האזהרה לשבדים: תחשבו מה תעשו במלחמה
הצהרות שהשמיעו השבוע בכירים במערכת הביטחון של שבדיה, שלפיהן על השבדים להיערך לאפשרות של מלחמה לראשונה זה 210 שנה, מעוררות בימים האחרונים תכונה במדינה הנורדית, ששקט ושלום הפכו לשם כמעט נרדף עבורה. הדריכות התעוררה בעקבות דבריו של השר השבדי לענייני הגנה אזרחית, קארל-אוסקר בוהלין, שבוועידה ביטחונית השבוע הצהיר כי "יכולה להיות מלחמה בשבדיה", וכי על השבדים להתחיל לחשוב כיצד ינהגו במקרה כזה.
שבדיה, נזכיר, עומדת להצטרף השנה לברית נאט"ו, אחרי שטורקיה והונגריה, שתי המדינות האחרונות בברית שטרם אישרו את צירופה, יתנו את אישורן הסופי. ההצטרפות שלה ושל פינלנד לברית המערבית באה בעקבות פלישתה של רוסיה לאוקראינה, והנשיא הרוסי ולדימיר פוטין כבר איים לאחרונה שהצטרפותן רק תחריף את המתיחות ביבשת. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הזהיר השבוע כי אחרי שיכבוש את אוקראינה עלול פוטין להמשיך גם לכיבוש המדינות הבלטיות (ליטא, לטביה ואסטוניה) ולכיבוש מולדובה. המלחמה האחרונה של שבדיה, יש לזכור, הייתה ב-1814, אז ניהלה מערכה קצרה נגד נורבגיה. במלחמת העולם השנייה בחרה להיות ניטרלית.
בוועידה השבוע אמר השר בוהלין לשבדים: "הרצון לראות את החיים כפי שאתם רוצים במקום כפי שהם באמת הוא דבר אנושי. עבור מדינה שידעה רק שלום במשך כמעט 210 שנה, הרעיון שהשלום הוא דבר קבוע הוא רעיון נוח, אבל ההתנחמות בו נעשתה מסוכנת יותר מכפי שהייתה זה הרבה מאוד זמן". הוא קרא לשבדים לשאול את עצמם: "מי אתם אם המלחמה תגיע?".
מפקד הצבא השבדי, מיקאל ביידן, גיבה את שר ההגנה האזרחית ואמר שכל השבדים צריכים להיערך נפשית לאפשרות של מלחמה: "המטרה שלי בדברים האלה איננה להדאיג את הציבור, אלא לגרום לאנשים רבים יותר לחשוב על מצבם ועל האחריות שלהם", אמר. השר בוהלין אמר גם הוא כי המטרה אינה שאנשים יתקשו לישון בלילה, אלא שיפתחו מודעות למתרחש סביבם. הוא קרא לרשויות ולכוחות החירום להיערך: "יכולה להיות מלחמה בשבדיה. העולם מתמודד עם תחזית ביטחונית הכוללת סיכונים גדולים יותר משהיו בכל שלב מאז סוף מלחמת העולם השנייה", אמר. "שקלתם להתנדב לארגון הגנה כלשהו? אם לא – קדימה!". שר ההגנה השבדי, פאל ג'ונסון, אמר אחר כך גם הוא כי "אי אפשר לשלול אפשרות של התקפה מזוינת על שבדיה".
ב-BBC דווח כי בעקבות דבריהם של בכירי מערכת הביטחון עדכן הארגון לזכויות הילד "בריס" כי חל גידול במספר השיחות שהוא מקבל מילדים ובני נוער המודאגים בעקבות דיווחים על "סכנת המלחמה" בחדשות או בטיקטוק – תופעה שהם אינם מורגלים בה. באופוזיציה השבדית מתחו ביקורת מסוימת על האזהרות המבהילות, וראש הממשלה לשעבר מגדלנה אנדרסון אמרה כי אף שהמצב הביטחוני חמור, "זה לא שהמלחמה מידפקת על דלתנו".
