סא"ל במילואים טוביה ברוקנר, מפקד הגדוד שפוצץ את אוניברסיטת אל-אסראא שבאזור העיר עזה תחת פיקודו של תא"ל ברק חירם, דוחה את הביקורת עליו - ואת ההערה הפיקודית שנרשמה לו. בריאיון ל-ynet סיפר ברוקנר, שסירב להיכנס לפרטי המבצע לעומקם: "זה מקום שהיה בו אויב, הייתה בו תשתית והיה ממנו איום מאוד ברור. במלחמה - תפקידנו להשמיד אותם. זו אוניברסיטה? זה לא היה נראה כך. החומרים שהיו שם לא היו חומרי לימוד, ואני אומר את זה בלשון עדינה".
(צילום: אורי דוידוביץ')
לחירם, שצפוי לוותר על הפיקוד על אוגדת עזה על רקע ירי פגז הטנק לבית בבארי ב-7 באוקטובר, נרשמה הערה פיקודית מאחר שלא אישר עם מפקד פיקוד הדרום את פיצוץ האוניברסיטה, שם לפי הממצאים היו מחבלים ופירי מנהרות. ההערה ניתנה לו מכיוון שהחליט על כך על דעת עצמו ולא העביר זאת בצינורות המקובלים - כלומר לא מסר על כך הודעה תחילה לאלוף הפיקוד. בלחימה ברצועה יש הוראות ברורות הקובעות מי מאשר פיצוץ והקרסת מבנים כמו סמלי שלטון, מרפאות ומוסדות אחרים.
כשאתה מקבל את ההחלטה בשטח, אתם מעלים אותה למפקד האוגדה כי זה מוסד חינוכי? איך אתה מציג את זה?
"לדבר הזה אין שום קשר למוסד חינוכי, חוץ מזה שיש שם כיסאות ושולחנות. זה הפרט היחיד. חוץ מזה אין שום קשר".
תיעוד: פיצוץ האוניברסיטה בעזה. ללא אישור האלוף
כמה זמן לוקח מהרגע שאתה אומר 'אני רוצה לפוצץ' עד הרגע של הפיצוץ? היה זמן לעדכן את מפקד הפיקוד?
"זו שאלה טכנית. אני חושב שהמשימה שלי כמפקד היא לעמוד במשימה. האם למפקדים או למפקד של מפקדים היה זמן לדבר עם האלוף? זה לא מעניין אותי, זה תפקידו. אני לא מתעסק בלבדוק אם האלוף אישר או לא, אלא מתעסק בלהשמיד אויב ואת התשתיות שלו. ואותו הדבר אני יכול להגיד על ברק חירם. אני לא יודע אם זה טעות או לא, אני יודע שהוא איש נחוש. טעה או לא - אלה המתנות שאנחנו נותנים לילדים שלנו. לשבת בבית בנחת. אני חושב שאם הוא התייעץ או לא לא מעניין אזרח אחד".
כפקוד של חירם, אירועי בארי מטילים עליו צל על התנהלותו?
"אני הכרתי אותו קודם ואני מכיר אותו גם אחרי. אני חושב שהוא מפקד סופר ראוי ואיש מדהים, הוא עושה את העבודה שלו בצורה מדהימה. צה"ל התברך במפקדים כאלו, הלוואי שיהיו עוד כאלו בצבא - נחושים וברורים. כל יום שהוא נמצא במערכת הזאת וכל יום שהוא נמצא מול אויב זה מתנה לדור הבא שלנו. לא צריך להתעלם מזה. יש מה לתחקר, יש מה לעשות, יש ראשים שצריך להזיז ממקומם - אבל יהיה לזה את הזמן. המפקדים שמובילים בתוך הלחימה - בוא ניתן להם לעבוד".
ברוקנר הוסיף כי "אני חושב שאנחנו נמצאים בשלב הלחימה שהאויב שנמצא מולנו הוא עייף, רעב, מותש ומבולבל מאוד. והמשימה שלנו זה לגרום לו ליפול ברוח שלו, כי זה שלב הרוח. מי שיהיה חזק ברוח הוא זה שישרוד, ואנחנו צריכים לנצח. דרך החיבור אחד של השני, ברעות שהייתה בשדה הקרב בין החלקים שלנו בעם וכמובן הלוחמים שעדיין בחזית שימשיכו לעשות את הכי טוב שהם יכולים כל יום בגבורה המדהימה שלהם".
