ב-3 בנובמבר 2021 החליטה ארה"ב במהלך חסר תקדים להכריז על חברת NSO הישראלית כגוף שפועל נגד האינטרס הלאומי שלה, והכניסה אותה לרשימה שחורה שבה ישויות שעוסקות בפעילויות סייבר זדוניות. הצעד הגיע חודשים אחרי תחקיר בינלאומי נרחב, שבו נחשף כי ממשלות בעולם עושות שימוש בכלי הריגול של NSO כדי לפגוע בפעילות עיתונאים ופעילי זכויות אדם. אלא שהלילה (שבין ראשון לשני) נחשף ב"ניו יורק טיימס" כי הממשל האמריקני עצמו חתם, חמישה ימים אחרי ההחלטה, על הסכם לשימוש באחד הכלים של NSO.
בכתבה שעליה חתום גם עיתונאי "ידיעות אחרונות" רונן ברגמן תואר כי תחת ההסכם בין הממשל האמריקני לבין חברת NSO, ארה"ב קיבלה גישה לאחד הכלים החזקים של החברה הישראלית – כלי שמאפשר לעקוב בסתר אחר מיקומו של טלפון נייד בכל רחבי העולם – מבלי שהמשתמש בטלפון יודע או מסכים.
ההסכם נחתם באופן סודי, ולפי ה"ניו יורק טיימס" סתר את המדיניות של ממשל ביידן – שאותה הוא עדיין מקדם. במסגרת ההסכם נקבע כי הממשל האמריקני יהיה משתמש הקצה בכלי, אולם לא ברור לאיזו סוכנות הוא יועד. החוזה אפשר לממשל האמריקני לבחון את הכלי ולהשתמש בו נגד מטרות כרצונו במקסיקו.
בבית הלבן השיבו לפניית "ניו יורק טיימס" ואמרו כי מדובר בחדשות עבורם. "אנחנו לא מודעים לחוזה, וכל שימוש בכלי הזה עשוי להיות מאוד מדאיג", אמר בכיר בממשל האמריקני בתגובה ל"ניו יורק טיימס". בבית הלבן ובמודיעין הלאומי סירבו להשיב עוד לפנייה.
חברת NSO נרכשה ב-2019 על ידי "נובלפינה קפיטל", קרן השקעות לונדונית, תמורת מיליארד דולר. אותה "נובלפינה" הקימה את חברת "גדעון מערכות סייבר", חברה אמריקנית, שאותה תכננה לפתח מתוך מטרה להפוך את NSO לחברה אמריקנית. בקרן חשבו שכך, ניתן יהיה למכור את "גדעון" לקבלן אמריקני או למשקיעים אמריקניים, וכך לאפשר לארה"ב ולבעלות בריתה לעשות שימוש בכלים של NSO.
בימי ממשלו של הנשיא לשעבר טראמפ חברת NSO ניסתה להיכנס לשוק האמריקני, וכלי ה"פגסוס" נרכש בידי ה-FBI. המטרות היו ללמוד את הכלי כדי לראות איך עלולים היריבים של ארה"ב להשתמש בו, וגם לבחון שימוש בו בפעולות בתוך ארה"ב. ה-FBI השתמש בחברה מניו ג'רזי שפעלה תחת שם הכיסוי "קלאופטרה החזקות". ב-2018 נשלח מכתב מטעם משרד המשפטים האמריקני לממשלה הישראלית, ובו אישר ל"קלאופטרה החזקות" לרכוש את הרוגלה פגסוס בשם ה-FBI. השימוש ברוגלה החל ביוני 2019.
5 צפייה בגלריה
תמך בגישה ל-NSO בתוך מערכות הממשל בארה"ב, אך ביקש לקחת בחשבון את המוניטין הידוע של החברה. אינגליס
(צילום: AP)
החשש האמריקני
בזמן שהמשיכה בניסיונה לעורר את עניין הממשל האמריקני בכלי הפריצה של NSO, "נובלפינה" נאלצה להתייחס לחשש בסוכנויות הריגול האמריקניות, שהכלים מהווים סיכון מודיעיני נגדם - ועשויים להכיל "דלתות אחוריות" שיאפשרו למוסד או לשירותי ביון ישראליים אחרים לקבל גישה לסודות אמריקנים, אם הממשל האמריקני יעשה בהם שימוש.
