צחי ברוורמן, ראש הסגל של ראש הממשלה, נחקר אתמול (ה') במשך יותר מחמש שעות ביחידה להב 433 של המשטרה. החשד המרכזי נגדו הוא שניסה לשנות מועד שיחה בבוקר טבח 7 באוקטובר בין ראש הממשלה בנימין נתניהו למזכירו הצבאי דאז אבי גיל. הסיבה לכך עדיין נבדקת, כשסנגורו של ברוורמן טוען כי פעל בסמכות בעוד במפלגת הליכוד טוענים כי ביקש לשנות "טעות" לכאורה בפרוטוקול שהגיע לידיו. אולם שאלות רבות עדיין אופפות את הפרשה, סביב הסיבה לשינוי וסביב לקיחת הפרוטוקולים – חרף נוהל נוקשה שקיים לגבי שימוש בהם.
ברוורמן יוצא מלהב 433, אחרי חקירה של יותר מ-5 שעות
סנגורו של ברוורמן, עו"ד ז'ק חן, מסר אמש עם תום החקירה הממושכת כי ברוורמן "ענה לכל שאלות החוקרים וכבר שב לעבודתו". לדברי הסנגור, "בניגוד לפרסומים, ראש הסגל פעל מתוקף סמכותו ובגדר תפקידו. כבר כעת ברור שלא 'בישול פרוטוקולים' ולא 'סחיטה' של קצין בכיר או זוטר. גם הטענה שנבדקת מתבררת כבר כעת כחסרת יסוד. כשיהיה ניתן לחשוף את פרטי החקירה, ייחשפו הטענות השקריות שהכתימו את כבודו של ראש הסגל, עובד ציבור ישר ומסור".
הפרשה, נזכיר, נחשפה ביולי האחרון על-ידי נדב איל ב-ynet וב"ידיעות אחרונות". הוא דיווח אז כי האלוף גיל, שכיהן כמזכירו הצבאי של ראש הממשלה עד מאי השנה, פנה כמה חודשים לפני כן במכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, בנוגע לחשד לשינוי תמלולים ופרוטוקולים הנוגעים למלחמה.
השיחה "הועלמה"? הפרטים שידועים, והשאלות
אמש, עם פקיעת תוקפו של צו איסור שהוטל על חלק מפרטי הפרשה, נחשף כי בין המזכיר הצבאי לשעבר אבי גיל לנתניהו התקיימו שתי שיחות בבוקר 7 באוקטובר. הראשונה הייתה ב-06:29 ונעשתה בטלפון סלולרי רגיל – ללא הקלטה. 11 דקות לאחר מכן, ב-06:40, השניים שוחחו שוב – והפעם השיחה נעשתה ב"טלפון אדום" מוצפן. היא הוקלטה ולאחר מכן תומללה.
4 צפייה בגלריה
ברוורמן, נתניהו ורגעי פריצת גדר הגבול ברצועה ב-7 באוקטובר
( צילום: אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ')
כשהתמלול הגיע לאישורו של המזכיר הצבאי גיל, חודשים לאחר מכן, הוא סבר שיש בו פגמים. כך, למשל, שמישהו שינה את שעת השיחה השנייה לזו של הראשונה, באופן שלכאורה "מעלים" את קיומה של השיחה הראשונה. גיל הלך לעובדת הלשכה שהכינה את הקובץ ובדק איתה אם התבלבל - אך התברר לו שאין שום בלבול. השיחה התקיימה ב-06:40, וזו גם השעה שצרובה על הקובץ שהיא קיבלה לתמלל. אולם, כך לדברי אותה עובדת, לא הייתה לה ברירה משום שראש הסגל, שממונה עליה, דרש ממנה בנימה תקיפה, אם לא אגרסיבית, לשנות את השעה, ולא הניח גם אחרי שהסבירה לו כי אסור לה ושזו טעות.
