טקס סיום קורס טיס הוא מהרגעים המרגשים והגאים ביותר שיכולים להיות בחייה של משפחה ישראלית. גם אתמול (חמישי), בסיום קורס טיס 186 בבסיס חיל האוויר בחצרים, גדשו את היציעים בני משפחה מלאים בגאווה. וכמו בכל טקס, עבור חלקם זאת גם סגירת מעגל אישית: אולי זה הבן שממשיך את אביו, או אח קטן שהולך בדרכי אחותו. לא מעט מאיתנו מכירים משפחות שלמות של טייסים, שניים, שלושה ואפילו יותר בוגרים של אותו מסלול יוקרתי.
אלא שהנתון הזה, שמשתקף באינספור כתבות בתקשורת על "משפחת חיל האוויר", הוא גם חלק מדיון בנושא מעניין ורגיש למדי: מידת האחיזה של "בנים ממשיכים" – או אחים – בקורס. במדינה עם פערי מעמדות כמו ישראל, שמקיימת שיח ערני וחשוף בנושאים כמו זכויות יתר ואי-שוויון הזדמנויות (ובוודאי במחלוקת סביב איומי הסרבנות שכבר הביאו לבלימת החקיקה המשפטית), גם השאלה למי יש יותר סיכוי להתקבל לקורס טיס היא סוגיה שאסור להתחמק ממנה. וכדי לעשות זאת, חייבים להבין את היקף התופעה.
היום, לראשונה, ynet ו"ידיעות אחרונות" חושפים את נתוני "הבנים/האחים הממשיכים" בחיל. אלו מלמדים, עד כמה הקורס הזה – בשונה מכל קורס אחר בצבא – הוא אכן סוג של קליקה סגורה.
מדובר בנתונים שהם לא פחות ממדהימים, משום שהם מבססים באופן רשמי את מה שרבים ניחשו: בכל מחזור של קורס טיס ישנה נוכחות משמעותית של קרובי משפחה. הממוצע הוא סביב 17%, אבל בכמה מהמחזורים האחרונים המספרים הגיעו לכדי אחד מתוך ארבעה (!) ואפילו יותר מזה. מכאן שהטענות נגד הצבא, שלפיהן הטייסים מגיעים מאותו בית גידול, בהחלט מחזיקות מים.
בשיחות מקיפות של ynet ו"ידיעות אחרונות" עם אנשי המקצוע בחיל, הם מנסים להסביר את מה שהם בלי שום ספק מאמינים בכל ליבם: אין קליקה, אין אפליה ומי שקיבל את כנפי הטיסה הוא הטוב והמתאים ביותר בזכות כישוריו. מדובר בראש ענף מיון, ראש תחום המיון, הפסיכולוג הראשי של הקורס ומעליהם ראש להק כוח אדם בחיל האוויר, תת-אלוף יובל הראל, מי שפיקד בעצמו על בית הספר לטיסה עד לפני שנה.
הם מכחישים את הטענות בתוקף: אין פרוטקציה, חבר לא מביא חבר, טייס מילואים בבית ספר לטיסה לא מעביר את בנו של חברו מהטייסת, יש מנגנוני בקרה ובסוף, כל טייס נדרש לתכונות ייחודיות, שלעיתים קשורות לבית שבו גדל. לדוגמה: יכולות קוגניטיביות, תפקוד תחת לחץ והרבה מוטיבציה.
מחאה בזמן נאום נתניהו בטקס, אתמול
(צילום: בראל אפרים)
4 צפייה בגלריה
בכמה מהמחזורים האחרונים הנתון הגיע לכדי 1 מכל 4 קרובי משפחה של לוחמי צוות אוויר
(צילום: מוטי קמחי)
המיון הראשוני לקורס טיס מתחיל בתוצאות המבחנים בצו הראשון, אותו מקבלים נערים ונערות בסביבות כיתה י"א. בשלב זה, רק מציון (המכונה דפ"ר) 60 ומעלה, לצד נתונים אישיים נוספים, המועמדים מגיעים למשפך של חיל האוויר. מספרם, לפי החיל, עומד על יותר מ-10,000 בני ובנות נוער. "אנחנו לא בוחרים אותם", אומרים בחיל. אלו שעברו את הסינון המקדמי מגיעים למבחן שנועד לאפיין את הפרופיל האישיותי, שכולל תכונות, מיומנויות, תפיסה מרחבית, חלוקת קשב, יכולת תיאום בין עין ליד ומבחן מול סימולטור.
