מאז שבת מסתמנת מגמת שיפור במצב הלחימה בכל הזירות. בדרום, צוותי הקרב הקרקעיים של שריון, יחידות רגלים, הנדסה ותותחנים מוכנים לכניסה קרקעית לתוך הרצועה אחרי שהשלימו פחות או יותר את האימונים, התרגולים על מודל ואישור התוכניות המבצעיות. חיל האוויר ממשיך בסיכול בכירים ומחבלים של חמאס והג'יהאד האיסלמי. הדגש הוא על תקיפות מאסיביות שאמורות להקל על התמרון הקרקעי ולצמצם את האבדות. שב"כ ואגף המודיעין בצה"ל אוספים מידע ומודיעין הן בנושא החטופים והן עבור הכוחות שיעודכנו לפני הכניסה. המטרה היא לאפשר להשמיד את הנהגות הארגונים ואת התשתיות השלטוניות במינימום זמן ואבדות.
בצפון, בהתכתשות עם אנשי חיזבאללה והמחבלים הפלסטינים על גבול לבנון, פחת מספר הנפגעים האזרחים והחיילים הישראלים וגדל בשיעור ניכר מספר הנפגעים בצד השני. חיל האוויר וגורמים אחרים מצליחים לסגור מעגלים במהירות ולפגוע הן בחוליות נ"ט והן בקבוצות חודרים. לוחמי צה"ל במילואים, שנמצאים במשימות הגנה על הגבול, סיגלו לעצמם התנהגות מבצעית שמטרתה למזער את חשיפתם לתצפיות של הצד השני.
חיל האויר השלים ועדכן את התוכניות המבצעיות והלוגיסטיות שאותן יוציא לפועל אם וכאשר יסלים חיזבאללה את פעולותיו. ההערכה היא שלאיראנים ולחיזבאללה אין בשלב זה אינטרס להסתכן בהחרבת לבנון, כולל חלקים מביירות ואזור העיר השיעית בעל-בק, רק כדי להקל את הלחץ על חמאס ברצועה. אבל ברור שחיזבאללה יסלים את פעולותיו, ובצה"ל מתכוננים להחרפה כזאת גם אם זו תישאר מתחת לסף מלחמה כוללת.
ביהודה ושומרון מנהלים פיקוד מרכז של צה"ל ושב"כ לחימה לסיכול חוליות מפגעים, ובמקביל פועלים להרוס את תשתיות חמאס והג'יהאד האסלאמי, אם במעצר מבוקשים ואם באמצעות סיכולם הפיזי. הכוונה היא שכשיתחיל התמרון הקרקעי לעזה, ניתן יהיה לשלוט בהסלמה הצפויה מצד פעילי הארגונים ביהודה ושומרון, באוכלוסייה הפלסטינית ובהסתה ברשתות החברתית. המשטרה נערכה לאפשרויות של הסלמה בתוך שטח ישראל.
ישראל, העולם וסוגיית החטופים
הסוגיה האמריקנית היא חשובה ביותר. כפי שהתפרסם ב"ניו יורק טיימס", הממשל מבקש מישראל להמתין עם הכניסה לעזה עד שישלים את היערכות כוחותיו באזור ועד שיתברר אם המתווכים הקטארים מצליחים להביא לשחרור בני ערובה. ממשל ביידן הבהיר לישראל כי סוגיית החטופים אינה ישראלית בלבד, וישראל לא יכולה להחליט ולפעול לגביה על פי שיקול דעתה בלבד. לשיטתו, מאחר שמדובר ברבים בעלי אזרחות זרה, אמריקנית או אחרת, ישראל ומערכת הביטחון שלה צריכות להתחשב בעוד מדינות לגבי פעולותיהן, בין אם מדובר במהלכים לשחרור החטופים ובין אם במהלכים אחרים שעשויים להשפיע על גורלם.
ראש הממשלה בנימין נתניהו מכיר בתקפות של הנימוק הזה אף שהוא נוגד את דעתם של כמה משריו. לכן, כשהאמריקנים מבקשים על פי הפרסום ב"ניו יורק טיימס" להמתין ולראות אם המתווך הקטארי יצליח בסיוע מצרי להביא לשחרור של כ-50 בני ערובה בעלי אזרחות כפולה או זרה בלבד – לא מן הנמנע ישראל נאלצת לעת עתה להסכים.
בינתיים, כנראה שישראל מאפשרת לאמריקנים ולקטארים למצות את מאמציהם ואף מוכנה לעזור בכך שהיא מאשרת להעביר לאזרחים שמדרום לנחל עזה משאיות סיוע עם מזון, תרופות ומים.