סביב המקרה הזו תלויות עדיין שאלות רבות, ולא ברור עדיין אם אותה עובדת לשכת ראש הממשלה, הכפופה לברוורמן, נחקרה ואם כן - כיצד היא תיארה את האופן שבו ברוורמן דרש ממנה לשנות את הכתוב בתיעוד. שאלה נוספת היא מדוע ברוורמן בכלל התערב בפרוטוקול, ומה היה בשיחה שעשוי היה להרתיע מישהו. מדוע שיכניס רגל גסה לתוך ענייני המזכירות הצבאית, שאין לו מקום ונחלה בה, ויורה לעובדת המשרד המוצמדת למזכירות, לכתוב דבר שהוא במפגיע לא נכון ולהתעקש עליו במה שתואר כהרמת קול, אם לא איומים. למה שברוורמן בכלל ירצה להיכנס לעימות שכזה, או יכניס את עצמו לסיכון של הסתבכות, ולמה שמישהו ירצה להעלים את השיחה הראשונה כאילו לא הייתה?
לצד זאת, נבדק גם חשד כי ברוורמן ביקש לקבל לידיו פרוטוקולים ביטחוניים מתקופת ממשלת בנט-לפיד. בהקשר זה יצוין כי התלונה הראשונה שהמזכיר הצבאי לשעבר גיל הגיש, הייתה על כך שמסמכים רגישים נמצאים אצל בכירים במשרד ובמטה לביטחון לאומי, שגילו עניין, כך פתאום, בשורת ניירות גם מתקופת בנט-לפיד, וגם מתקופת נתניהו הנוכחית, בעיקר בנושאים הנוגעים למי העריך מה ועשה מה, או לא עשה, בכל הנוגע לחמאס בשנים שלפני המלחמה.
דובר הליכוד גיא לוי פרסם אמש הודעה שבה טען כי ברוורמן רק ניסה לתקן "טעות" לכאורה בפרוטוקול. לטענתו, ראש הסגל ביקש לשנות בפרוטוקול את המועד שבו קיבל ראש הממשלה את השיחה הראשונה בבוקר הטבח, מ-6:40 (זו שהייתה בטלפון האדום ותומללה) לשיחה מ-6:29 – שלא תומללה. "השעה הנכונה הייתה באמת 06:29 ולא 06:40, השעה בה רה"מ קיבל את השיחה לטלפון האדום ולא ללשכה", טען. "מי שרוצה 'לזייף פרוטוקול', לא עושה זאת בטוש על גבי המסמך המודפס. שינוי השעה ל-06:29 הוא כביכול בכלל לרעתו של רה"מ נתניהו ולא לטובתו, כי הוא מעיד על כך שהשיחה הראשונה הגיעה 11 דקות לפני הזמן שכתוב בפרוטוקול".
דובר הליכוד הוסיף: "ראש הסגל פעל כדי לתקן טעות בפרוטוקול, תיקון שלא סייע בדבר לראש הממשלה, אם כבר ההיפך. תיקון לאמת שתואמת את כלל העדויות ורישומי הזמנים בטלפון האדום. מסקנה: מדובר ברדיפה פוליטית וצינית שנועדה אך ורק להכפיש את הלשכה של ראש הממשלה ולייצר אווירה כאילו היו שם דברים לא חוקיים. כשכל זה ייגמר, יש לפתוח בוועדת חקירה ממשלתית ולהעמיד לדין את כל מי שלקח חלק במסע הציד המטורף הזה ופגע לאנשים בשמם, בזכויותיהם ובחופש שלהם".
הכספת, הנוהל הקשיח וליקויי התיעוד
חרף הדברים, הסיבה לניסיון שינוי הפרוטוקול עדיין נבדקת – ויש כאמור שאלות בנוגע לאופן שבו החזיק בו ברוורמן. בנוסף, לגורמי ביטחון ומשפט בכירים נודע כי בידי בכירים בלשכת ראש הממשלה ובמל"ל נמצאים מסמכים מהמסווגים ביותר שיש במדינת ישראל, זאת למרות שלפי החוק והנהלים המסמכים הללו צריכים להיות אך ורק בכספת של המזכירות הצבאית של משרד ראש הממשלה, כלוב משוריין גדול מידות שעמד בכל הבדיקות והבחינות של גורמי הביטחון – חלק ממתחם מאובטח שבתוכו שוכנת המזכירות הצבאית.
לפי החוק יש סוגים שונים של מסמכים, פרוטוקולים של ישיבות קבינט או קבינט מלחמה למשל, שאסור לאיש, זולת למזכיר הצבאי, שמנהל את הישיבות הללו, להוציא מתוך הכספת, בפרט, או מתוך מתחם המזכירות הצבאית בכלל. יש מספר מצומצם ביותר של אנשים שמותר להם לעיין בניירות הללו. אבל רק לעיין בהם, ורק בתוך המתחם הסגור, בלי לשנות דבר או לקחת איתם או לאגור אותם בכל מקום אחר.