במבחן הבא נבדקת אישיות המועמד: הפסיכולוגים מראיינים את המועמדים ובהחלטתם נשענים על תוצאות כלל המבחנים שנעשו עד כה לצד סימולטור מתקדם, שבוחן קבלת החלטות ותפקוד בעומס. שני המבחנים הללו הם הסינון המשמעותי, ביותר שמדלל את מספר המועמדים לגיבוש ל-1,400 בשנה, שהם כעשרה אחוזים מאלה שנמצאו מתאימים בשלב הראשוני.
"אף איש צוות אוויר לא פוגש בהם ולא עוסק במיונים עד לגיבוש", אומרים בחיל. אבל מהשלב הזה כבר מתערבבת "משפחת חיל האוויר". המפגש הראשון בין טייסי המילואים למועמדים שהגיעו לשלב הגיבוש מתבצע בחצרים. "הגיבוש נפתח בשלושה ימי הכשרה לאנשי המיון, שבו הם מצהירים שהם אינם מכירים את המועמדים או את הוריהם"ֶ, אומר תא"ל הראל. "יש לנו מנגנוני בקרה בזכות היכרות מוקדמת איתם, ואנחנו שואלים גם את המועמדים לקורס, אם הם מכירים מי מהמפקדים. מי שנתפס משקר, ויש לנו איך לבדוק, מודח".
אחרי הגיבוש מתחיל הקורס עצמו בהשתתפות 240 חניכים וחניכות, שכ-200 מהם נושרים בדרך. בקורס בוחנים אלמנטים של טיסה ופיקוד, ולדעת המבקרים, כאן מתגלה שורש הבעיה: מדובר בחיל קטן שבו כולם מכירים את כולם, ומרגע שמדריכי הטיסה בוחנים באחד על אחד את החניך ומסכמים את חוות הדעת בכל שלב - כולל -אם הוא ממשיך או מודח - לא ניתן לנטרל את פקטור ההיכרות המוקדמת. בבית ספר לטיסה אומרים בתגובה שהם מקפידים שלא תהיה היכרות כזו בין המדריך לאביו של החניך. במקרים שידוע על "בן של", לא מצוותים מי שהיה חבר, פקוד, או מפקד של האב. אלא שהחיל מספיק קטן כדי שגם פיקוד לא ישיר ישפיע. "הדרכתי שנים בקורס, ומי שאומר לך שהוא לא מכיר באופן כזה או אחר את האב או האח של החניך הוא שקרן", אומר קצין בכיר (מיל') וטייס קרב מוערך. "אבל אני גם אומר לך: אף פעם, אבל אף פעם, לא העברתי מישהו שלא ראוי בגלל שהוא ה'בן-של', אלא רק לפי ההתאמה. אין סיכוי שאני אחתום על טייס לא ראוי".
קצין בכיר אחר אומר שישנם כמה מעריכים ושההחלטה אינה תלויה במדריך אחד, אלא בכמה חוות דעת שונות. "ונניח שיש מדריך בקורס שיש לו היכרות עם האבא של החניך ופיספסנו אותו", אומר קצין במערך המיון בבית הספר לטיסה. "ואותו מדריך החליט להעניק ל'בן-של' ציונים גבוהים. אני תמיד משווה עם יתר חוות הדעת כדי לזהות חריגה. ואז חוות הדעת הזו מתקבלת בערבון מוגבל והמדריך צריך להסביר אותה".
בכל הכבוד לטענות הללו, כשמפקדים בבתי הספר דנים בעתיד חניך שהוא בן של מפקד בכיר, שאמור בהמשך לקבוע את עתידם בחיל, אז יש בעיה. משיחות עם כמה מפקדים בבית הספר ואף מפקדים של בית הספר, כולם מספרים שעמדו כמה פעמים בסיטואציה הזו והם תמיד בחרו בהחלטה המקצועית, גם אם פירושה הדחת בנים של מפקדי חיל האוויר, מפקדי בסיסים ובכירים במטה החיל. השאלה אם היו כאלה שהתנדנדו והעבירו אותם. כולם מכחישים, אבל לעולם לא נדע באמת.
