הם הגיעו מכל רחבי הארץ: מלוד, מרמלה, מחיפה ומג'לג'וליה. התקבצו יחדיו בעיר טייבה, כדי לזעוק את קריאתם המשותפת לשים סוף לאלימות המשתוללת בחברה הערבית. המכנה המשותף שלהם הוא כואב במיוחד: אחד מיקיריהם נרצח, והם נחושים לעשות כל מה שאפשר כדי למנוע את הקורבן הבא.
הנתונים קשים: מתחילת שנת 2022 נרשמו 101 קורבנות רצח בחברה הערבית. שלושה מהם ילדים, שניים נערים ו-13 נשים. 84 מהנרצחים נורו, שניים נהרגו מירי תועה, שבעה נדקרו למוות, והיו מי שהוצתו, או כאלה שמטען חבלה קיפד את חייהם. בשנה שעברה מספר הנרצחים הערבים היה עוד יותר גבוה - 130 בסך הכול.
הכאב הגדול של רבות מהמשפחות הוא גם על כך שרצח יקירן לא פוענח. רק 25 מתוך 101 תיקי הרצח השנה פוענחו על ידי המשטרה, מה שגם מעורר זעם בקרב המשפחות. "אני מאשימה את המשטרה בכל עניין האלימות. היא לא עושה כלום. אם נרצח יהודי יעצרו את הרוצחים תוך זמן קצר, אבל הערבים בשבילם - שימותו", אמרה סוהילה עדס מג'לג'וליה, שבנה מוחמד (15) נרצח מירי ליד ביתם. "חשוב לי שהקול שלנו, האמהות, יגיע לכולם כדי שירגישו בנו. אין התקדמות בתיקים וזה לא פשוט, אבל יש אלוהים, שהוא יעניש את הפושעים. כואב לי הלב בכל פעם שאני שומעת על עוד רצח, ואני מתחילה להרגיש את הכאב של האמהות ואת הרצון שלי לעזור לכל אם".
את ההפגנה יזם פורום "אמהות למען החיים", פורום של אמהות ומשפחות שכולות שנאבקות נגד האלימות והפשיעה בחברה הערבית. סארה אלעטאונה מרמלה, שבנה מחמוד (16) נרצח בירי, הייתה בין המוחות. "כל רוצח - חובה לשפוט אותו", אמרה. "רק אלוהים לוקח. אלוהים הוא זה שלוקח את הנשמה, ולא על ידי רוצחים. אני ואמהות אחרות שאיבדנו את הבנים שלנו נשרפות כל יום מכאב על הפרחים שאיבדנו. זה כואב מאוד. אף אמא שעברה אסון כזה לא יכולה להמשיך לחיות כרגיל. אני עוברת ימים קשים של בכי, ומנסה להיות חזקה כדי להתמודד עם התופעה החמורה הזו ולהמשיך להיות חלק מהמאבק נגד הרציחות. אם נשתוק אולי אנחנו נהיה הבאים בתור".
אלעטאונה סיפרה בכאב על בנה: "מחמוד היה נער, רק בן 16. הוא אהב את החיים, תמיד חייך ועזר לאנשים. הוא לא עשה כלום כדי שירצחו אותו. הוא אפילו עדיין לא הכיר את החיים. אני לא יודעת אם לרוצח כאב הלב על הילד שהוא רצח. ילד שגידלתי אותו ושעבדתי קשה למענו. זה רוצח שאין לו לב".
נהלה שיך יוסף, מטייבה, הגיעה להפגנה בעקבות רציחתו של נכדה, מג'ד שיך יוסף, שנורה למוות לפני כעשרה ימים בטירה, בזמן עבודתו. "כמה שאני אדבר על הנכד שלי, זה לא יספיק לתאר את הדברים הטובים שאפשר להגיד עליו. הוא היה אדם שכולם אהבו אותו. בחיים לא עשה רע לאף אחד. להיפך, בכל מקום שהיה צריך לעזור הוא מיד היה מגיע ועוזר בלי להסס. תמיד היה בא אליי ומחבק אותי, מנשק את הראש, שואל לשלומי ומדברים. ביום שנרצח חיכינו לו שיגיע, אבל הוא הובא אלינו ללא רוח חיים".
