נערה שאושפזה בבית החולים "מעלה הכרמל", המרכז הרפואי שבו טופלה גם ליטל יעל מלניק ז"ל, שמה הערב (שלישי) קץ לחייה. הנערה אושפזה בבית החולים לפני מספר שבועות וזה היה אשפוז ראשון שלה במקום. היא הגיעה לבית החולים על רקע אובדני. נודע כי במהלך ימי אשפוז היא השתפרה ומצבה נראה טוב. הערב הצוות הופתע לגלות כי היא שמה קץ לחייה.
היא טופלה בידי צוות ניידת טיפול נמרץ של מד"א ופונתה אל המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, שם נאלצו הרופאים לקבוע את מותה. ד"ר אייל פרוכטר, מנהל הפסיכיאטריה ברמב"ם וממלא מקום מנהל בית החולים "מעלה כרמל", אמר ל-ynet: "מדובר באירוע מצער. במקביל לחקירת המשטרה נתחקר את האירוע עם הצוותים הרפואיים באמצעות גורם חיצוני לטובת הפקת לקחים. אנו כואבים את כאב המשפחה ומשתתפים בצערה הכבד".
מבית החולים נמסר: "הנהלת בית החולים צוות העובדים והמחלקה כואבים מאוד את האירוע המטלטל ומשתתפים בכאבה של המשפחההמקרה דווח למשטרה ומשרד הבריאות. מנהל בית החולים מסר כי לצד חקירת המשטרה המתחייבת, יפעל כבר מחר מול הנהלת משרד הבריאות לכך שהאירוע יתוחקר באופן יסודי ומקצועי ע"י גורם חיצוני בעל ידע ונסיון וזאת על מנת להגיע למלוא המסקנות והלקחים".
האירוע הנורא שקרה הערב הוא השלישי שהתרחש במוסד "מעלה הכרמל" בשנה האחרונה. לפני שמונה חודשים שלחה מהמועצה לשלום הילד מכתב חמור אל ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר טל ברגמן, שכלל התראה על מחדלים במוסד והיעדר שמירה ופיקוח על בני הנוער החוסים. המכתב התייחס למקרה פלילי חמור אחר: כתב אישום שהוגש אז נגד מאבטח במוסד, שייחס לו ביצוע עבירות מין חמורות בחוסה בת 13.
"קטין או קטינה השוהים באשפוז במרכז רפואי נתונים באחריות המוסד הרפואי ובהשגחתו", נכתב. "אנו פונים אלייך בבקשה להקמת ועדת בדיקה אשר תבחן ביסודיות כיצד התרחשו לכאורה אירועים חמורים מעין אלה בקטינה המצויה במצב רגשי ונפשי מורכב על ידי איש אבטחה במרכז רפואי לבריאות הנפש, שכל מהותו ויעודו להוות אי מבטחים תחת עינו הפקוחה של הצוות. אין לעבור על מקרה חמור זה לסדר היום ויש להקים ועדת בדיקה מיידית ודחופה אשר תבחן ביסודיות את האירועים ותפעל בהתאם לממצאים. זאת הן ביחס לנקיטת צעדים כלפי הגורמים האחראיים והן ביחס לחידוד נהלים והפקת לקחים בכל הנוגע למנגנוני הפיקוח וההגנה על ילדים ובני נוער".
כחצי שנה לאחר מכן נרצחה מלניק ז"ל על פי החשד על ידי אדוארד קצ'ורה, שהיה אח בבית החולים בתקופה שבה הייתה מאושפזת. "לאורך השנים המגמה הייתה להשתיק כמה שיותר תלונות", סיפר לנו עובד בית החולים סמוך לרצח. "לאו דווקא פגיעות מיניות, זה יכול להיות למשל גם יחס של איש צוות. היה את המקרה של המאבטח שביצע עבירות מין חמורות בנערה בת 13. אף אחד לא דיבר על זה בבית חולים, גילינו על המקרה מהעיתונות. לא הייתה שום התערבות מצד הנהלת בית החולים. יש אצלנו הטרדות מיניות בתוך הצוותים וגם בין אנשי צוות למטופלים", המשיך העובד. "יש מקרים של חציית גבולות ביחסים בין אנשי צוות ומטופלים. יש הטרדות מיניות שלא מטופלות. יש תלונות על התעמרות בעובדים מצד מנהלי מחלקות. צריך שיהיה גם קול למטופלים, שיאפשרו להם להגן על עצמם".
העובד התייחס גם לעמיתיו במוסד. "צריך לשפר את ההכשרה לצוות. האח הזה היה צריך להיות תחת פיקוח קבוע בעבודה שלו. בכלל, איך יכול להיות שאחרי כל מה שקרה, הוא רק עבר מחלקה. לא סביר שאדם כזה ימשיך לעבוד במערכת. זה מסר שאפשר להתנהג כך. צריך לעשות בדק בית מאוד רציני, במיוחד אחרי המקרים שקרו בתקופה האחרונה. יש בבית החולים מטפלים טובים, שבאים לעבודה עם המון לב, אבל יחד עם זאת אנחנו צריכים להסתכל פנימה ולבדוק איפה נכשלנו. קרה משהו שאסור שיקרה".
הורים לנערות שהיו מאושפזות יחד עם ליטל הציפו גם הם את המחדלים. "יש מידור של ההורים ברמה מחרידה", סיפר ד', "אני בתור הורה הייתי במאבק יומיומי לקשר עם הבת שלי ולעדכונים על מה שקורה איתה. דרך התקשורת היא בלתי נסבלת, אתה מתמודד עם זלזול נוראי. אתה נמצא בכזאת מצוקה שכל פיסת מידע שנותנים לך אתה אומר תודה, אבל זה זלזול מרתיח. אני לא יכול לתאר כמה, ואני מקווה שאף הורה יותר לא יתמודד עם זה. הם לא עונים לטלפונים, לא חוזרים אליך. נותנים לך כל הזמן את התחושה שאתה מפריע".
ד' אומר שהוא גם מוטרד מכמות הכדורים שנותן בית החולים למטופלים. "הילדה שלי קטינה, אני אמור לדעת מה נותנים לה, אבל לא היו משתפים אותי", הוא אומר. "אין לה כמעט זיכרונות מהתקופה שלה שם בגלל כמות הכדורים שקיבלה".
גם ל-נ' יש תלונות על דרך הטיפול בבית החולים והתקשורת עמו. "לא הייתה תקשורת עם הצוות, לא היה לי עם מי לדבר שם", היא אומרת. "הרגשתי חוסר אנושיות, חוסר תקשורת. הם היו קצרים ולא שתפו אותי במה שקורה שם. זה היה מאוד קשה. המערכת לא הייתה קשובה לצרכים שלנו".
בית משפט השלום בחיפה האריך הערב בשלושה ימים נוספים את מעצרו של קצ'ורה (49). "אין מנוס ממתן אפשרות נוספת ליחידה החוקרת למצות את החקירה", קבע השופט אך הזהיר: "אם לא תוגש הצהרת תובע על כוונה להגיש כתב אישום - המשמעות היא שחרור".
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים כגון ער"ן בטלפון 1201 או באתר סה"ר.