אירופה מתכוננת: "טראמפ הבטיח שלעולם לא יעזור"
החשש שהמלחמה באוקראינה תגלוש למדינות נוספות באירופה בא כשברקע הדיווחים על כך שנשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ אמר ב-2020 לנשיאת הנציבות האירופית שארה"ב "לעולם לא תבוא לעזור" אם אירופה תותקף, ושנאט"ו היא יצור "מת". הדברים נחשפו השבוע בכלי תקשורת רבים במערב, כשברקע ההיערכות לבחירות בארה"ב, שלפי הסקרים יש סיכוי גדול שבסיומן יחזור טראמפ לבית הלבן בינואר של השנה הבאה.
לפי הדיווחים, טראמפ אמר את הדברים לנציבה אורסולה פון דר ליין במהלך הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, ומי שחשף אותם הוא תיירי ברטון, בכיר בנציבות האחראי בין השאר על ענייני הגנה. בדברים שנשא בפרלמנט האירופי טען כי טראמפ אמר לנציבה: "אתם צריכים להבין שאם אירופה תותקף, לעולם לא נבוא לעזור לכם ולתמוך בכם".
אחר כך הוסיף טראמפ לטענת ברטון: "דרך אגב, נאט"ו מתה, ואנחנו נעזוב, נפרוש ממנה". ברטון אמר כי דברי טראמפ הם "קריאת השכמה גדולה", והזהיר: "הוא יכול לחזור. עכשיו יותר מאי פעם אנחנו יודעים שאנחנו לבדנו. אין לנו ברירה אלא להגדיל דרמטית את ההשקעה בביטחון כדי להיות מוכנים לכל דבר שיקרה".
שביתת הרעב של "האסירים הפוליטיים" בפולין
את פולין מסעירה בימים האחרונים פרשת מעצרם של שני פוליטיקאים ממפלגת "חוק וצדק" (PiS), מפלגת הימין שהואשמה על-ידי האיחוד האירופי בערעור הדמוקרטיה במדינה, ושאיבדה את השלטון בסוף השנה שעברה אחרי שמונה שנים. תומכי PiS תופסים את מעצרם כחלק מהשינויים הדרסטיים שמובילה כעת ממשלתו החדשה והפרו-אירופית של ראש הממשלה דונלד טוסק, שינויים שנועדו לבטל את הצעדים האנטי-דמוקרטיים לטענתה שנקטה הממשלה הקודמת. בין השאר מקדם טוסק מהפכה בתקשורת הממלכתית, שלדבריו הפכה לשופר של PiS ושותפיה.
מפלגת PiS ובעל בריתה הנשיא השמרן אנדז'יי דודה, נזכיר, הואשמו בשנים האחרונות כי המהפכה המשפטית והתקשורתית שחוללו, ושבמסגרתה המוני שופטים הודחו וערוצי טלוויזיה הפכו לכאלה הסרים למרות השלטון, הפכה את פולין למדינה שאינה דמוקרטית לחלוטין. מתנגדי המהפכה המשפטית בישראל טענו בשנה האחרונה כי מקדמיה בארץ שאבו חלק גדול מרעיונותיהם מהמהפכה שהובילו מקביליהם בפולין. בסופו של דבר, אחרי שורה של כישלונות במערכות בחירות קודמות, הצליחה בסתיו האופוזיציה לסלק את ה-PiS מהשלטון, וכעת היא מנסה לבטל את המהלכים שביצעה.
זעמם של מתנגדי הממשלה החדשה התפרץ אחרי שביום שלישי השבוע נעצרו שר הפנים לשעבר מריוש קמינסקי וסגנו מאצ'יי ואשיק, במהלך פשיטה יוצאת דופן של המשטרה על ארמון הנשיאות, שם שהו באותה העת. קמינסקי וואשיק הגיעו לארמון שעות לפני כן, בזמן שהמשטרה הייתה בדרך לעצור אותם בבתיהם. לארמון באו בהזמנתו של הנשיא דודה, לכאורה כדי להשתתף בטקס שבו מינה שניים משותפיהם לשעבר ליועציו.
