עשרות כבאים מהמחוז הצפוני פעלו בסוף השבוע לכיבוי שריפות ובלימת הלהבות שאיימו לשרוף בתים רבים בקריית שמונה במהלך מטחי הירי של חיזבאללה ביום שישי בערב. במשך שעות ארוכות פעלו הצוותים תחת אש הרקטות והשריפות, ומתארים מציאות מורכבת ומאתגרת שלא פגשו כמוה מאז פרצה המלחמה. "זה היה היום הכי עצים מבחינת אירועי הנפילות והטיפול בכיבוי אש", מתאר רב-רשף רועי פיניש, מפקד המשמרת בתחנה האזורית גליל-גולן.
הנזק שנגרם בגזרה הצפונית מירי הנ"ט
(צילום: הרשתות החברתיות. סעיף 27א' )
על פי מערך הביטחון בעיריית קריית שמונה, במהלך אירועי ההתרעות לירי רקטות בסוף השבוע נורו 35 שיגורים לעבר העיר - 15 יורטו וכ-20 רקטות נפלו בשטחי העיר וסמוך לה. עשרות בתים ורכבים נפגעו, ונזק כבד נגרם לרכוש ולתשתיות. גם אתמול (שבת) השתתפו הכבאים בקריאות נוספות לכיבוי שריפות מנזקי פגיעות רקטות, טילים וכטב"מים ששיגר חיזבאללה מלבנון לעבר הגליל העליון.
אל מול הדיווחים על הירי העצים מלבנון נקראו לוחמי האש לתת מענה ולמנוע התפשטות שריפות ענק שהשתוללו בכמה מוקדים. פיניש מתאר כי "התחלנו את הבוקר ביום שישי בכמה שריפות בגזרה, וסמוך לשעה 17:00 היו כבר התרעות על נפילות בצומת כח ובקריית שמונה. צוותים יצאו לטפל באירועים, ותוך כדי תפסה אותם התרעה נוספת של ירי. אני הגעתי מכיוון חצור הגלילית, וראיתי כבר מרחוק את היירוטים וכמות לא מבוטלת של טילים שנפלו בשטחים פתוחים ובתוך העיר, ופטריות עשן גדולות עלו לשמיים".
בשלב הזה החליטו בפיקוד הכבאות להכריז פקודת "מכת אש", שבעקבותיה נקראו כל צוותי הכיבוי במרחב להגיע לקריית שמונה ולתת יד למאמץ הגדול. "תוך כדי פעולות הכיבוי בשטח וסריקות אחר שריפות בעיר נמשכו ההתרעות ומטחי הירי, ובכל פעם הצוותים עצרו ותפסו מחסה. צוות של לוחמי אש באזור גבעת שחומית בעיר חטף שלושה טילים שנפלו מסביב להם, ואדמה וסלעים ניתזו עליהם".
עשרות דונמים של שטחים פתוחים עלו באש במהלך הלילה שבין שישי לשבת, ומאמצי הכיבוי נמשכו כעשר שעות עד שהוכרזה שליטה. שני מוקדים עיקריים התפתחו: בכביש 90 בין צומת גומא לכח, ושריפה מעל קריית שמונה בשכונת נוף חרמון. "אנחנו רגילים להמון נפילות באזור, אבל בגלל מזג האוויר כל נפילה מייצרת לנו היום אירוע שריפה. זה כבר לא כמו בחורף, שהתרגלנו למטחים בלי שריפות", מוסיף פיניש.
בין לוחמי האש שיצאו לטפל בשריפות וחירפו נפשם היה גם רס"ר קובי מלכה, מפקד צוות כיבוי בתחנת קריית שמונה. "גדלתי בקריית שמונה ונפילות קטיושות זה לא משהו שחדש לנו, ועדיין זה מלחיץ ולא משהו שאפשר להתרגל אליו", הוא משתף. מלכה גר עם משפחתו בקיבוץ כפר סאלד הסמוך לעיר, שלא פונה מתושביו. הם חווים את האירועים וההסלמה בירי מדי יום, והוא מתאר כי המציאות האישית והמשפחתית, לצד זאת המקצועית, מציבות אותו בעמדה מורכבת וכמעט בלתי אפשרית. "יצאנו למוקדי השריפות, ושוב ושוב היינו צריכים לעצור ולהשתטח על הקרקע ולהסתתר מאחורי מחסה, והמשכנו שוב במאמצי הכיבוי. אם לא היינו מגינים על הבתים בהר, האש הייתה גולשת אליהם והם היו נשרפים".
מפקד מחוז צפון, תת-טפסר יאיר אלקיים, שיצא ביום שישי עם תחילת אירועי הירי לעבר העיר, סיכם ואמר כי "לוחמי האש פעלו בחירוף נפש כשכל העת נשמעות התרעות ירי במרחב. מזג האוויר בשילוב המטח הכבד הביא לריבוי זירות - תרחיש שנערכנו אליו והגבנו בכוח מתוגבר בהתאם".
