אתמול (שני), ערב יום השואה, הושחת בית הכנסת הגדול בברצלונה. רעולי פנים הגיעו למקום בלילה שבין ראשון לשני וריססו גרפיטי אדום על הקירות של בית הכנסת. לצד הוונדליזם, השאירו המשחיתים דפים בשפה הקטלאנית שבהם הם מאשימים את ישראל ב"רצח העם הפלסטיני ובביצוע אפרטהייד". בנוסף טענו במכתב כי "ישראל היא מדינה רצחנית שגונבת אדמות והורסת בתים של חפים מפשע. האליטות בקטלוניה תומכות בישראל".
בחודש פברואר האחרון כינסה ראש עיריית ברצלונה אדה קולאו-בייאנו מסיבת עיתונאים עם נציגים פרו-פלסטינים שבמהלכה הכריזה שבירת קטלוניה תנתק את הקשרים עם מדינת ישראל בשל, לדבריה, "מדיניות האפרטהייד כלפי הפלסטינים".
נשיא ועידת רבני אירופה, הרב פנחס גולדשמידט, הגיב: "גורלה של הקהילה היהודית בברצלונה מושפע מהנעשה בישראל. האירועים הללו מהווים המשך ישיר להחלטת עיריית ברצלונה לנתק את היחסים עם ישראל ולהאשים את ישראל באפרטהייד וברצח העם הפלסטיני. ההחלטה חסרת האחריות של ראש עיריית ברצלונה העמידה את הקהילה היהודית בעיר בסכנה ממשית. כל מקרה של ונדליזם וכל דם שיישפך כתוצאה מבחירה אומללה זו יהיו על ראשה".
מהדוח השנתי של המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו של אוניברסיטת תל אביב על מצב האנטישמיות בעולם, שנעשה בשיתוף "הליגה נגד השמצה" והתפרסם אתמול זו השנה ה-22, עלה כי ספרד היא אחת מהמדינות שבהן מספר התקריות האנטישמיות עלה בחדות בשנה שעברה.
לפי הדוח, בשנה שעברה נרשמו 23 תקריות אנטישמיות בספרד, לעומת שמונה ב-2021 ו-16 ב-2020. רובם, בדומה להשחתה בבית הכנסת בברצלונה, היו מקרי ונדליזם (10 בסך הכול) וקידום דימויים אנטישמיים בתקשורת וברשתות החברתיות (6 מקרים).
ב-2022 נרשם זינוק במספר התקיפות האנטישמיות גם בארצות הברית, ומלבד ספרד נרשם גידול במספרן במדינות אירופיות נוספות כבלגיה, הונגריה ואיטליה. לעומת זאת, במדינות אחרות, ובהן גרמניה, צרפת ובריטניה, חלה ירידה במספר התקריות האנטישמיות המדווחות.
