3 צפייה בגלריה
מעוכבים בנתב"ג
מעוכבים בנתב"ג
אוקראינים שעוכבו בנתב"ג
(צילום: רומן ווליס)
קרוב ל-2,500 פליטים הספיקו להיכנס לישראל מפרוץ המלחמה באוקראינה לפני כמעט שבועיים. כשבידם המעט שהצליחו לקחת איתם, ואחרי ימים ארוכים של בריחה בקור האוקראיני, הם מצאו את עצמם מתמודדים מול רשות ההגירה בישראל. רבים מהם עוכבו בנתב"ג ונאלצו להמתין שעות ארוכות עד שיקיריהם בארץ הצליחו לגייס עשרות אלפי שקלים דמי ערבות, ולא מעט פליטים נוספים ויתרו על ההגעה לישראל כי ידעו מלכתחילה שלמשפחתם אין את היכולת הכלכלית לערוב להם.
לא מעט ביקורת נרשמה על האופן שבו מדינת ישראל נוהגת בפליטים מאוקראינה שהגיעו לפה כדי לבקש מקלט מהמלחמה, אולם לפי המדיניות החדשה שהוכרזה על-ידי שרת הפנים איילת שקד, בקרוב הם לא יוכלו להגיע לכאן כלל. ההערכה היא שתוך ימים ספורים תסתיים מכסת הפליטים שישראל מוכנה להכניס לשטחה. המשמעות בלתי נתפסת: בני משפחה שירצו להביא לפה את יקיריהם מאוקראינה, לא יוכלו להכניס אותם לארץ.
באופן כללי, ישראל מאפשרת לפליטים האוקראינים להיכנס לשטחה, אבל היא לא מכירה בהם כמבקשי מקלט או פליטים, והמשמעות היא שהם לא יוכלו לעבוד פה. רבים מהם הפכו בעל כורחם לנטל כלכלי על בני המשפחה שגם ככה היו צריכים להעביר סכומים גדולים של כסף כדי לערוב להם.
ההכרזה על מדיניות חדשה כלפי הפליטים
(צילום: לע''מ )

עורך הדין ידין עילם, המתמחה בדיני הגירה ומעמד בישראל, כינה את המדיניות החדשה של שקד, שסוכמה גם עם שר החוץ יאיר לפיד, "הרעה במסווה של הטבה". לדבריו, "הציגו את זה כדבר חיובי בגלל ביטול הערבויות, אבל זו אחיזת עיניים. עד היום הערבויות אפשרו כניסה של קרובי משפחה מדרגה שנייה או חברים. מה שיקרה עכשיו זה שאותם אנשים פשוט לא יורשו להיכנס". עילם הסביר כי "נשארו 2,500 אוקראינים שיוכלו להכנס. הם יתועדפו: קודם כל דרגה של קרבה ראשונה, זה אומר שלקרובי משפחה מדרגה שנייה וחברים לא תהיה להם אפשרות להגיע. מצבם היה יותר טוב אם היו יכולים להיכנס תמורת הערבות שנלקחה עד שהיום. כשהמכסה תסתיים, גם אנשים בקרבה ראשונה לא יוכלו להיכנס".
עילם הוסיף כי "אני לא אומר שצריך לאפשר לכל אדם שמעוניין להיכנס לארץ, אבל ללא ספק היינו צריכים לגלות נדיבות גדולה יותר. אחד הדברים היותר מחרידים בעיניי הוא שהמדיניות החדשה קובעת שקרובי משפחה בדרגה ראשונה לא יוכלו להיכנס לישראל. אם אמא, שהיא אזרחית ישראל, תרצה שהילדים שלה יבואו - היא לא תוכל להכניס אותם לכאן. הורים של אזרחים לא יוכלו להיכנס. איך אנחנו יכולים להגיד לאזרח ישראל שההורים שלו נמצאים תחת הפגזות באוקראינה שהם לא יכולים לבוא לפה?
