מסיבת העיתונאים הערב
(צילום: לע"מ)
מסיבת העיתונאים הערב (שבת) נועדה בעיקר לאוזניים ישראליות. מטרתה הייתה להשיג לגיטימציה ציבורית של העם ולטעת בו ביטחון שמקבלי ההחלטות המדיניים, מקבלי ההחלטות הצבאיים והלוחמים בשטח מסוגלים להשיג ניצחון ואת מטרות המלחמה כפי שנקבעו.
נתניהו הפגין שוב יכולת וירטואוזית לחמוק משאלות מעשיות ומעובדות לא נעימות ולענות עליהן במטחי קלישאות לא מחייבים שמסייעים לו לשרוד פוליטית
בעניין הזה אין ספק - וכך גם לפי המידע העולה מהדיונים הפנימיים - אנשי הקבינט המצומצם משני עברי המתרס הפוליטי מאוחדים באמת ובתמים מאחורי המטרות האלו, ומאחר שכך מרגישים שהם יכולים לבוא יחד לציבור ולמשפחות החטופים ולדרוש חוסן לאומי. האחדות הזו לא מזויפת. הבעיה של שבירת הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות של תושבי ישראל היא שהניעה את נתניהו, גלנט וגנץ לשלב ידיים ולהתגבר על המחלוקות ועל העוינות האישית.
כל אחד מהשלושה שם דגש על פן אחר של המלחמה. נתניהו הדגיש את הממד ההיסטורי, בהשוואה לא רק למלחמת העצמאות אלא בכלל ל-3,000 שנות קיומו של העם היהודי שבהן נאלץ להילחם על חייו. המסר שגנץ וגלנט הדהדו הוא שזו מלחמה בעלת משמעות קיומית, היסטורית, ולכן צריך להילחם בה ולנצח על אף המחלוקות הפנימיות.
נתניהו גם ניצל את ההזדמנות כדי לגייס לגיטימציה בעולם בהדגישו שתי עובדות - שחמאס הוא איסלאם ג'יהאדיסטי שמהווה סכנה לכל האנושות הנאורה; ושחמאס מבצע וביצע פשעי מלחמה. ולכן צריך להילחם בו עד חורמה כמו שלחמו בעלות הברית בנאצים.
לגלנט היה חשוב לנסות להחדיר לציבור אמון בראשי מערכת הביטחון וביכולתם לקבל החלטות שקולות ומעשיות ביחד, בלי לערב שיקולים פוליטיים. גנץ שם יותר דגש על חשיבות העורף האזרחי ומה שאמר נועד לטעת ביטחון בציבור, שיו"ר המחנה הממלכתי מייצג אותו בקבינט המלחמה המצומצם, ודואג לו.
מטרה משותפת לנתניהו, גלנט וגנץ הייתה לטעת בקרב משפחות החטופים והציבור את התחושה שהעניין אינו משני לחיסול חמאס, אלא שווה לו בערכו, וכי הפעולה הצבאית בשלב זה, נועדה בעיקרה להביא ללחץ על חמאס לשחרור החטופים. המסר: בלי שנשים רגל או זחל של טנק על צווארו של יחיא סינוואר, חמאס ימשיך לסחוב אותנו ולתעתע בנו בעניין החטופים. המסר השני: עושים הכול כדי שלא לסכן אותם.
מההיבט הפוליטי, נתניהו הפגין שוב יכולת וירטואוזית לחמוק משאלות מעשיות ומעובדות לא נעימות ולענות עליהן במטחי קלישאות לא מחייבים שמסייעים לו לשרוד פוליטית. נקודה אחת בלטה - הוא לא מוכן לקחת במישרין אחריות, וזה אינו תכסיס; נתניהו מדגיש בכך את המסר שגם כראש ממשלה הוא אינו נושא באחריות מיוחדת למה שקרה בשבת האיומה ב-7 באוקטובר. הוא למעשה דוחה את הטענה שלראש ממשלה יש אחריות מיוחדת מתוקף היותו הקברניט המדיני והביטחוני העליון.