הסבתא לא מסוגלת להבין מי רצה לרצוח את נכדה. "מה הם רצו מאדם שהיה בעבודה שלו, מקום פרנסתו?" שאלה בכאב. "הוא לא היה מעורב באף סכסוך, אבל רצחו אותו בדם קר כשהגיעו לרצוח מישהו. אם היו שם עוד אנשים גם הם היו נפגעים. אנחנו עד עכשיו לא מעכלים את המקרה המזעזע. אני כבר לא יודעת לאן נגיע עוד. לא ציפיתי שאני אעבור תקופה כזו בגילי. הייתי רוצה להיות במקומו של הנכד היקר שלי".
פידא שחאדה, רכזת פורום "אמהות למען החיים", אמרה: "אנחנו מלווים אמהות שאיבדו את בניהן ובנותיהן בעולם הפשיעה והאלימות. היינו בעצרת בכדי לתמוך במשפחת מג'ד שיך יוסף שאיבדה את בנה לפני כשבוע, בזמן שהיה בעבודתו. המטרה היא להוציא את המשפחות בחברה הערבית למרחב הציבורי, ולגרום להן להביע את קולן שמתנגד לאלימות".
היא הוסיפה: "חשוב שנגיד שהחברה שלנו היא נורמטיבית ולא רוצה לחיות בעולם הפשיעה והאלימות. אני מציעה לאנשים שלא יחכו בבית עד שהנשק יגיע אליהם, אלא שייצאו ויפעלו כדי למנוע את האלימות ולזכות לחיים טובים יותר. הפורום שלנו, 'אמהות למען החיים', נלחם על החיים עצמם".
לדבריה, "אנחנו, בחברה הערבית, יוצאים בבוקר מהבית ולא יודעים אם נחזור הביתה בחיים. אם הילדים שלנו יחזרו הביתה בחיים. זה לא יכול להמשיך ככה, אנחנו חברה בטראומה. כל אחד מאיתנו איבד מישהו יקר בשנים האחרונות. המטרה שלנו היא לדרוש שינוי מיידי, מעורבות של הממשלה ושל המשטרה. לא נשב בבית כשחיינו מופקרים. נצא לרחובות ונחזק את הרוב, הרוב הלא מעורב באלימות. אנחנו נתארגן ונאחד כוחות. לנו ולמשפחותינו מגיע לחיות פה בביטחון".
המשטרה מסרה בתגובה: "משטרת ישראל פועלת ללא לאות למיגור הפשיעה בחברה הערבית ומשקיעה לשם כך את מרב המאמצים ומיטב האמצעים תוך הפעלת אמצעים טכנולוגיים שונים ופעילות מגוונת, הן במישור הגלוי והן בזה הסמוי. יחד עם פעילות ענפה ונחושה זו, המשטרה פועלת גם להגברת אמון הציבור בחברה הערבית ולשיתוף פעולה פורה שיש בו לסייע רבות בפענוח האירועים. בשנת 2022 אירעו 93 אירועי רצח בחברה הערבית ובהם 97 קורבנות. מתוכם הוגשו 21 כתבי אישום.
"בנוסף, במסגרת 'מסלול בטוח' - מיקוד המשטרה בעבירות הפשיעה בחברה הערבית, פוצחו 450 מחוללי פשיעה והוגשו 345 כתבי אישום. 392 ממחוללי הפשיעה נעצרו עד תום ההליכים נגדם או עד החלטה אחרת. נערכו 864 מעצרים ו-694 חיפושים שבמהלכם נתפסו 174 פריטי אמצעי לחימה, 183 רכבים, ומעל ל-21.5 מיליון שקלים. עוד הוכרזו 14 יעדים לתקיפה, בוצעו 2,621 מעצרים ו-1,956 חיפושים שבהם נתפסו 604 פריטי אמצעי לחימה, 267 רכבים, ויותר מתשעה וחצי מיליון שקלים".