4 צפייה בגלריה
ב-8200 היה תת-ייצוג לבני ובנות הפריפריה, ופרויקט מיוחד צפוי להוביל לשינוי
(צילום: דובר צה"ל)
תא"ל הראל, ראש להק כוח אדם שהיה כאמור מפקד בית הספר לטיסה, הסביר: "אנחנו רוצים את הטובים ביותר. אין פה שיטת חבר מביא חבר. צריך תכונות טיסה, ראש ואופי. ממה שאני בדקתי, לבית יש השפעה: לבית הגידול, להצלחה בלימודים ריאליים, לספורט תחרותי ולעשייה חברתית כמו תנועות נוער ושנת שירות". לפני כשנתיים נחשף ב"ידיעות אחרונות" שיחידת 8200 סובלת מתת-ייצוג לבני ובנות הפריפריה בהשוואה לרשויות מקומיות חזקות. ייאמר לזכות מפקד היחידה, תא"ל י', שהוא לא ישב בחיבוק ידיים: יחד עם קצין חינוך ראשי, תא"ל אופיר לויוס, ואגף כוח אדם, הם עשו מעשה יוצא דופן: מתוך הבנה שהמדינה נכשלה בחינוך באותן רשויות, הם ניצלו את משאבי הצבא כדי להכשיר מורות-חיילות שמלמדות כיום ב-30 רשויות מקומיות בפריפריה את מקצועות התוכנה ולימודי מתמטיקה בכיתות ז' עד י'. הפרויקט הזה, שנוגע ב-30 אלף תלמידים, צפוי לחולל מהפכה חברתית אדירה ובעוד מספר שנים התלמידים יצליחו להעלות את רמת הדפ"ר שלהם ולהשתבץ ביחידות טובות יותר, גם לא בהכרח במערך הטכנולוגי.
קצין בכיר לשעבר בחיל האוויר, שנלחם בפרוטקציות בחיל, טוען שחיל האוויר צריך לפעול באותה מתכונת כמו 8200: "בחיל האוויר, אין מצב שהבוחן שם רטיות בעיניים ואוזניות באוזניים ומתעלם ממי שיושב מולו. ברור שהוא לא יעביר מי שלא מתאים, אבל מי שגבולי אפשר להעביר. הבעיה היא אחרת: איך חיל האוויר לא מרחיב את המאגר בערי הפריפריה כדי להביא משם עוד מועמדים, בדיוק כפי שעשו ב-8200".
אבל המספרים לא משקרים. על כך אומר תא"ל הראל: "יש כישורים שכן עוברים בתורשה, כמו הרבה מקצועות שעוברים במשפחה. בן של מוזיקאי, למשל, יש לו סיכוי יותר גבוה להיות מוזיקאי כי הוא נחשף לאבא שלו, ראה אותו מנגן בפילהרמונית וסימן לעצמו יעד דומה. זה גם עונה על הדרישה למוטיבציה".
מדובר צה"ל נמסר: "מערכת המיון למקצוע לוחם צוות אוויר מתבססת על כלי המיון המתקדמים ביותר, ובודקת את יכולות והתאמת הפרט לתפקיד. מערכת המיון כוללת תהליכי בקרה רבים לכל אורך התהליך, הן בשלב המיון לקורס והן במהלכו. נדגיש כי ברוב שלבי המיון המערכת 'עיוורת' לנתונים שאינם נוגעים לכישורי הפרט שנדרשים לתפקיד. אנשי חיל האוויר ממשיכים ללמוד ולהשתפר בין כל מערכת מיון כדי להביא לתוצאות הטובות ביותר. בנוסף, בשנה האחרונה מתקיימות מספר עבודות מטה שתכליתן הגדלת מיצוי כוח האדם הפוטנציאלי לתפקיד לוחם צוות אוויר מכלל חלקי החברה הישראלית".