על הנייר, ישראל דוחה את ההפרדה בין חטופים עם אזרחות זרה לבין ישראלים, כולל הילדים, הנשים והקשישים. גורם ישראלי טוען שאין הבדל בין אלה לאלה, אבל בפועל, כאמור, ייתכן שממשלת ישראל מאפשרת לקטארים לפעול ומעכבת את הכניסה לתוך הרצועה.
המערכה התרחבה
שיקול נוסף בעיכוב הכניסה הקרקעית הוא הבקשה האמריקנית לאפשר לכוחותיה להשלים את היערכותם למערכה אזורית שהחלה כבר בשבוע שעבר. בעניין זה, מלחמת 7 באוקטובר שונה מכל קודמותיה בכך שישראל וארה"ב פועלות בה במשותף ובמתואם.
חלוקת העבודה היא פשוטה: ישראל מתמודדת עם האויבים והאיומים שנמצאים ופועלים ישירות על גבולותיה - בדרום, בצפון, בצפון-מזרח (סוריה) ובמזרח (יהודה ושומרון). ארה"ב מנהלת את המערכה האזורית מול שלוחיה של איראן, ואם טהרן תחליט להתערב בעצמה, אז גם מולה. לשם כך שלחו האמריקנים שני כוחות משימה – שתי נושאות מטוסים שיפעלו בים התיכון, בים האדום, באוקיינוס ההודי ובמפרץ הפרסי.
בטהרן הבינו כבר לפני שבוע ויותר שזו חלוקת העבודה ולכן הם הפעילו בשבוע שעבר את שלוחיהם - החות'ים בתימן, המילציות השיעיות בעיראק והמילציות השיעיות בסוריה - במטרה לפגוע בספינות ובחיילים אמריקנים בכל רחבי המזרח התיכון.
כ-2,500 אנשי צבא ארה"ב מוצבים בעיראק בשלושה בסיסים לפחות. יש גם כמה מאות בירדן שפועלים בסוריה. השלוחים האיראנים כבר הפציצו שלושה בסיסים אמריקנים בעיראק, את בסיס א-תנף שבסוריה וניסו לשגר טילי שיוט וכטב"מים. משחתת אמריקנית יירטה את הטילים והכטב"מים שנועדו לפגוע בישראל והצליחו ליירט בהצלחה גם חלק מהטילים והכטב"מים ששוגרו לעברם מעיראק וסוריה.
מכאן שהאמריקנים חזו נכון: הם נמצאים בעיצומה של מערכה אזורית שבמסגרתה הם מגינים על כוחותיהם ועל ישראל מפני תקיפות של שלוחי איראן מהמעגל השלישי. ניכר שהם צופים שהמערכה הזאת, שמתנהלת עד כה ללא נפגעים שלהם למעט כמה פצועים קל, תתרחב כשישראל תיכנס לרצועת עזה. לכן, בהתאם לדיווחים, הם מבקשים מישראל להמתין עד שיפרסו סוללות ליירוט טילים בליסטיים מדגם ת'אאד במדינות המפרץ, ויציבו את כוח המשימה של נושאת המטוסים אייזנהאור, שמיועדת להגיע לאזור בתוך כמה ימים. כוח זה כולל כ-2,000 אנשי מארינס על ספינות נחיתה שנועדו לאפשר לאמריקנים לפעול קרקעית, בעיקר בהגנה על המתקנים שלהם, כולל סוללות היירוט נגד טילים שהציבו ועוד יציבו באזור המפרץ הפרסי ואולי גם בירדן ובצפון מערב עיראק.
הצורך של האמריקנים במעורבות כה עמוקה במלחמת 7 באוקטובר הוא הכרסום החמור בהרתעה של ישראל כלפי מדינות האזור עקב המשבר הפוליטי המתמשך ועקב הצלחת מבצע הטבח האכזרי של חמאס ביישובי עוטף עזה. השותפות הזאת, שנעשתה במידה רבה לבקשת ישראל, מחייבת את הממשלה ואת מערכת הביטחון להקשיב לבקשות ולעצות האמריקניות. ההנהגה הצבאית, ובעיקר המדינית, נאלצות להיענות לדרישות וושינגטון בחשיקת שיניים, בידיעה ברורה שבלי השותפות המבצעית והסיוע הלוגיסטי נתקשה לעמוד במלחמה רב-זירתית, בעיקר אם יחליטו חיזבאללה ואיראן להסלים עד כדי מלחמה כוללת.