(צילום: אסף חן)
לקראת פתיחת כל מערכת החינוך בשבוע הבא, הממשלה החליטה על כמה צעדים מעוררי שאלות. בין היתר - בדיקות מהירות לכל התלמידים, והחלת תו ירוק על כל עובדי הוראה, שמשמעותה המעשית היא שעובדי מערכת החינוך שלא התחסנו, יחויבו להציג בדיקה קורונה שלילית כל כמה ימים כתנאי להגיע למקום עבודתם.
בהחלטות אלה מנסה הממשלה להבטיח פתיחה בטוחה יחסית של מערכת החינוך במציאות של תחלואה גוברת וחשש מסגירת מסגרות ובידודים המוניים של ילדים והוריהם.
בדיקות מהירות לתלמידים – מהלך חוקי ומידתי
הממשלה החליטה כי טרם החזרה לבית הספר יחולקו בחינם לכל התלמידים ערכות בדיקה מהירה ביתיות. הבדיקה נועדה לזהות תחלואה עוד טרם כניסת התלמידים למסגרות החינוך. בימים האחרונים עלתה הטענה כי נוכח הוראות חוק לימוד חובה מתעורר קושי משפטי להציב תנאי כי כניסה למסגרות החינוך תותנה בבדיקה מהירה שלילית. אין לטיעון זה כל בסיס משפטי.
אכן, חוק לימוד חובה קובע כי המדינה מחויבת לספק לכל ילד בישראל חינוך, וההורים חייבים לשלוח את ילדיהם למוסדות החינוך. ואולם, חוק לימוד חובה כמובן אינו מחייב להשאיר במסגרת הלימודים תלמיד חולה או שיש חשש שהוא חולה. יתרה מכך, חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה מעניק לממשלה סמכות נרחבת לקבוע הגבלות על פעילות של מוסדות חינוך, ובכלל זה לקבוע כי "חובת בדיקת תסמינים לנכנסים למקום הפעילות, ובכלל זה לעובדים, או חובת תשאול או קבלת הצהרת בריאות מהם, ולעניין קטין – לרבות מהאחראי על הקטין".
כלומר, יכולה הממשלה בנקל לקבוע כי כחלק מהצהרת הבריאות לקראת 1 בספטמבר, יהיו ההורים מחויבים להצהיר ביום הראשון ללימודים על ביצוע הבדיקה המהירה, וקבלת תוצאה שלילית. חשוב לזכור בהקשר זה כי הממשלה לא קבעה חובת תו ירוק על התלמידים, אלא רק ביצוע בדיקה ביתית מהירה וחד-פעמית טרם 1.9. זו החלטה סבירה ומידתית.
(צילום: אסף חן)
תו ירוק לעובדי הוראה – במידתיות ובזהירות
לראשונה קבעה הממשלה חובת תו ירוק לעובדי מערכת החינוך. אין ספק שמדיניות כזו כלפי עובדים מעוררת שאלות חוקתיות נכבדות של איזון בין הזכות לחופש העיסוק והאוטונומיה של הרצון החופשי של עובד ההוראה, לבין זכויות התלמידים לבריאות והאינטרס הציבורי בשמירה על פעילות סדירה ותקינה של מערכת החינוך.
במקרה הזה, על-מנת לצלוח את המבחן המשפטי-חוקתי, התו הירוק לעובדי מערכת החינוך חייב לעמוד במספר כללים משפטיים:
האם ישנה אפליה לרעה של עובדי ההוראה? - על המדינה להצדיק את ההבחנה בין עובדי הוראה עליהם יחול התו הירוק לבין עובדים אחרים במשק שעליהם לא חלה החובה. כלומר יש להוכיח שקיימת הבחנה עניינית בין עובדי הוראה לבין עובדי תעשייה למשל. הטיעון העיקרי שיכול לעלות בהקשר זה הוא שילדים מתחת לגיל 12 אינם יכולים עדיין להתחסן, ולכן כל מי שבא עמם במגע – מורים וגננות - צריך תו ירוק כדי למנוע את הפצת הנגיף. מכאן שניתן לטעון שיש הבחנה עניינית ולא אפליה אסורה.
מידתיות - כל פעולה שלטונית שיש בה פגיעה בזכויות יסוד צריכה להיעשות לפי עקרונות המידתיות והסבירות. כלומר, ההסדר חייב לנקוט באמצעים מדודים ומתונים שיאזנו בין כלל התכליות והאינטרסים, תוך שמירה על הכבוד והזכויות של צוותי ההוראה עד כמה שניתן. מכאן שלא ניתן לפטר מורה לא מחוסן שלא מציג בדיקת קורונה שלילית כל כמה ימים, ויש להבטיח כי הבדיקות למי שאינו מחוסן יהיה ללא עלות.
אז מה כן ניתן לעשות אם איש צוות הוראה שאינו מחוסן מסרב להציג בדיקה שלילית? בשלב הראשון יש לבחון אם ישנו תפקיד חלופי שיכול המורה לבצע, ושאינו כרוך במפגש עם התלמידים. אם לא, ניתן לבחון, לאחר מתן הזהרות וניסיונות שכנוע, השעיה של עובד ההוראה; השעיה זו יכולה לכלול גם הפחתה מסוימת ומתונה בשכר, בהתאם לדינים הקיימים בשירות המדינה.
הכותב הוא דוקטור למשפטים, הפרשן המשפטי של אולפן ynet ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי באוניברסיטת רייכמן - המרכז הבינתחומי הרצליה. גילוי נאות – הכותב ייצג (בהתנדבות) קבוצת הורים שעתרה לפני מספר חודשים לבג"ץ בדרישה להחלת תו ירוק לעובדי הוראה במערכת החינוך.