קמינסקי, ואשיק והנשיא דודה דחו את הטענות שהוא נותן להם מקלט ומאפשר להם להסתתר בארמון, והצהירו כי ישהו שם רק עד ש"הרשעים יפסידו". לבסוף הגיעה המשטרה ועצרה את השניים, בצעד שמביא לשיא את העימות בין הממשלה החדשה לבין דודה ומפלגת השלטון לשעבר.
קמינסקי וואשיק הורשעו ב-2015 בגין חלקם בפרשה משנת 2007, בימים שבהם קמינסקי כיהן כראש הלשכה ללוחמה בשחיתות. בית המשפט קבע כי השניים היו שותפים למזימה שבה תפרו תיקים ליריביהם – האשמה שאותה הם מכחישים בתוקף. חנינה שקיבלו אז מהנשיא דודה אפשרה להם להמשיך ולכהן בתפקידיהם, אף שמשפטנים טענו כי החנינה שהעניק להם אמורה להיות מופעלת בסוג אחר של הליכים. ביוני אשתקד ביטל בית המשפט העליון את החנינה, ובדצמבר, אחרי הבחירות, הורשעו השניים שוב ונידונו למאסר של שנתיים.
מעצרם של קמינסקי וואשיק עורר את זעמו של דודה, שאמר כי הוא "המום" מהצעד – והודיע כי יעניק להם חנינה נוספת וכי לא ינוח עד שישוחררו. גורמים במפלגת השלטון אמרו כי אם יעניק חנינה כזו – לא יתנגדו לכך, אבל עד אז – יש לקיים את החוק. שני הבכירים העצורים הודיעו מצדם כי הם פותחים בשביתת רעב וכי הם רואים עצמם כאסירים פוליטיים. ראש הממשלה טוסק, שהבטיח להשיב לפולין את הנורמות הדמוקרטיות שאפיינו אותה בעבר, האשים מצדו את הנשיא דודה בשיבוש הליכים בכך שנתן לכאורה מקלט לשניים.
העימות סביב מעצרם של קמינסקי וואשיק, המקרב את פולין למצב של משבר חוקתי, בא כשברקע צעדים נוספים שנוקטת ממשלת טוסק כדי לבטל את מהלכי קודמתה. אחד המרכזיים שבהם היה החלפת העומדים בראשם של כלי התקשורת הממלכתיים, לדבריה כדי להחזיר אליהם את האיזון שנכחד בשמונה שנות שלטונה של ה-PiS. במסגרת המהפכה המתנהלת כעת הורד מהאוויר ערוץ החדשות TV Info, שמאז חזרת טוסק לפוליטיקה הפולנית ב-2021 תקף אותו ללא הרף. בהמשך הוחזר הערוץ לאוויר, אבל במתכונת שונה למדי.
בחמישי בערב הפגינו עשרות אלפים ממתנגדי הממשלה החדשה מול בניין הפרלמנט בוורשה, ומנהיג ה-PiS, ירוסלב קצ'ינסקי, נאם וקרא לעברם: "אנחנו חייבים לנצח בקרב הגדול למען פולין ריבונית, עצמאית". המפגינים הניפו את דגלי האדום-לבן של ארצם וכרזות שעליהן נכתב בין השאר "טוסק=גיס חמישי" ו"שרדנו את הרוסים, נשרוד גם את טוסק". חלקם קראו בשמו של הנשיא דודה ו"אנחנו ננצח!", ובהמשך קיימו צעדת מחאה אל בניין הטלוויזיה הממלכתית.
