תושבי הכפר הדרוזי חצביא מדרום לבנון עצרו רכב של חיזבאללה עמוס קטיושות. הם ניסו למנוע ירי נוסף. הם יודעים שעימות עם ישראל יהיה על חשבונם. מדובר במעשה אמיץ, אבל זה לא יעזור, הם כנראה איחרו את המועד. אין כבר מדינת לבנון. יש מדינת חסות איראנית בשלטון חיזבאללה. נכון שאין מה לאכול בלבנון והיא צועדת לרעב, אבל לחיזבאללה יש 150 אלף רקטות וטילים, וזה מה שחשוב.
במרחק של כ-3,100 ק"מ משם בקו אווירי, הטליבאן משתלט על מחוז קונדוז באפגניסטן. למעשה, גורלה של המדינה האומללה, שכבר עשרות שנים עוברת ממלחמה למלחמה - הוכרע. השתלטות הטליבאן היא עובדה. במרחק דומה מקונדוז נמצא מחוז מאריב בתימן, שכבר חודשים מתחוללים בו קרבות עקובים מדם בין הח'ותים, הגרסה המקומית של חיזבאללה, לבין מה שנותר מהשלטון הישן של המדינה. והמצעד נמשך. ביום שישי האחרון נפגש מנהיג חמאס, איסמעיל הנייה, עם הנשיא החדש של איראן אבראהים ראיסי, המכונה גם "התליין מטהרן", שהבטיח להמשיך לסייע ל"ג'יהאדיסטים הפלסטינים".
יש קו מחבר בין כל הנקודות המדממות הללו: איסלאם רדיקלי, סוני ושיעי. כבר עשרות שנים מנסה ישראל להסביר שההרס והחורבן רשומים על שמם של גופים כמו חיזבאללה, טליבאן וחמאס. כבר שנים מנסה ישראל להסביר שאין לה שום בעיה עם איראן, ולא עם לבנון, והיא הייתה שמחה אילו תושבי הרצועה היו חיים בשגשוג. אבל עובדות לחוד וחשיבה פרוגרסיבית לחוד.
כבר שנים שההפגנות בעולם המערבי הן בעיקר נגד ישראל. יו"ר מועצת המנהלים החיצונית של יצרנית בן אנד ג'ריס, היא עוד ספקית הצדקות לגופי הטרור. תושבים בלבנון מבינים מה שחכמי אוניברסיטאות ברקלי והרווארד מסרבים להבין
כבר שנים שההפגנות והמחאות בעולם המערבי הן בעיקר נגד ישראל. אנוראדה מיטאל, והיא רק משל, יו"ר מועצת המנהלים החיצונית של יצרנית בן אנד ג'ריס, שקידמה את החלטת החרם, היא עוד ספקית הצדקות, אחת מני רבות, לגופי הטרור הללו. אבל הנה, תושבים בלבנון מבינים מה שחכמי אוניברסיטאות ברקלי והרווארד מסרבים להבין.
מאז "שומר החומות" זה הרבה יותר גרוע. כמעט מדי שבוע יש גוף כלשהו בארה"ב שמצטרף לתמיכה בחרם. צריך להודות שלרוב המצביעים בגופים הללו יש מושג על הסכסוך הישראלי-פלסטיני כמו שיש להם מושג על גידול חסה על המאדים. הם מצביעים משום שתעמולת השקרים מנצחת. הם מצביעים משום שהם עדר. הם מצביעים משום שהזדהות עם הפלסטינים היא חלק מהזהות הפרוגרסיבית המטורללת שמתפשטת כמו סרטן בארה"ב.
הם מצביעים משום שהם מחלקים את העולם ל"מדכאים" ו"מדוכאים". הם מצביעים משום שהם מתקשים להבין שהמדכאים האמיתיים הם אנשי חיזבאללה, חמאס, טליבאן ושאר גופי הג'יהאד. הם מצביעים משום שהם מסרבים להבין שביום שבו תסתלק ישראל מהשטחים המוחזקים - יקרה בהם בדיוק מה שקורה באפגניסטן. לא תהיה שם דמוקרטיה פורחת ולא שחרור ולא עצמאות. תהיה שם גרסה מקומית של הטליבאן, שקוראים לה חמאס.
צריך רק להוסיף שהתובנות של הכפריים הדרוזים הן לא הסנונית שמבשרת את האביב. רחוק מכך. זה גם בכלל לא חשוב מה חושבים רוב הערבים במזרח התיכון. למעט הפלסטינים, דווקא יש סימנים להתפכחות. הבעיה היא שמי ששולט הוא מי שמחזיק בנשק, כמו ארגוני פשע שמשתלטים על שכונות עוני. וכרגע אלה חמאס, חיזבאללה, טליבאן ומשטר האייתוללות של איראן. והבעיה היא שבמקום מאמץ בינלאומי נגד גופי הרשע הללו - הפרוגרסיבים במערב נאבקים נגד המדינה היחידה שלא מרימה ידיים.
בדיוק לפני חודשיים התקיימה באוניברסיטת זעים באיסטנבול ועידה של הקואליציה האדומה-ירוקה, של ג'יהאדיסטים ורדיקלים, שכינסה תחת גג אחד את כל שונאי ישראל: אנשי אקדמיה תומכי BDS, איראן וחמאס, בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת דנוור מארצות-הברית ואקסטר מאנגליה. המארגן היה פרופ' סאמי אל-אריאן, שגורש מארה"ב לטורקיה לאחר שהוגשו נגדו כתבי אישום בגין תמיכה בטרור. זו הרוח הפרו-איראנית ופרו-חמאסית שזוחלת אל תוככי החשיבה המערבית. העולם כבר חווה רוח דומה ורעה בשנות ה-30 של המאה הקודמת. אנחנו זוכרים את התוצאות. צריך רק לקוות שההיסטוריה לא חוזרת.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
