לא הייתה המחשה מדויקת יותר של הביטוי "גם אכל את הדגים המסריחים וגם גורש מהעיר" מאשר השתלשלות האירועים בשבוע שעבר סביב תיקון חוק ההתנתקות. כיאה לקואליציית ימין על מלא היא החליטה לשנות את החוק שאסר על שהיית יהודים ישראלים בשטחי צפון השומרון - היכן שלפני הגירוש שכנו היישובים גנים, כדים, חומש ושא-נור - ועד כאן בהחלט מדובר בהתנהלות ימין על מלא. התיקון עבר ומאותו רגע באופן רשמי יהודים אכן רשאים לשהות באזור, אבל לא עברו אלא שעות ספורות עד שגילינו – לתדהמתנו, כי מי היה מאמין - שהעולם, איך נאמר, פחות בקטע. גינויים מכל קצוות תבל החלו להגיע וראש ממשלת הימין על המלא לא ראה פתרון אחר מלבד להצהיר בקולו שאין בכוונתו או בכוונת ממשלתו להקים יישובים יהודיים חדשים בצפון השומרון.
כאן, הוא בטח חשב לעצמו, המשבר ידעך והמצב יחזור לקדמותו הכאוטית. אבל לא כך היה. האמריקנים, שלא השתכנעו מהצהרת נתניהו או לא הסתפקו בה, החליטו להזמין באופן מיידי את שגריר ישראל בוושינגטון מייק הרצוג לשיחה-שהיא-לא-שיחת-נזיפה-אבל-בעצם-כן. הרצוג הנזוף נאלץ להתייצב מול סגנית שר החוץ האמריקני ולשמוע את מורת רוחה מתיקון החוק. אם זה לא הספיק, דוברים רשמיים של ממשל ביידן הביעו גם הם – לא בחדרי חדרים אלא מול מצלמות הטלוויזיה - את חוסר שביעות הרצון שלהם מהמהלך ואף הדגישו שמדובר בהפרת הבטחות של ישראל לארה"ב.
אז מה הועילו חכמים בתקנתם? בסופו של דבר יצא שמדינת ישראל תיקנה חוק שאכן היה דרוש תיקון, אבל עשתה זו בצורה המרושלת והמזיקה ביותר שאפשר היה לעלות על הדעת. היא גם אכלה את הדגים המסריחים בהצהרות האמריקניות לתקשורת ובשיחה עם השגריר הישראלי, וגם גורשה מהעיר, זו שכבר גורשה ממנה ב-2005.
ומה שאבסורדי יותר הוא שכעת נראה שתיקון החוק מצדיק את טענותיהם לכתחילה של הפלסטינים, האמריקנים והקהילה הבין-לאומית, שלפיהן ישראל ביצעה את המהלך רק לשם פרובוקציה. הרי לו עברה החקיקה מתוך שכנוע אידיאולוגי עמוק בצדקת הדרך ובצורך בנוכחות יהודית בכל חלקי הארץ, למה להכריז שאנחנו לא מתכוונים להקים יישובים חדשים בצפון השומרון הנטוש מאז הגירוש? ואם הממשלה לא מאמינה בכל הדברים הללו, מדוע לתקן את החוק?
המצב הנוכחי יוצר מצג בעייתי בלשון המעטה של ממשלה שמתקנת חוק בשביל קולות הבוחרים וכדי לתקוע אצבע בעין לפלסטינים ותו לא. השרים וחברי הקואליציה צריכים להחליט מה המדיניות שלהם: האם ימין-ימין או ימין-מתון? שתי התשובות לגיטימיות, אבל רק אחת מהן יכולה להתקבל. אי אפשר גם וגם. המצב הנוכחי, שבו לא מתקבלת החלטה ואנחנו נשארים קירחים מכאן ומכאן, פוגע במעמדה של ישראל ובאזרחיה בצורה אנושה ולא לשם כך סיימנו בקלפי משבר פוליטי מתמשך.
- אופיר דיין היא פרשנית פוליטית ואשת תקשורת
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il