ראש הממשלה בנימין נתניהו נאלץ להבהיר אמש (רביעי) בחשבון הטוויטר שלו באנגלית כי לישראל אין כוונה לכבוש את רצועת עזה לצמיתות או לעקור ממנה אוכלוסייה. "ישראל נלחמת במחבלי חמאס ולא באוכלוסייה הפלסטינית, ואנחנו עושים את זה תוך ציות מלא לחוק הבינלאומי", אמר על רקע הצהרותיהם של שרים בממשלה - בהם איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' - על הקמת התנחלויות ברצועה ועידוד "הגירה מרצון" של אזרחים.
בנימין נתניהו בהבהרות ביום ה-96 למלחמה
לקריאת הדיון הראשון בהאג
רק אתמול אמר חבר הכנסת ניסים ואטורי מהליכוד כי "צריך לשרוף את עזה". התבטאויות שלו ושל חברי כנסת נוספים בקואליציה הובאו בתביעה של דרום אפריקה בבית המשפט הבינלאומי לצדק בהאג, ומסבכות את ישראל.
לכן, יממה לפני הדיון, בחר נתניהו להדגיש כי צה"ל "עושה את המקסימום" למנוע נפגעים אזרחים, בעוד "חמאס עושה את המקסימום כדי להגדיל את מספר הנפגעים האזרחים באמצעות שימוש בפלסטינים כמגן אנושי". נתניהו הוסיף כי צה"ל קורא לאזרחים לעזוב את המקומות שבהם מתנהלת המלחמה לאזורים הומניטריים, בין השאר באמצעות שיחות טלפון והפצות עלונים, לצד הקמת "מסדרונות בטוחים" למעבר. חמאס, לדברי נתניהו, מונע מהעזתים להתפנות למקום בטוח באמצעות איומים.
"המטרה שלנו היא לשחרר את עזה ממחבלי חמאס, ולשחרר את החטופים שלנו", הוסיף נתניהו. "ברגע שהדבר יושג - ניתן יהיה לפרק את עזה מנשק וליצור עתיד טוב יותר לישראל ולפלסטינים כאחד".
היום ייפתח הדיון המקדמי בעתירה נגד ישראל. דרום אפריקה תהיה הראשונה שתשטח את טענותיה – היא מאשימה את ישראל ב"רצח עם" ברצועת עזה – ולמחרת תציג ישראל את טיעוני ההגנה שלה בפני הרכב השופטים הבינלאומי.
ההליך נגד ישראל נפתח על ידי דרום אפריקה בסוף דצמבר, והיא מבקשת מבית הדין הבינלאומי לקבוע שישראל מפרה במסגרת המלחמה בחמאס את אמנת הג'נוסייד (בשמה המלא: "האמנה בדבר מניעתו וענישתו של פשע השמדת עם"). עוד מבקשת דרום אפריקה מבית הדין להוציא צווים המורים לישראל להפסיק את ביצוע ההפרות הנטענות, ובפועל להפסיק את המלחמה.
מהו בית הדין הבינלאומי לצדק ומהי סמכותו?
בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) מוגדר במגילת האו"ם כגוף השיפוטי המרכזי שלו. יש לו שתי סמכויות מרכזיות: לדון בסכסוכים בין מדינות החברות באו"ם וכן לתת חוות דעת משפטיות לפי בקשת העצרת הכללית של האו"ם, או ארגונים שונים הפועלים תחת חסות האו"ם.
סמכות בית הדין לדון בתביעות בין מדינות מותנית בהסכמת המדינה הנתבעת. הסכמה יכולה להינתן לתביעה מסוימת, ויכולה להינתן גם מראש: בהודעה לבית הדין, או באמנה בינלאומית המעניקה במפורש סמכות לבית הדין הבינלאומי לדון בתביעות הנוגעות לאותה אמנה. במקרה הנוכחי ישראל חתומה על אמנת הג'נוסייד, ואמנה זו היא שמעניקה לבית הדין את הסמכות לדון בתביעה של דרום אפריקה.
מאז הקמתו ב-1947 דן בית הדין בסך הכל ב-191 תיקים. רוב המקרים שנדונו בפניו הם סכסוכי גבול בין מדינות, שבהם יש אחוז גבוה מאוד של היענות לפסיקותיו. בבית הדין מכהנים 15 שופטים הנבחרים על ידי העצרת הכללית של האו"ם, על פי מפתח גיאוגרפי. כיום חברים בבית הדין שופטים מארה"ב, צרפת, יפן, גרמניה, אוסטרליה, סלובקיה, ברזיל, ג'מייקה, הודו, אוגנדה, סין, סומליה, רוסיה, לבנון ומרוקו.
היות ואין שופט ישראלי בבית הדין, לישראל שמורה הזכות למנות שופט מיוחד ("שופט אד-הוק") בתיק נגדה. ראש הממשלה בנימין נתניהו, בהמלצת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ולמורת רוחם של חלק מהפוליטיקאים בימין, בחר כפי שנחשף ב-ynet למנות את נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, לתפקיד הזה. גם לדרום אפריקה שמורה אותה זכות, והיא תשלח כשופט אד-הוק בדיון את סגן נשיא בית המשפט העליון שלה לשעבר, דיקנג מוסנקה.
פורסם לראשונה: 23:26, 10.01.24
