פלוגת החת"ק (חשיפה-תקיפה) של גדוד 13 בגולני וצוות הקרב של הגדוד החזיקו את קו המוצבים בגבול עזה ב-7 באוקטובר ומאז הם נמצאים בלחימה רצופה יותר מחמישה חודשים. בכל התקופה הזאת, הם יצאו הביתה שלוש פעמים בלבד, כשמתוכן העבירו שבת אחת בלבד בבית. חלקם יצאו אתמול לביתם, אך כמה מהם חזרו כבר היום ללחימה ואחרים יחזרו מחר, לעוד תקופה ממושכת ולא ידועה. הוריהם זועמים על התנהלות הצבא כלפי ילדיהם וטוענים בין היתר כי הפכו את ילדיהם ל"מכונות לחימה".
אמו של אחד הלוחמים שיתפה בשיחה עם ynet בתחושות הקשות: "לא רואים אותם, לא קשובים אליהם ולא מתייחסים לצרכים הרפואיים שלהם. בקשות של לוחמים לראות רופא, לטיפול שיניים ולבדיקת שמיעה, נדחות פעם אחר פעם. באחד המקרים, באחת היציאות מעזה, ביקשו למעלה מ- 15 לוחמים בדיקת שמיעה וטיפול שיניים - ורק חמישה לוחמים זכו לטיפול, למרות שלא הייתה שום סיבה מבצעית למנוע מ-10 אחרים את הטיפול".
לדבריה, למרות משך הלחימה הארוך והרצוף, ולמרות שניתן לבוא לקראתם, הצבא מונע מהם לראות את הבית גם כשאפשר. "כך היה ביציאה האחרונה שלהם מעזה בבוקר שבת האחרונה. למרות שהיה אפשר להוציא אותם הביתה במוצאי שבת, היציאה הביתה נדחתה ליום ראשון בבוקר והלוחמים העבירו את השבת בבסיס ללא כל פעילות. ואני מדגישה, הם היו שם בשעמום וללא פעילות. הלוחמים אמורים להתייצב שוב בבסיס במהלך סוף השבוע, למרות שכניסתם לעזה מתוכננת רק ליום ראשון. אין אימונים, אין חזרה לכשירות מבצעית, אין סדנאות הכלה ואין שום פעילות".
האם הוסיפה כי "משך הלחימה הרציף כשהסוף לא נראה באופק, בלי הפוגות ראויות בבית, בלי לראות את הצרכים של הלוחמים - פוגע בכשירות המבצעית שלהם ופוגע במורל ובמוטיבציה". לטענתה, ״הצבא לא סופר את הלוחמים, בזמן שהוא לא מטפל בכלל בעריקים. אנחנו לא מדברים על לוחמים שנלחמו בשבת ועברו חוויה קשה, אלא על לוחמים שפשוט 'בחרו בחיים' והחליטו שהם לא מתכוונים להסתכן ולהיכנס לעזה. אותם לוחמים מהפלוגה, ויש רבים כאלה, ישבו בבית חודש וחצי ואף אחד מצה"ל אפילו לא דיבר איתם".
מבחינת הצבא, טוענת אם הלוחם, המשפחות לא קיימות. "היו לילדים שלנו שלוש יציאות הביתה שרק אחת מהן כללה שהייה בשבת בבית. זה מקשה מאוד על בני המשפחה לשהות עם הלוחמים. יש להם הורים, אחים שעובדים במשרות מלאות, אחים ואחיות סטודנטים שגרים בערים אחרות, אחים במילואים. לכן חשוב מאוד לאפשר להם להיות בבית בשבתות, אפילו שבת אחת בחודש. מעבר לזה, אין אישורי יציאה לאף אירוע משפחתי. עושים להם ניתוק מוחלט מהחיים המשפחתיים ואותנו ההורים מכבים, כי אירוע משפחתי הוא לא אירוע משמח כשהילד שלך נלחם בעזה".
אם ללוחם נוסף שיתפה גם היא את התחושות הקשות שבנה הפך ל"מכונה", כלשונה. "מצפים מהילדים שלנו לתפקד כמו מכונות ולא כמו לוחמים, שיש להם גם צרכים אנושיים. זה שהם בסדיר, לא אומר שהם לא זקוקים לאוורור ולהפוגות. זה לא שמחר נגמרת המלחמה. כל כניסה לעזה נמשכת לא פחות מחמישה שבועות ברצף, בלי מקלחת, בלי תנאים ומביאים אותם עד הקצה. גם כשאפשר מבצעית, לא מתחשבים בהם ולא בצרכים שלהם. מחר למשל הם נדרשים לחזור לבסיס למרות שהכניסה חזרה לעזה מתוכננת רק ביום ראשון. זה לא שמחכה להם אימון או פעילות חשובה. סתם. כי למפקדים מתחשק. הם סתם יושבים שם ומורחים את הזמן. כך לאט ובטוח, הם שוברים כל פעם עוד לוחמים. זה גורם לנו לאבד אמון בצבא ובמפקדים".
עוד מוסיפה אמו של הלוחם: "הבן שלי סבל מדלקות וכאבים, אבל למרות זאת, הוא לא זכה לטיפול רפואי אלא רק אחרי ימים ארוכים ובעקבות מספר פניות שלי למפקדים".
הורה נוסף בפלוגה טוען כי למרות שהילד שלו סיים מסלול בגולני, הוא הצטרף לצוות בשיריון ומאז הוא וחבריו נופלים בין הכיסאות. "הילדים שלנו סיימו מסלול בגולני וצוותו ללחימה עם שריון. מאז הם נופלים בין הכיסאות ובשריון עושים כל מאמץ אפשרי לרסק להם את הזהות עם גולני ואת גאוות היחידה".
"כך למשל, מפקד הפלוגה ביקש לארגן להם ערב פלוגה ביציאה מעזה. הרס"פ ארגן ערב לתפארת עם מיתוג של גולני. רגע לפני, מג"ד 77 ביטל את ערב הפלוגה. אז לא רק שלא שחררו אותם הביתה, כפי שהיה ראוי לעשות עם כל הלוחמים, גם את המעט שאורגן, שהיה מרים להם את המורל אחרי חמישה שבועות רצופים של לחימה - ביטלו".
לדבריו, כל הלוחמים בצה"ל עוברים תקופה מורכבת. "יש דברים שחשובים כדי להמשיך להחזיק אותם ולהרים להם את המורל. גאוות היחידה והחטיבה היא אחד הדברים המשמעותיים. שמונה החברים הקדושים שהם איבדו, חקוקים על לוח הזיכרון של חטיבת גולני, לא של השריון".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה לטענות ההורים: "הטענות לפיהן נדחו בקשותיהם של חיילים בפלוגה לצאת מהרצועה כדי לקבל מענה רפואי לא מוכרות. תדירות היציאות של החיילים מרצועת עזה לביתם נקבעת בהתאם להערכת המצב המבצעית ותאריך החזרה של החיילים לרצועה נתון לשינוי בהתראה מבצעית. כמו כן, טרם כל כניסה לרצועה מתקיימים נוהלי קרב והכנות אשר דורשים את הגעת החיילים מספר ימים לפני, בהתאם. הלוחמים מקבלים מעטפת לוגיסטית, רפואית ונפשית מלאה לאורך כל הלחימה בתוך הרצועה וביציאות להתרעננות. מפקדי צה"ל עושים את מרב המאמצים כדי שכלל הכוחות יזכו לצאת להתרעננויות מתוך הבנת החשיבות לרענון שוטף להמשך תפקוד הלוחמים בקרב".