סין הזהירה ממלחמה, הבוחרים בטייוואן התעלמו
בטייוואן התפרסמו אחר הצהריים תוצאות הבחירות לנשיאות שסין, יריבתה המרה של מדינת האי, הזהירה כי עשויות להכריע אם פניהן של השתיים למלחמה או לשלום. מהתוצאות עולה כי אזרחי טייוואן לא שעו לאזהרות בייג'ינג, והעניקו ניצחון מוחץ לסגן הנשיא לאי צ'ינג-טה, המוכר גם כוויליאם לאי ומייצג את מפלגת השלטון, המפלגה הפרוגרסיבית הדמוקרטית (DPP). סין רואה בלאי – רופא בוגר הרווארד עם ניסיון פוליטי של 25 שנה – מועמד שיחזק את הנטיות הבדלניות של טייוואן באמצעות רפורמות בחינוך ובתרבות שירחיקו את תושבי האי מבייג'ינג. אשתקד הצהיר לאי כי הוא "פעיל פרגמטי למען עצמאות טייוואן", אף שלא שלל שיחות עם סין.
המועמד המרכזי מול לאי בבחירות היה הואו יו-איה, איש מפלגת האופוזיציה קואומינטנג (KMT). מפלגתו נחשבת ידידותית יותר לסין מאשר ה-DPP. מלבד השניים התמודד גם מועמד שלישי, בעל סיכויים נמוכים יותר, בשם קו וון ג'ה, מ"מפלגת העם של טייוואן" שהוקמה ב-2019. הוא תומך בגישת ביניים כלפי סין, שלפיה יש לנהל איתה שיחות, אך לצד זאת לשמר את הדמוקרטיה ואת חירויות הפרט של טייוואן.
טייוואן, נזכיר, הוא האי שאליו נמלטה ממשלת "הרפובליקה של סין" אחרי שנחלה תבוסה ב-1949 במלחמת האזרחים מול המפלגה הקומוניסטית של מאו דזה-דונג. רוב תושבי טייוואן מביעים מאז התנגדות לחיים תחת שלטון המפלגה הקומוניסטית של סין. ממשלת טייוואן מדגישה כי רק לתושבי האי יש הזכות לקבוע את עתידם, והיא דוחה בתוקף את הלחצים שמפעילה עליה בייג'ינג להתאחד. המשטר הקומוניסטי בסין מעולם לא זנח רשמית את האפשרות שבייג'ינג תשתלט על טייוואן בכוח הזרוע, ואף שהנשיא שי ג'ינפינג קרא בשנים האחרונות לנהל תהליך של "איחוד בדרכי שלום", הוא הבהיר כי השתלטותה של סין על טייוואן היא "בלתי-נמנעת".
גם אחרי ניצחונו בבחירות בטייוואן, לאי אינו צפוי להכריז על עצמאות, אבל בייג'ינג, המגדירה אותו "בדלן מסוכן", חוששת שתחת שרביטו תקדם ממשלת האי מדיניות שתחזק את עצמאותה בפועל. אם סין תממש את איומה לפתוח במלחמה עם טייוואן, הדבר עלול לטלטל את הסדר העולמי ואת הכלכלה הגלובלית, וגם ארה"ב עלולה להישאב לתוך המערכה. וושינגטון אמנם מקיימת הסכמי ביטחון עם טייוואן ומספקת לה את הנשק והטכנולוגיה הדרושים לה כדי להרתיע את בייג'ינג ממתקפה, אך היא משתדלת שלא לנקוט עמדה בשאלת העצמאות של טייוואן, וקוראת לפתור את המחלוקת בדרכי שלום.
סין מצדה מדגישה כי סוגיית טייוואן ניצבת ב"לב האינטרסים שלה" וכי מדובר בקו אדום שאין לחצות. הנשיא שי אף אמר לביידן כי טייוואן היא הסוגיה הרגישה ביותר ביחסים בין בייג'ינג לוושינגטון. יצוין כי על אף היריבות, בין סין לטייוואן מתנהלים יחסים ענפים של מסחר והשקעות, וכמיליון טייוואנים מעבירים לפחות חלק מהשנה שלהם בשטח סין היבשתית במסגרת עבודה, לימודים ונופש.
עם הגיעו לקלפי הבוקר הציג עצמו לאי כמי שיגן על אורח החיים הדמוקרטי של טייוואן: "זו מדינה שהקריבה הרבה כדי לזכות בדמוקרטיה", אמר. "כולנו חייבים להוקיר את הדמוקרטיה ולהצביע בהמונינו".