הדיונים הסוערים שהועברו לפני כשנה בשידור ישיר מבית המשפט העליון, ובהם דן הרכב מורחב בכשירותו של בנימין נתניהו להקים ממשלה חרף כתב האישום שהוגש נגדו, יהיו כאין וכאפס לעומת אלה שיתקיימו שם - אם וכאשר יעבור החוק שימנע אפשרות של הקמת ממשלה על ידו – ועתירה נגדו תוגש לבג"ץ.
החוק שיזם שר המשפטים גדעון סער מתבקש מבחינה הגיונית, מוסרית ומתוך ניסיון ציבורי עגום, על רקע התנהלות נתניהו מאז ההחלטה להעמידו לדין. ניגוד העניינים החריף שבו היה מצוי, ההתרסה, ההסתה העקבית שלו נגד מוסדות אכיפת החוק - רק למען תועלתו האישית כנאשם - היו הגורמים העיקריים המניעים את היוזמה של סער. אבל עם זאת, החוק הזה אינו חף מבעיות. בדמוקרטיות מתוקנות האפשרות לבחור ולהיבחר היא זכות חוקתית עליונה.
קשה להחמיץ את האירוניה: הליכוד והימין בכלל מחו תמיד נגד פסיקות בית המשפט העליון שהתירו – בדיוק בשם הזכות העליונה הזאת - התמודדות בכנסת של מי שנחשבו בעיניהם לתומכי טרור. כעת, אם ההצעה אכן תעבור, צפויים נתניהו וחסידיו לעתור לבג"ץ ולבקש מהשופטים לפסוק נגד חוקתיות החוק ולבטלו. הנימוקים שלהם יהיו דומים עד מאוד לאלה שהואשמו על ידם בתמיכה בטרור.
הקשיים בחקיקה והיבטיה החוקתיים לא נעלמו מעיני היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כשאישר לאחרונה את יוזמת החקיקה של סער. ריכוכה, ניסוחה ואישורה גם מלמדים שהוא יגן עליה בבג"ץ
לו חיינו במדינה מתוקנת, אנגליה למשל, לא היינו מגיעים בכלל לחקיקת חוק כזה. הרי "כך לא ייעשה" (It's not done) הוא מושכלות יסוד במדינות אירופה המתקדמות, וברור שמי שמוגש נגדו כתב אישום חמור לא מעז להתמודד בבחירות, אלא רץ לבית המשפט כדי להילחם על חפותו.
אחת המתקפות של נתניהו על גורמי אכיפת החוק, מאי 2020
(צילום: לע"מ)
בימין חוזרים וטוענים שלא ייתכן ש"פקיד אחד" – דהיינו היועץ המשפטי לממשלה - ימנע ממועמד עם כתב אישום להקים ממשלה. אבל זהו טיעון מופרך. החלטות שמתקבלות בלשכות היועצים המשפטיים על הגשת כתב אישום נגד אישיות ציבורית בכירה – קל וחומר ראש ממשלה - עוברות דיונים קפדניים ודקדקניים שמשתתפיהם הופכים והופכים בכל ראיה, עדות, פסיקות ודבר חוק. אין מדובר בגחמה של איש אחד או ברצונו האישי של יועמ"ש זה או אחר. אדרבא: דווקא בשל חששו של היועמ"ש מההשלכות החוקתיות נגררת ההחלטה שלו עוד ועוד והוא הופך בה והופך בה עד צאת הנשמה.
בשנה שעברה כאמור פסקו שופטי בג"ץ שבאין עילה חוקית - לא ניתן למנוע מנתניהו להקים ממשלה. הם הבדילו בין המקרה הנוכחי לבין סיטואציה שבמסגרתה - במצוות הכנסת ופסיקת בג"ץ בעניינם של אריה דרעי ורפאל פנחסי - נפסל מינוי שר העומד לדין בעבירה שיש עימה קלון. לעומת זאת, המחוקק לא ראה לנכון לדרוש זאת גם מראש ממשלה. אל מול עיני השופטים ניצבה גם העובדה שרוב סיעות הכנסת תמכו בהקמת ממשלת נתניהו-גנץ.
עם זאת, העליון קבע שידיו לא תהיינה כבולות אם העתיד תוסדר בחקיקה הסוגייה הנוגעת להטלת הרכבת הממשלה על חבר כנסת הנאשם בעבירות חמורות שיש עמן קלון. "זאת, על מנת ליתן ביטוי ועיגון משפטי להיבטים הציבוריים והערכיים שמעלה סוגיה זו", כתבו.
הקשיים בחקיקה והיבטיה החוקתיים לא נעלמו מעיני היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כשאישר לאחרונה את יוזמת החקיקה של סער. ריכוכה, ניסוחה ואישורה גם מלמדים שהוא יגן עליה בפני בג"ץ כאשר העתירות יעלו לדיון.
דברי ההסבר המפורטים של הצעת החוק הם בפועל הן תשובת המדינה העתידית לבג"ץ, והן שיעור במשפט חוקתי לח"כים, אם אלה יטרחו לקרוא אותם. דברי ההסבר הם גם שיעור ב"שכל ישר", והם מנמקים את נחיצות החוק - החל מתיאור חשיבות משרת ראש הממשלה, כוחו, עוצמתו הממלכתית וסכנות השימוש לרעה בכוח המשרה.
הצעת החוק כמובן אינה מזכירה את נתניהו והיא תיכנס לתוקף רק אם תתקבל בכנסת, אבל היא מבקשת ליישר את הקו ולקבוע שלאחר שהיועמ"ש החליט על הגשת כתב אישום - תובא כשירותו של ראש הממשלה הנאשם בעבירה שיש עימה קלון לסינון ולבחינה נוספת של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שהוא גם שופט עליון מכהן. יש בכך איתות לבג"ץ שהחוק מתחשב בציבור הבוחרים שמעוניין לממש את רצונו הפוליטי ולקבוע את זהות האדם שיוביל את המדינה בהתאם לתפיסתו ויקדם את הערכים והמדיניות שבו דוגל אותו ציבור.
על כן, ההסדר המשפטי שמציע תזכיר החוק מאזן בין השיקולים השונים שעל הפרק, וקובע תנאים מסוימים שרק בהתקיימם תוגבל הכשירות בעקבות הגשת כתב אישום. אותו יו"ר ועדת הבחירות יבחן באופן פרטני את המקרה לפי העובדות בכתב האישום, ויוכל לקבוע, לפי שיקול דעתו, שאין לשלול את כשירות המועמד להרכיב ממשלה שכן נסיבות העבירה אינן מלמדות שדבק בהן קלון.