כדי לנסות להתגבר על בעיה זו, לאחר כניסתו של הנשיא ביידן לתפקיד החלה חברת "גדעון" לעבוד עם חברה אמריקנית אחרת, "בולדנד" - בעלת קשרים עמוקים עם ה-CIA וסוכנויות מודיעין אחרות, שסייעו לארגן פגישות עם פקידים בממשל. במהלך פגישה וירטואלית ב-5 במאי 2021, הצוות העלה את כריסטופר אינגליס, בכיר לשעבר בסוכנות לביטחון לאומי שעובד עבור "פלדין קפיטל", ומי שעמד להפוך למנהל הסייבר הלאומי של הבית הלבן - על מנת שיסביר כיצד להתמודד עם פריסת הטכנולוגיה הישראלית בתוך מערכות הממשל בארה"ב.
בפגישה, אינגליס תמך בזהירות בגישה לטכנולוגיה בתוך המערכות, אך אמר כי יש לקחת בחשבון את המוניטין הידוע של NSO. "אמרתי להם, 'אתם יורשים יותר מהטכנולוגיה המעולה הזו. אתם יורשים את ההיסטוריה של אופי השימוש בה'", אמר אינגליס בריאיון. בנוסף, הוא אמר שאין להשתמש בטכנולוגיה למטרות התקפיות - כמו פריצה ליריבים אמריקנים - אלא ככלי הגנתי שיסייע בבדיקת נקודות התורפה של המערכות האמריקניות. בערך באותו הזמן הצוות גם נתן תדרוך ל-CIA על הטכנולוגיה, לפי שני אנשים שהיו מעורים.
ב-3 בנובמבר 2021, ממשל ביידן הודיע בפומבי על החלטתו להכניס את NSO לרשימה השחורה של משרד המסחר ולהוציא אותה מהעסק, על מנת להמחיש שארה"ב מבקשת לרסן את התפשטות תוכנות הריגול המסחריות. ימים לאחר מכן הגיע צעד מוסווה היטב בכיוון השני: "גדעון", השלוחה האמריקנית של NSO, התקשרה בחוזה עם "קלאפוטרה החזקות", תוך ציון העובדה שהממשל בארה"ב יקבל גישה לכלי הגיאוגרפי המוביל של NSO, לו החברה קוראת "לנדמרק".
הכלי המסתורי שהופך את הטלפון למכשיר מעקב
"לנדמרק" הופך את הטלפונים למעין מכשיר מתוחכם שמאפשר לפעילי ממשל לעקוב אחר המטרות שלהם. בשנת 2017, יועץ בכיר ליורש העצר של סעודיה, אותו אדם שהואשם בארגון הרצח של העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י, השתמש ב"לנדמרק" כדי לעקוב אחר מתנגדים סעודים.
במסגרת החוזה עם "גדעון", לפקידי ממשל בארה"ב הייתה גישה לפורטל מיוחד של NSO, שאפשר להם להקליד מספרי טלפון ניידים, ואפשר לכלי המיקום הגיאוגרפי לאתר את המיקום הספציפי של הטלפון באותו רגע, ללא ידיעתו או הסכמתו של המשתמש בטלפון. המודל העסקי של NSO חייב את הלקוחות לשלם עבור מספר מסוים של "שאילתות" בחודש - כשכל שאילתא היוותה ניסיון בודד לאתר טלפון.
תחת חוזה, לפי שני אנשים המעורים בעניין, היו אלפי שאילתות לפחות במדינה אחת, מקסיקו. החוזה גם אפשר להשתמש ב"לנדמרק" נגד מספרי סלולר בארה"ב, אם כי אין ראיות לכך שהיו כאלה. בנובמבר 2021 נחתם החוזה תחת השם "ביל מאלון", שזוהה כמנכ"ל "קלאפוטרה החזקות". למעשה, האיש שחתם על החוזה הוא רובין גמבל, המנכ"ל של "ריבה נטוורקס", לפי שני אנשים שהכירו את הקשר בין "ריבה" ל"קלאופטרה".
החוזה של נובמבר 2021 נחתם תחת השם "ביל מאלון", שזוהה כמנכ"ל קליאופטרה הולדינגס. למעשה, האיש שחתם על החוזה הוא רובין גמבל, המנכ"ל של ריבה נטוורקס, לפי שני אנשים שמכירים את הקשר בין ריבה לקליאופטרה. כתב "ניו יורק טיימס" ביקר לאחרונה בכתובת של "קלאפוטרה החזקות" בוושינגטון, כפי שצוין במכתב שנשלח ב-2018 ממשרד המשפטים האמריקני לממשלת ישראל.
