נאום נתניהו, אתמול
(צילום: לע"מ)
לא ייתכן שמי שהוגש נגדו כתב אישום יודיע שהוא מנהל מערכה הכוללת שינוי משפטי ומשטרי כה מרחיק לכת לאחר שחתם על הסדר ניגוד עניינים שעד כה שמר עליו ומנע הכרזה על נבצרותו, ואין ספק שבנאומו אמש, הוא קירב עצמו לאזורים היכולים לגרום להכרזה עליו כנבצר. כך טוענים מומחים למשפט חוקתי בעקבות נאום ראש הממשלה בנימין נתניהו אמש ומכתבה התקיף של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה - שבה כתבה כי הצהרתו הייתה בלתי חוקית והוא הפר פסיקה של בית המשפט העליון.
לדבריהם, אתמול - עם אמירתו של נתניהו כי הוא "נכנס לאירוע" - הובאה בפני הציבור הוכחה לכך שנתניהו השתמש בסמכותו כראש ממשלה כדי שלא לעצור את המחלוקת הקשה בציבור. הם אומרים שעוד לא חלפו 24 שעות מחקיקת "חוק הנבצרות" וראש הממשלה הודיע שהוא מפר את הסדר ניגוד העניינים שעליו חתם ואת הנחיית היועמ"שית, שהודיעה לו לפני חודש במפורש שלא לעסוק בנושא המהפכה המשפטית.
המומחים מפריכים את פרשנותו של נתניהו לפיה הוא נוטל פיקוד כדי לפעול להרגעת הרוחות ולכן אין לראות בכך הפרת ההסדר. לדעתם, הסדר ניגוד עניינים הוא "לטוב ולרע". הם מציינים כי הוראת היועמ"שית הייתה חד משמעית ועל ראש הממשלה נאסר לעסוק במישרין או בעקיפין בנושא.
לדעתם, בנאומו נתניהו קירב עצמו לנבצרות. לא זו בלבד שראש הממשלה הפר את ההסדר, אלא שהוא הודיע בקולו שהוא ממשיך בחקיקה ונוטל בפומבי את מושכות ה"רפורמה" – מהפכה משפטית כה גדולה המפרה איזונים ובלמים בשיטת הממשל. וכל זאת, כשקיים ועומד נגדו כתב אישום.
מומחים למשפט חוקתי בכנסת שעסקו בחקיקת "חוק הנבצרות" קובעים כי ראש הממשלה הוכיח, בניגוד לדברי המציעים, שהחוק הוא אכן פרסונלי ונתפר למידותיו ולכן הוא פסול. להערכתם, נתניהו ביקש לחוקק את החוק כדי להסיר מעליו את כבלי ניגוד העניינים ולנווט את השינויים באופן אישי.
ואלו לא סתם שינויים, הם מזכירים, אלא מדובר בשינוי כללי המשחק - ורק על מנת שלא לקיים את הסדר ניגוד העניינים שלו. המומחים אומרים כי בכך יש שימוש לרעה בסמכות הכנסת כרשות מכוננת, המחוקקת חוקי יסוד. אם לא די בכך, השינויים המוצעים גם יעקרו את סמכות בית המשפט העליון לערוך ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד כדי לאפשר לחוק הזה ולחוקים דומים לא להיפסל.
אישור חוק הנבצרות בכנסת
(צילום: ערוץ כנסת)
מומחי המשפט אומרים כי העתירות לבג"ץ, הדורשות להכריז על נתניהו כנבצר, עלו דרגה במורכבותן מבחינת תשובת הייעוץ המשפטי לממשלה. על פי הוראת בג"ץ, עד כה המצב היה לכאורה פשוט - נתניהו התחייב על קיום ניגוד עניינים וניתן היה להגן עליו מפני נבצרות.
אבל נאומו אמש, בו הכריז מפורשות "אני נכנס לאירוע", גרם לשינוי. הצעד של נתניהו מאתגר את תשובת המדינה – הוא גם הכריז בגלוי על החלטה להפר את הסדר ניגוד העניינים וגם משתמש בכוחה של הכנסת לחוקק חוק שמאחוריו יסתתר כשהוא מפר את ניגוד העניינים.
מומחי המשפט טוענים כי לא ניתן לראות את חוק הנבצרות כאירוע בודד ונפרד. לטענתם, קו אחד עובר דרך "חוק דרעי 2", חוק התרומות וחוק זה, שלא לדבר על מסכת השינוי המשטרי. כל האירועים הללו, לדבריהם, מסירים את האיזונים והבלמים המשטריים ומראים מדוע דווקא נחוצה ביקורת משפטית על חוקי הכנסת.
2 צפייה בגלריה
יו"ר הכנסת אוחנה: "איך מי שמנווט את הספינה לא יכול לעסוק בנושא הכי חשוב כאן?"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
נתניהו, כמובן, חושב אחרת. לאחר מכתבה של היועמ"שית, הגיבו מסביבתו: "כל אדם בר דעת מבין שבעת הזאת של משבר לאומי בעל השלכות פנימיות וחיצוניות למדינת ישראל, ראש הממשלה חייב לפעול כדי לנסות להביא להסכמה לאומית רחבה ככל האפשר, למניעת אלימות ולהבטחת החוק והסדר והתפקוד השוטף של המדינה. ראש הממשלה נתניהו לא הפר שום פסיקה של בית המשפט העליון ושום הסדר ניגוד עניינים".
לדבריהם, "להודעת ראש הממשלה אתמול אין שום השלכה על ענייניו האישיים. ממילא, ראש הממשלה נתניהו כבר הודיע לבית המשפט העליון, שאף שופט חדש שיבחר על ידי הועדה לבחירת שופטים לא יטפל במישרין או בעקיפין בענייניו של ראש הממשלה".
יו"ר הכנסת אמיר אוחנה כתב כי "ראש הממשלה נתניהו הוא גם חבר כנסת. אין מחלוקת, גם לשיטת היועמ"שית, כי הוא רשאי לממש את זכותו וחובתו להצביע בכנסת בכל נושא שהוא, כולל התיקונים במערכת המשפט. איך, אם כן, ניתן לגזור עליו שלא יתבטא או יעסוק בנושאים הללו? בין אם אתם מתומכי הרפורמה או ממתנגדיה, איך אמור מי שמנווט את הספינה הישראלית, שלא לעסוק בנושא הכי מרכזי וחשוב כאן? גם העיוות הזה מדגים את הסגת הגבול שהמשפטנים מבצעים כלפי הרשויות המבצעת והמחוקקת, ומסביר מדוע הרפורמה כה נחוצה".
