דני נווה, שהיה מזכיר ממשלתו הראשונה של בנימין נתניהו, סיפר על תלותו בסקרים: "אחת לשבוע הייתה מגיעה למשרדי מעטפה ירוקה, שעליה נכתב 'סודי ביותר, למכותב בלבד'. ידעתי שאת המודיעין שאמצא במעטפה, לא הכינו בעבורי אנשי אמ"ן, השב"כ או המוסד, אבל רגישותם הייתה רבה". אלה היו הסקרים השוטפים שהועברו לנתניהו ואשר שימשו בסיס למהלכיו "בחזית המדינית והביטחונית", לדברי נווה.
נתניהו אימץ את המושג שהמציא האסטרטג הפוליטי האמריקני פטריק קאדל, של "הקמפיין פרמננטי", כלומר תמידי. הרעיון הוא כי יש לנהל קמפיינים לא רק בתקופת בחירות, אלא בכל ימות השנה. מכונת המסרים של נתנהו החלה אכן לפעול מיד לאחר הקמת הממשלה הנוכחית, אולם באופן משונה הוא פועל כנראה בניגוד לסקרים המונחים לפניו.
מניתוח תוצאות הבחירות נתניהו היה יכול להבין כי ישנן שתי סיבות עיקריות לניצחונו, בניגוד ל-4 מערכות בחירות קודם לכן. הראשונה, גל הטרור שפקד את המדינה שיצר תחושת חוסר ביטחון והביא לעלייתו של איתמר בן גביר. השנייה, היהירות הבלתי נסבלת של מירב מיכאלי, שסירבה להתאחד עם מרצ וגרמה לאובדן ארבעה מנדטים.
והנה, נתניהו מתעקש להסתער דווקא על "המהפכה השיפוטית" שכמעט שלא הוזכרה בתעמולת הליכוד במערכת הבחירות האחרונה. בריאיון לשרון גל לפני הבחירות, נשאל נתניהו: "מה עם שינוי שיטת בחירת השופטים ושתיפסק שיטת הסניוריטי?" והוא ענה: "זו אפשרות, נדון בכל האפשרויות". המראיין הקשה ושאל: "אבל אלה דברים בוערים"... ונתניהו השיב: "אבל אני לא מתכוון לעשות את זה עכשיו".
לפי ממצאי הסקר באולפן שישי מן ה-13 בינואר, 55% ממצביעי הליכוד הם בעד הרפורמה המשפטית בעוד שמספר המתנגדים הוא 17% והלא יודעים 28%. כלומר רק מעט מעל למחציתם תומכים באופן מוחלט במהלך שנתניהו רואה כדגל המרכזי של הקואליציה הנוכחית. צריך לשים לב לנתון נוסף בסקר הזה שצריך להדאיג אותו שלפיו 67% ממצביעיו מרוצים מהתנהלות הממשלה הנוכחית למול 26% שאינם מרוצים. מכיוון שהשינויים במשפט הם הדבר המרכזי שעליו הכריזה הקואליציה הנוכחית הרי יש להניח ששליש מהם אינם מרוצים מכך.
המדובר בימין הרך שכנראה הכריע בארבע מערכות בחירות שנתניהו לא יוכל להרכיב ממשלה, והנה הוא הולך ומאבד אותו. ככול שיימשך תהליך החקיקה המשפטית תלך ותגדל אי שביעות הרצון הזו. את מי תשרת המהפכה הזו? קודם כל את המפלגות החרדיות שחקיקת פסקת ההתגברות תחלץ אותם סופית מן הצורך להתגייס לצה"ל ואולי גם תאפשר לאריה דרעי להמשיך ולכהן כשר, אם בג"ץ ישלול זאת. האם מצביעי הליכוד הם בעד? לפי אותו סקר 53% מהנשאלים סבורים שדרעי לא ראוי להיות שר, בעוד שרק 28% מהם תומכים בכך.
יכול להיות שנתניהו אומר לעצמו: לעזאזל הליכוד והניצחון בבחירות הבאות, העיקר שאני אחלץ מן המשפט
האם המהפכה המשפטית תעזור לו להגיע למטרה הזו? לא בטוח. הרעיון, לפי דברי המפרשים אותו, הוא כי יפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה בין מי שעוסק בייעוץ לבין מי שעוסק בתביעה. שני התפקידים החדשים יאוישו באנשי אמונו שיבקשו למשוך את כתב האישום מבית המשפט המחוזי בירושלים. האם השופטים שם יסכימו לכך ויכתימו את המוניטין שלהם לנצח? ספק גדול.
מהלך נוסף שמוביל נתניהו הוא להחליף את חברי בית המשפט העליון באנשיו. התפישה היא שאם יורשע במחוזי הרי העליון יחלץ אותו. הבעיה היא שלא בטוח כי פסק הדין הנוכחי יינתן בימי הממשלה הנוכחית ועד אז יכולה לקום ממשלה חדשה שתבטל את הרפורמה המשפטית המתוכננת.
הסיכוי שממשלה אחרת תקום בעתיד יגדל ככול שהמחאה הציבורית תלך ותתמשך ותגרום לקרע בין הציבור בישראל. לפי אותו סקר של מצביעי הליכוד 42% מהם בעד חקיקה מהירה ו-40% מהם רוצים שהיא תבוצע תוך הידברות. כלומר, כמחצית ממצביעיו של נתניהו אינם מסכימים לריצת האמוק הנוכחית של נתניהו ונציגו יריב לוין. נראה שאיש השיווק המנוסה כל כך, לא הכין כראוי את שיעורי הבית שלו באמצעות סקרים שבדקו את האפשרויות מראש.
ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"