כל דיון של ראש הממשלה מפגישה בארבע עיניים עם ראש המוסד ועד דיון קבינט מוקלט ומתומלל, בחלקם גם יושבת קצרנית. כל ההקלטות עוברות לקצרניות ולאחר התמלול, עובר המסמך הכתוב למזכירות הצבאית שאחראית לעבור על הפרוטוקול. המסמכים מתויקים בתיקים השונים שנוגעים לאותו נושא, גם כרונולוגית וגם לפי הנושא הנדון ומאופסנים במזכירות הצבאית. העברת מסמכים מהמזכירות הצבאית לגורמים נוספים נעשית בתוך מעטפות חתומות עם מספרים של העותקים, וחתימה של מי שסיווג את המסמך (שחור, סגול וצבעים נוספים). הוצאת מסמכים נעשית בעותק קשיח בלבד ולא באמצעות קבצים דיגיטליים, ובאמצעות שליח שצריך לוודא שמי שמקבל אותו מוסמך לקבל.
ראש הסגל יכול אמנם לראות את כל המסמכים, כי הוא האיש הקרוב ביותר לראש הממשלה, אולם הוא אינו רשאי להחזיק מסמכים ברשותו לאורך זמן – במיוחד לא מסמכים מסווגים. ובכל מקרה, כל קריאה או החזקה במסמך נדרשת להיות מתועדת. בנוסף, כל פרוטוקול של מסמך מסווג מאושר על-ידי גורם מוסמך בהתאם לנושא. במקרה של מסמכים ביטחוניים – על-ידי המזכיר הצבאי לראש הממשלה. בכל מקרה, אין סמכות לאף גורם בלשכת רה"מ לשנות תכנים במסמכים אלו והם צריכים להיות זהים להקלטות.
4 צפייה בגלריה
דיון של קבינט המלחמה בדצמבר אשתקד. שאלות על עמידה בכללי התיעוד
(צילום: עמוס בן גרשום /לע"מ)
חשוב לציין כי אירוע ה"טיפול" בפרוטוקול הוא אחד שהגיע לחקירה, אבל לצידו יש מקרים רבים שכללו בין היתר השתלטות לשכת ראש הממשלה על נושא תיעוד והקלטת הפגישות של הקבינט, קבינט המלחמה, וישיבות של ראש הממשלה וצמרת משרדו עם ראשי הצבא וקהילת המודיעין; אי-הקלטה של ישיבות דרמטיות בעלות ערך היסטורי; וכתיבת סיכומי פגישות שנראו לחלק מהמשתתפים כאילו תיעדו פגישה אחרת לחלוטין.
בחודשים האחרונים היו כבר פרסומים על התנהלות בעייתית בכל הנוגע לרישומי פרוטוקולים. כך למשל דווח כי לשכת רה"מ דרשה להעביר את ישיבות הקבינט מהבור בקריה, שם כל הדיונים מוקלטים אוטומטית, למשרד ראש הממשלה בקריה. במשרד רה"מ לא אפשרו ללשכת הרמטכ"ל להגיע עם מקליט משלהם. בחדשות כאן דווח בספטמבר כי בדיון מתחילת המלחמה ב-11 באוקטובר 2023, שעסק באפשרות למכת מנע נגד חיזבאללה, התגלה כי הדיון לא מוקלט – ורק זמן מסוים לאחר תחילתו דרשו הנוכחים שיוקלט (מדובר היה בבני גנץ ובגדי איזנקוט).
בכל מקרה, בחקירות יהיה צורך לברר אילו מסמכים בדיוק החזיק ברוורמן ברשותו ולכמה זמן, לפני שנדרש להחזיר אותם בהוראת היועמ"שית. עוד ייבדק באיזו סמכות דרש מקצרניות לשנות תכנים והאם אכן שינה חלק מהדברים למרות שסירבו. בנוסף, כאמור, מדוע התעקש ברוורמן לשנות את השעה של השיחה שהתקיימה בטלפון האדום בין נתניהו לאבי גיל ולרשום אותה בשעה מוקדמת יותר.
פורסם לראשונה: 22:38, 14.11.24