למשרד היו שלטים ליד הדלת שבהם נכתב כי הוא תחת מעקב 24 שעות ביממה, ובלובי הוצב דגל ארה"ב על דוכן, לצד תעודה ממוסגרת של יחידת מבצעים מיוחדים צבאית. לא היה כל אזור ל"קלאופטרה החזקות", ומי שפתחה את דלת המשרדים טענה כי מעולם לא שמעה על משרד זה, אבל ביקשה את כרטיס הביקור של הכתב. הכתובת של "ריבה נטוורקס", הרשומה במאגר מידע ציבורי, היא בית מגורים בשכונת פרברים בניו ג'רזי. איש לא ענה כשכתב דפק בדלת הבית. רובין גמבל והחברה לא נענו לבקשות לתגובה מצדם.
החיפוש אחר רוכשים
ההחלטה להכניס את NSO לרשימה השחורה של משרד המסחר הפחידה את רוב הרוכשים הפוטנציאליים. אבל עד מהרה הופיע אחד: L3Harris, ענקית התעשייה הביטחונית שמתמחה במכירת טכנולוגיות לוחמה ומעקב אלקטרוניים למחלקת ההגנה, ה-FBI וסוכנויות ריגול אמריקניות. על פי הדוח השנתי של החברה לשנת 2021, יותר מ-70% מהכנסות החברה הגיעו מחוזים עם ממשלת ארה"ב.
ארבעה אנשים שמעורים בעניין, אמרו ש-L3Harris קיבלה אינדיקציות זהירות לתמיכה בחיפוש אחר רכישה מגורמים רשמיים בכמה סוכנויות אמריקניות ורשויות אכיפת חוק. בכירי החברה גם קיימו פגישות עם עמיתיהם הישראלים, בראשות אמיר אשל, מנכ"ל משרד הביטחון דאז, שהיה צריך לאשר את העסקה, לאור האינטרס הביטחוני-לאומי הישראלי ב-NSO. הבכירים אמרו לישראלים שסוכנויות ביון אמריקניות תומכות ברכישה כל עוד יתקיימו תנאים מסוימים, לפי חמישה אנשים שהיו מעורים בדיונים.
L3Harris גם לחצה על מחלקת המסחר כדי להסיר את NSO מהרשימה השחורה, על פי מסמכים שהגיעו ל"ניו יורק טיימס". מחלקת המסחר שלחה רשימה של שאלות ל-NSO, שכללה שאלות כמו האם אמריקנים מחוץ לארה"ב מוגנים מפני פריסת המוצרים של NSO נגדם. המחלקה גם שאלה האם NSO "תסגור את הגישה למוצרים שלה, אם ממשלת ארה"ב תודיע שיש להם סיכון בלתי-מקובל שהכלי ישמש להפרות זכויות אדם על-ידי לקוח מסוים?".
5 צפייה בגלריה
תמך במכירת NSO לענקית הטכנולוגיה, בתנאי שתהיה חופשית למכור את מוצריה לחברות ישראליות. בנט
(צילום: יואב דודקביץ')
המשא ומתן בין L3Harris ל-NSO הגיע לשלב שבו שני הצדדים כבר הרכיבו טיוטת הסכם, עם תוכניות לסיים את העסקה ביוני 2022, על פי עותק של ההסכם ואימיילים שנבדקו על-ידי "ניו יורק טיימס".
דיון מקביל על גורלה של NSO התקיים גם בישראל. בכירים במוסד ובשב"כ ביקשו להלאים את החברה, כדי שתוכל להמשיך ולמכור את מוצריה למודיעין הישראלי. ראש הממשלה דאז, נפתלי בנט, החליט במקום זאת לתמוך במכירת NSO ל-L3Harris, אך בתנאי ש-NSO תהיה חופשית למכור את מוצריה לסוכנויות ביון ישראליות.
מה שהישראלים לא ידעו זה שכבר הייתה התנגדות עזה בתוך הבית הלבן לעסקת L3Harris. כשהחדשות על הרכישה הפוטנציאלית דלפו לאתר Intelligence Online, גורמים בבית הלבן יצאו בפומבי עם התנגדותם לעסקה, ואמרו שילחצו לחסום כל מכירה של NSO לקבלן ביטחוני עם אישורי ביטחון לאומיים. העסקה הזו מתה, אבל החוזה הסודי לגישה לכלי מעקב דרך הטלפון לא. "קלאופטרה החזקות" עדיין מבצעת תשלומים חודשיים ל"גדעון" עבור המשך גישה ל"לנדמרק".
