תיעוד מחאן אל אחמר
(צילום: גיל יוחנן)
במערכת המשפטית מעריכים היום (ראשון) כי בג"ץ לא ימהר להתערב להכריע בנוגע לפינוי היישוב הבדואי הלא-חוקי חאן אל-אחמר שמדרום לירושלים. גורמים המעורים בפרטים אמרו כי בג"ץ מודע לתסבוכת המדינית והפוליטית הצפויה לישראל סביב הסוגיה - וכי הוא לוקח בחשבון את ההשלכות שיש לנושא בזירה הבינלאומית - ולכן יעדיף שהנושא יוסדר מבחינה מדינית במקום להטיל החלטה שיפוטית. כבר שלשום נחשף ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet כי מסתמן שהמדינה תבקש דחייה נוספת בפינוי המתחם, אחרי שבג"ץ אישר את הריסתו כבר ב-2018 והביע אי-שביעות רצונו מגרירת ביצוע ההחלטה.
הגורמים הבהירו שהשופטים צפויים להתחשב בבקשת המדינה בנוגע לנסיונות להסדיר את המחלוקת באמצעות פשרה כמו מציאת מיקום חלופי לתושבי חאן אל אחמר וייתכן שיינתן זמן נוסף לכך.
הערב הגישה המדינה את תגובתה וביקשה פרק זמן נוסף: "לאחר שהנושא הונח על שולחנם של הדרגים הבכירים ביותר בממשלה, הגיע הדרג המדיני לכלל החלטה כי נדרש פרק זמן נוסף בטרם ניתן יהיה לפעול למימוש צווי ההריסה במתחם. משכך, ועל דעת הדרג המדיני, יבקשו המשיבים לשוב ולעדכן את בית המשפט הנכבד בהתקדמות שחלה בנושא ובעמדת הדרג המדיני, וזאת עד ל-3 במרץ 2022".
בקשת המדינה היא לדחות את הפינוי הכפוי עד למיצוי המשא ומתן שמתנהל מול התושבים במקום.
"המשיבים יעדכנו כי חלה התקדמות משמעותית במלאכת גיבוש המתווה. מתווה זה כולל התייחסות למספר היבטים שונים הנדרשים לצורך היתכנות מימושם המוסכם של צווי ההריסה במתחם. מטבע הדברים, ובהינתן רגישות הסוגיה, תבקש המדינה כי יתאפשר בידם להגיש מסמך חסוי המפרט על אודות המתווה האמור".
משרד המשפטים יציג את עמדת המדינה, בהתבסס על חוות הדעת של משרד החוץ שלפיה יש קושי מדיני בפינוי המאחז וכי פינוי עלול לגרום לנזק מדיני כבד. כבר ביולי האחרון הזהיר לפיד כי פינוי הכפר יגרום נזק מדיני לישראל, וקרא לבחון מחדש את התנאים הדרושים לשם ביצוע המהלך שנדחה כבר שנים, בין היתר בשל הלחץ של הקהילה הבינלאומית המתנגדת לפינוי.
נזכיר כי בספטמבר 2020 כתב שופט העליון נועם סולברג את החלטתו לאחר בקשה דחייה של המדינה בפינוי חאן אל אחמר, וכינה את הבקשה "מביכה". הוא הוסיף: "מקץ שנתיים ימים – אין כל חדש תחת השמש. על אף שבאי כוח המדינה טענו לפנינו בעבר על קיומה של דחיפות, ואולי אף בהילות, ביישום החלטותיה, והגם שבית משפט זה איפשר למדינה שוב ושוב ליישם את החלטותיה, דבר לא השתנה: מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיֵעשה".
עוד כתב השופט סולברג: "עתה, סמוך למועד שנקבע לדיון בעתירה שהוגשה עוד בחודש יוני 2019, ובה נטען בתקיפות נגד מחדלי המדינה בהימנעותה מלמלא אחר התחייבויותיה, מבקשים ב"כ המדינה לדחות את מועד הדיון – מועד שנקבע לבקשת המדינה, לאחר שפעם ופעמיים קודם לכן כבר נדחה הדיון, לפי בקשתה. דחיית הדיון התבקשה בפעם הזאת עד לסוף הרבעון הראשון של שנת 2021; את זאת לא נוכל לקבל. אכן, למדינה שיקול דעת בבואה לקבוע סדרי עדיפויות ועיצוב מדיניות; דווקא בשל כך עליה לכבד את הדברים היוצאים מפיה ולאפשר הסתמכות עליהם, שלא יהיו בבחינת נדרנא לא נדרי. בנסיבות, בשל אילוצי השעה, החלטתי לדחות את הדיון עוד לתקופה קצובה, למחצית השניה של חודש נובמבר".