3 צפייה בגלריה
עשרות עולים חדשים מאוקראינה נחתו בארץ
עשרות עולים חדשים מאוקראינה נחתו בארץ
המכסה צפויה להסתיים תוך ימים
(צילום: AFP)
"אני חושש שעד מוצאי שבת, כשהמדיניות תיכנס לתוקף, המכסה תהיה מלאה ולא יכניסו אף אחד. מדינת ישראל לא מתייחסת לפליטים, היא לא נתנה מעמד של פליט או אפילו הגנה זמנית לאף אחד. היא פשוט נותנת להם לשהות כאן. ציפיתי שתצא בשורה גם בעניין הזה היום. מגיעים לכאן אנשים שנופלים כמעמסה על המשפחות שלהם, והרבה פעמים אלו גם ככה משפחות של עולים חדשים שהמצב הכלכלי שלהם לא משהו".
גם עורך הדין תומר ורשה, המומחה לענייני הגירה ומעמד בישראל, טוען שמדובר בזריית חול בעיני הציבור. "עוד יומיים בדיוק נגיע לסיום המכסה, ואז המדינה לא תכניס לארץ פליטים", אמר ורשה. "עד כה דווח על כשני מיליון פליטים אוקראינים שברחו לאירופה. ולישראל הגיע עד כה פרומיל מכך. שהפליטים האוקראינים מעדיפים את אירופה, היא נגישה עבורם יותר מבחינה גאוגרפית, מנטלית וכלכלית, וכל מי שמגיע לישראל בטיסה – הוא בהכרח בעל זיקה לארץ או לאזרחיה".
הוא ציין כי בימים האחרונים הוא קיבל עשרות פניות לסיוע משפטי, ובכל המקרים ללא יוצא מן הכלל דובר על אוקראינים עם קשרי משפחה או חברות לישראלים או לעובדים זרים שעבדו בישראל בעבר או בהווה. "כל המספרים של עליית זכאי חוק השבות הם ספקולציה בלבד וללא נתונים מבוססים", אמר ורשה. "בכל מקרה מדובר על עולים הן מאוקראינה והן מרוסיה, שאין קשר בין הרצון לקלוט אותם לבין החובה המוסרית לקלוט פליטים בלי קשר לדתם או זהותם. אין לדעת אם המדינה באמת תוצף בעלייה מסיבית של זכאי שבות, ויתכן שתרחיש שכזה לא יקרה ונפספס את קליטת הפליטים האוקראינים שזקוקים לסיוע עכשיו. יש שיאמרו שאולי זו דרך מחוכמת להימנע מקליטת פליטים זרים, בתירוץ בר-הצדקה".
3 צפייה בגלריה
נפתלי בנט מקבל את פניהם של העולים החדשים מאוקראינה
נפתלי בנט מקבל את פניהם של העולים החדשים מאוקראינה
בנט נושא על ידיו ילד שחולץ מאוקראינה
( צילום: AP)
ורשה הוסיף כי "שקד ציינה שתיתן לאותם פליטים אשרות תייר לשלושה חודשים, ורק לאחריהן לפי הצורך אשרות עבודה, כל זאת כשברור שהם לא יוכלו לממן שהייתם כאן בישראל, מדינה יקרה בהרבה ממדינת מוצאם, ללא עבודה ופרנסה. בנוסף, הבקשות המקוונות שמהוות תנאי לכניסה הן המצאה בירוקרטית שרק תקשה על פליטים להגיע לישראל. מדובר על מירוץ עכברים דיגיטלי שבו משרד הפנים גורם לאנשים הנמלטים על חייהם למהר ולריב על פיסת הלחם האחרונה. מדובר על הפרה ברורה של התחייבויות בינלאומיות שישראל מחוייבת להם".
גם ד"ר איילת עוז, מנכ"לית המוקד לפליטים ולמהגרים, מתחה ביקורת על המתווה. "הדרישה לרישום מראש במשרד החוץ לפני העלייה למטוס היא בעצם יצירה עקיפה של דרישת הוויזה שלא הייתה קיימת עד עכשיו, ונראה שהמטרה היא למנוע מהציבור הישראלי לראות את התמונות מנתב"ג שראינו בשבוע האחרון פשוט על ידי מניעת עליה על המטוס מראש. במקום לייצר מכסות מלאכותיות, שמטרתן לחסום פליטים מלהגיע אל סף דלתה, על ישראל - שהיא מדינה חזקה ומבוססת - להתגייס להתמודדות העולמית עם המשבר הגדול ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה".