התבטאויות מהעבר ומההווה של חברי הקואליציה המיועדת מככבות בימים האחרונים בכותרות בישראל ובעולם, כשבין היתר הספיקו חלקם לכנות את מצעד הגאווה בירושלים "מצעד התועבה הזנותי" (אבי מעוז), לתמוך בחוק שיאפשר אפליה על רקע אמונה דתית (שמחה רוטמן ואורית סטרוק), להתעמת עם הרמטכ"ל (בצלאל סמוטריץ') והמפכ"ל (איתמר בן גביר), ולדבר על פיטורי היועמ"שית והתובעים במשפט נתניהו (טלי גוטליב ואחרים).
התבטאויות מעין אלה ואחרות אילצו את ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו לפרסם לא מעט הבהרות, שבהן הבטיח כי הוא יקבע את המדיניות ויתווה את הדרך ולא השותפות הקואליציוניות. אבל, לדאגה בעולם - שהתבטאה בין היתר במאמרים כמו זה בניו יורק טיימס - הצטרפו לאחרונה לא מעט גופים ובכירים בחברה הישראלית, שהזהירו מפני החלטות שיפגעו בדרך שבה נתפסת ישראל כלפי חוץ וכלפי פנים. להגנתם טוענים חברי הקואליציה המיועדת כי הממשלה עוד לא התחילה לכהן, וכבר שופטים אותה ומעבירים עליה ביקורת - אך לא מעט מהנושאים השנויים במחלוקת הוסדרו בהסכמים הקואליציוניים, וחלקם כבר הוצאו אל הפועל.
"לא יכולים לשתוק"
זה התחיל במכתב המנהלים ומורי האזרחות נגד "עמדות חשוכות", אחרי שנודע שיו"ר מפלגת נעם אבי מעוז יהיה אחראי על התוכניות החיצוניות במשרד החינוך. בהמשך הצטרפו למחאה הזו גם ראשי הרשויות, שהודיעו כי לא יאפשרו למעוז להתוות את הדרך החינוכית ביישוב שעליו הם אחראים. למחאות הללו הצטרפו גם ארגוני להט"ב וזכויות נשים, שסימנו את הממשלה המיועדת כאחת הקיצוניות ביותר שהיו מעולם כלפי נושאים אלה.
ב-15 בדצמבר פורסם מכתב בכירי ההייטק, שבו פנו יותר מ-200 יזמים בכירים ומשקיעי הון-סיכון לראש הממשלה המיועד והזהירו מפני נהירה של חברות בינלאומיות מישראל. לטענתם, "התערערות האמון במערכת המשפט, וכתוצאה מכך בדמוקרטיה הישראלית, עשויה להרתיע משקיעים שהזרימו מיליארדים".
למחאות הללו הצטרפו היום שורה של שופטים בדימוס, שהזהירו מפני הרפורמות המתוכננות במערכת המשפט. על המכתב היו חתומים 78 שופטים לשעבר, שמחו נגד הכוונה לחוקק פסקת התגברות, שאותה כינו "פגיעה בהגנה על זכויות אדם". הם התנגדו גם לכוונה לשנות את דרך מינוי השופטים, שבה יהיו מעורבים לדבריהם "שיקולים פוליטיים מובהקים". השופטים לשעבר מחו גם על הכוונה למנות יועמ"שים במשרת אמון, דבר שיפגע לדבריהם בתפקידם כשומרי סף, והזהירו מפני "סטייה מנורמות שלטון החוק".
גוטליב: "אנחנו נבחר את נשיא העליון"
(צילום: ערוץ כנסת)
אחת השופטות לשעבר שחתומות, שרה חביב, אמרה ל-ynet כי "סברתי שאי אפשר להחריש בעת הזו. החוקים משתנים כל הזמן, אבל את תיקוני החקיקה שמדברים עליהם כעת משנים את האיזון ומפרים ברגל גסה ערכים דמוקרטיים יסודיים שעליהם המדינה מושתתת, ונוגדים את מגילת העצמאות. בעיניי אנחנו כמה צעדים לפני התהום. גם אם חוקים לא יעברו ומדובר רק בספין, האוזניים מתרגלות לשיחות, מפסיקות להיצלות. אם לפני 20-10 שנה היו מדברים על חוקי אפליה כולם היו זועקים חמס, אבל לאט לאט האוזניים מתרגלות, ואחרי האוזניים מכשירים את הלבבות". חביב הזהירה מפני "מסמוס הדרגתי של גדרות במשטר דמוקרטי, שנועדו להגן על מיעוטים ועל זכויות אדם", ואמרה כי "זה בסדר שיש מחלוקת - אבל יש דברים שחייבים להיות בסיס של דמוקרטיה שאין עליהם מחלוקת, כמו למשל שוויון".
השופטת בדימוס דרורה פלפל הוסיפה כי הדברים "הפכו רעים יותר" כבר מלפני שלוש שנים. לדבריה, "לוקחים מערכת משפטית סדורה, אולי ראויה לתיקון, ובגלל עניינים פרסונליים והתחייבויות פוליטיות כאלו ואחרות משנים אותם. מה היה לא בסדר בחוק יסוד הממשלה? אם הוא לא נכון לאדם מסוים כל המערכת צריכה להשתולל? נכון שבארה"ב פוליטיקאים ממנים שופטים, אבל יש להם חוקה, דבר שאנחנו לא מצליחים לעשות. ההתנפלות על עקרונות יסוד גדולה מנשוא".
השופטת בדימוס סביונה רוט לוי אמרה כי "אנחנו לא יכולים לשתוק, השתיקה יכולה להתפרש כהסכמה לפגיעה מאד רצינית בשלטון החוק. אנחנו יודעים מה קרה במדינות אחרות בשנים האחרונות, שהתחילו בתהליכים כאלו גם. יש דוגמאות מעולות מפולין והונגריה, ואנחנו לא רוצים שזה יהיה המצב כאן. זה לא עניין של מפלגה או צד אלא דאגה כנה למערכות שעמדו על זכויות האזרחים. אנחנו דואגים ששלטון החוק ייפגע, ותיפגע עצמאותם לא רק של בתי המשפט אלא גם של גופי אכיפת החוק".
מחאה נרחבת נגד התיקון לחוק האפליה
בנוסף לכל אלה, ומאז ההתבטאויות של בכירים בציונות הדתית בדבר הכוונה לשנות את חוק האפליה, הודיעו חברות רבות על התנגדותן הנחרצת למהלך. גופים נוספים ממשיכים להצטרף למחאה ולהבהיר שלא יאפשרו להפלות לקוחות על בסיס דת, גזע, מין או נטייה מינית.
חברות גדולות במשק יצאו נגד ההצעה לשנות את חוק האפליה. אלרועי תורג'מן, מנכ"ל קבוצת אופטיקנה, אמר: "כל אפליית לקוחות בקבוצתנו תיענה באפס סובלנות והמפלה ימצא את מקומו לא איתנו". יו"ר ארגון עובדי קבוצת סלקום, מיה יניב, הודיעה: "ועד העובדים קיבל החלטה שלא לעבוד עם אף ספק שמשתף פעולה עם הדרה או אפליה". חברת שב"א, המפתחת ומנהלת את מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, מסרה כי "נפעל לקידום ערכי שוויון הזדמנויות וקבלת האחר ולא ניתן יד לכל גילוי אפליה". חברת אבטחת הענן וויז הודיעה כי היא מתחייבת לא להפלות אף אדם בנתינת שירותים וכי היא שומרת לעצמה את הזכות לסיים את עסקיה עם חברות שידגלו באפליה. חברת הביטוח AIG הודיעה כי לא תבטח עסקים מפלים. לא מעט עסקים קטנים הצטרפו גם הם לקריאות שלא לתת יד לאפליה, כמו למשל גינדי סטודיו שהצהירה שלא תיתן שירות ללקוחות אשר יבחרו להפלות קבוצות בחברה.
גם בענף התיירות הביעו התנגדות לאפליית מגזרים שונים בחברה. מנכ"ל קבוצת גוליבר, זיו רוזן, אמר: "לא נעבוד עם גופים או אנשי מקצוע שיפלו לרעה על רקע גזע, דת או נטייה מינית". רשת מלונות דן הודיעה כי היא "מתנגדת לכל אמירה או גילוי אפליה של מגזרים בחברה הישראלית", והדגישה: "בתי המלון של הרשת ברחבי הארץ פתוחים עבור כל בן אנוש". גם חברת מלונות אפריקה ישראל הודיעה כי היא "מתחייבת להמשיך ולקבל כל אדם באשר הוא ללא הבדל דת, גזע, מין, לאום ונטייה מינית". ליאון אביגד, מייסד ובעלים משותף של מלונות בראון, אמר: "באנו חושך לגרש. אנחנו מבטיחים להמשיך לארח באהבה את כולם". חברת הנסיעות איסתא הודיעה כי היא מברכת על היוזמה מצד גופים מסחריים שפתחו במחאה, ולא תיתן יד לאפליית לקוחותיה. חברת קשרי תעופה מסרה כי היא "מתחייבת להמשיך ולשרת כל אדם באשר הוא".
יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל, אמר ל-ynet: "עצם קיומו של שיח מהסוג הזה יוצר הד תקשורתי שלילי בחו"ל שמזיק לתדמיתה של המדינה ופוגע במאמצי השיווק שלנו ובאטרקטיביות של ישראל כיעד תיירותי". פתאל הוסיף כי "אין בעל בית מלון אחד בישראל שעולה בדעתו ליישם את ההצעה של רוטמן וסטרוק. לא ברור מה בדיוק עבר להם בראש. הממשלה החדשה צריכה לעשות כל מאמץ להסתיר את חברי הכנסת האלה מעיני העולם". גם נשיא התאחדות המלונות, אבי ניסנקורן, פרסם הודעה נגד התיקון המוצע לחוק. "בתי המלון מחויבים לאוכלוסייה שמבקשת ללון בהם או להשתמש בשירותיהם באשר הם", מסר ניסנקורן, "לעולם לא ננהג באפליה כלשהי כלפי אורחינו ונמשיך לשרת כל אדם מכל דת, גזע, מין ומגדר".
שורת משרדי עורכי דין פרסמה אתמול מכתב שבו הבהירו בעלי המשרדים: "גם אם תשונה החקיקה הרלוונטית, משרדינו לא ייצגו לקוחות ולא יעשו עסקים עם גורמים וחברות שיפלו בני אדם מטעמי גזע, דת, לאום, מין או נטייה מינית".
גם באקדמיה הצטרפו למחאה נגד שינוי חוק האפליה. נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' אריאל פורת, אמר כי "קולות קיצוניים מעלים רעיונות מזעזעים אשר די בעצם השמעתם כדי לפגוע ברקמת חיינו העדינה כחברה במדינה דמוקרטית". פרופ' פורת ציין כי האוניברסיטה לא תשתף פעולה עם גופים שינקטו במדיניות של אפליה פסולה. נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן, רקטור האוניברסיטה, פרופ' תמיר שפר ומנכ"ל האוניברסיטה, ישי פרנקל, הדגישו כי ימשיכו לפעול לקידום ערכי שוויון, חירות, חופש וכבוד האדם. "עלינו להוקיע שיח מגזרי המבקש להשיג עליונות ולהדיר אוכלוסיות שלמות", אמרו, "עלינו להציב דגל שחור בפני ההקצנה ולעודד קבלת האחר וסובלנות".
פרופ' מימי אייזנשטדט, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, אמרה: "אנו ניצבים בפני גל עכור המאיים על יסודות הקיום הדמוקרטיים של החברה, המדינה והאקדמיה בישראל. אנו מחויבים לשמירה על הזכות של כל אחד - מכל מגדר, דת, אמונה, העדפה או אורח חיים - ללמוד לימודים אקדמיים.