אלא שאז בנובמבר 2020 המדינה הודיעה לבג"ץ כי אין כוונה לפנות את הכפר חאן אל-אחמר בחודשים הקרובים - וכי נדרש פרק זמן של ארבעה חודשים לגיבוש מתווה מוסכם להריסתו. בתשובת המדינה שהוגשה הלבג"ץ נכתב בשמם של ראש הממשלה בנימין נתניהו לשעבר ושר הביטחון בני גנץ כי "הדרג המדיני עודנו עומד על הצורך במימוש צווי ההריסה במתחם, ובעניין זה אין שינוי בעמדתו".
ב-21 ביולי 2021 השופטים סולברג ג'ורג' קרא ואלכס שטיין כתבו בשורה אחת, במענה לבקשה להארכת מועד נוסף להודעת המדינה, כי "למקרא הבקשה והתגובה החלטנו על מתן ארכה להגשת הודעות עדכון עד 5 בספטמבר ולא עוד".
סאגת הפינוי
סוגיית פינוי המתחם החלה לפני למעלה מעשור, ב-2009, עת החליטה המדינה להוציא צווי הריסה למבנים במתחם. בשלושה סבבים שונים הוגשו לבית משפט העליון עתירות על-ידי בעלי עניין שונים: היו שביקשו לאכוף את צווי ההריסה, היו שביקשו להורות על בטלותם – והן נדחו מן הטעם שבית משפט קבע שאינו מתערב בסדרי העדיפות של המדינה בהפעלת הסמכות.
בהמשך הוגשו עתירות נוספות – סבב רביעי במספר. בראשונות התבקש בית משפט זה להורות למדינה לממש את צווי ההריסה והפינוי. בהמשך, משהודיעה המדינה על כוונתה לפנות את המתחם ולממש את צווי ההריסה, הוגשו ב-2016 עתירות בבקשה למנוע את הפינוי וההריסה. בתגובתם לעתירות עמדו באי כוח המדינה על הצורך בהכרעה מהירה בסוגיה, שהוכתרה על-ידם כבעלת "חשיבות אסטרטגית", בין היתר משום שהמתחם ממוקם סמוך לעורק תחבורה ראשי ומרכזי ברמה האזורית והארצית, ומעמיד את המתגוררים בו ואת משתמשי הדרך בסכנה ברורה ומוחשית.
באי כוח המדינה הוסיפו וציינו כי הוצעו למתפנים מגורים במקום חלופי, ללא תמורה, בהשקעה של מיליוני שקלים. בדיון שהתקיים בעתירות ב-25 באפריל 2018 שבה המדינה על טענותיה והוסיפה כי אין מקום להידרש פעם אחר פעם לטענותיהם של המתגוררים במתחם, אשר מטרתן "למשוך זמן". העתירות בסבב זה נדחו מן הטעם שלא קמה עילה להורות למדינה להימנע מלאכוף את הדין בשעה שהיא מבקשת לעשות כן.
לקראת החתימה אמר הרכב השופטים כי "בנסיבות העניין, לנוכח גיבושו של המתווה המתוכנן לביצוע במועד קרוב, והותרת הפתח להידברות עם תושבי המתחם לצורך תאום אופן הפינוי, אין הצדקה לקצוב מועד מדויק למימוש צווי ההריסה". לצד זאת צוין כי "אין הצדקה אפוא לחייב את המדינה להמשיך ולגלגל את הטיפול בסוגיה באמצעות נסיונות חדשים למציאת פתרון. מה שלא נעשה במשך תשע שנים, כנראה לא יֵעשה עוד".
לאחר הדברים הללו הוגשו שתי עתירות נוספות בעניין פינוי המתחם ומולן עתירה שלישית המבקשת לאכוף את צווי הפינוי וההריסה – סבב חמישי במספר. בית המשפט דחה את העתירות וקבע כי "אי-הותרת מצב בלתי חוקי על כנו; עקרון סופיות הדיון; הכלל כי פסקי דין יש לקיים; ודאות משפטית; תקינות פעולתה של מערכת השיפוט – כל אלה הם אינטרסים יסודיים בשיטתנו המשפטית, המתכנסים כולם לעקרון שלטון החוק. בהגשת התוכנית המפורטת בדקה ה-95 – כאילו לא נעשה דבר עד כה, וכאילו לא דחו העותרים גם את האפשרות שפתח בית משפט זה בתום ההתדיינות בסיבוב הקודם – אין כדי לגלות עילה לפתוח מחדש את פסק הדין - שהוא נקודת המוצא ונקודת הסיום".
פורסם לראשונה: 17:24, 05.09.21
