעים בזכויותיהם החוקתיות לפרטיות ולהליך הוגן של אלפי נחקרים מדי שנה.
לפיכך, מבקשת הסנגוריה הציבורית בעתירה כי ביצוע חיפוש במכשיר טלפון נייד ייעשה אך ורק בהתבסס על צו שיפוטי, וכי בג"ץ יורה על ביטול הסעיפים המתירים לבצע חיפוש בחומר מחשב בהתבסס על הסכמת הנחקר.
