מערכת המשפט נמצאת על הכוונת של הקואליציה המסתמנת, והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה התריעה היום (חמישי) מפני שינויי החקיקה הצפויים שלדבריה עלולים לפגוע בדמוקרטיה הישראלית ובאוכלוסיות החלשות.
בנאום בכנס למשפט ציבורי באוניברסיטת חיפה היא אמרה: "הצעות החקיקה הנדונות בימים אלה, מה שמכונה לצערי 'בליץ החקיקה', אינן עומדות כל אחת בפני עצמה. הרעיון שלפיו נכון או ניתן לבצע שינוי עמוק במארג המשטרי באבחת חרב הוא שגוי בעיניי. שינוי משטרי מהותי דורש חשיבה מעמיקה ושיקול דעת מושכל. הוא לא מתאים לחקיקת בזק, חלקה טרם הקמת הממשלה, עת נדחסים ומקודמים חוקים עקרוניים בזמן קצר. יש להימנע ממצב שבו שיח המשילות ישמש אמצעי להסרת כל מגבלה על כוחו של השלטון".
היועמ"שית התייחסה ליוזמות הרבות של הליכוד ושותפותיו - בין היתר חקיקת פסקת התגברות, שינוי שיטת הסניוריטי לבחירת נשיא העליון, שינוי הליכי בחירת השופטים, הפגיעה ביכולת העליון להשתמש בעילת הסבירות לבחינת החלטות הממשלה ומינוייה, וכן היוזמה להפחתת גיל הפנסיה של השופטים.
על פי בהרב-מיארה: "היו ערניים. שלטון הרוב, ללא הסדרים משטריים המאזנים את כוחו של הרוב, איננו דמוקרטיה במובנה המהותי. היוזמות מבקשות לצמצם את כוחה של הרשות השופטת ולהגביל את השפעתו של 'חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו'. תהא לכך השפעה עמוקה על שמירת המינהל התקין. שינויים הם לעיתים מחויבי המציאות. בסמכותו של הדרג המדיני להוביל לשינוי ואנו בייעוץ המשפטי לממשלה נסייע לו. אך שינוי משטרי מהותי דורש חשיבה מעמיקה".
היא קראה לממשלה החדשה לתת דעתה להצעות באופן סדור, תוך קיום תהליך עבודה מקצועי ושיח ציבורי: "לכל הפחות באמצעות הליכי חקיקה ממשלתיים אשר יכללו עבודת מטה מסודרת ויאפשרו דיון ציבורי, מעמיק ומקצועי". היא הדגישה כי מובן לה שהרעיון העומד מאחורי כל ההצעות הוא הגברת המשילות ושיפור תחושת הביטחון האישי, אולם לדבריה יש להבטיח ששיח המשילות יתמקד בקידום אינטרס הציבור כולו: "יש להיזהר ממצב שבו שיח המשילות ישמש אמצעי להסרת כל מגבלה על כוחו של השלטון".
על הכוונה להפוך את היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למשרות אמון אמרה בהרב-מיארה: "משפטנים המשמשים כשומרי סף אינם הבעיה. הם מאזנים את החשש מפני שימוש מופרז בכוחו של הרוב. כמובן שניתן לשפר, לדייק, לשנות. לא רק שאיננו כופרים בכך, אנו גם נסייע לממשלה בכך. זהו תפקידנו. אך ללא ביקורת שיפוטית וייעוץ משפטי עצמאי, ניוותר עם עקרון שלטון הרוב בלבד. דמוקרטיה בשם, אך לא במהות".
היועמ"שית טענה שכדי להבין את משמעות השינויים הנדונים על ידי הקואליציה המסתמנת, ובפרט הגבלת כוחו של בית המשפט ויכולתו לפסול חוקים, יש להבין את המבנה המשטרי בישראל: "הכנסת לא משמשת בפועל גורם מאזן משמעותי לחקיקה ממשלתית או לחקיקה פרטית הנתמכת על ידי הקואליציה. מול הכוח המשמעותי שבידי הממשלה והרוב הפרלמנטרי בכנסת - אין בישראל מערכת משטרית כוללת ומובנית של בלמים, איזונים והגבלות על כוח זה".
לדבריה, התוכנית של הקואליציה החדשה תחליש באופן משמעותי את הכוחות שמאזנים את כוחה העודף והייחודי של הממשלה, "כך ביחס להקטנת מידת השפעתן של הזכויות הקבועות ב'חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו', כך ביחס לשינוי דמותו של השירות המשפטי ציבורי. לפי היוזמה, משפטני השירות הציבורי עשויים להיות מוחלפים אם יתנו חוות דעת שאינן עולות בקנה אחד עם רצונו של השר הממונה והממנה".
היא סיכמה ש"ריסון הכוח השלטוני המצוי בידי הרוב אינו אינטרס של ציבור מסוים. זהו לא עניין פוליטי. כנסות מתחלפות וממשלות מתחלפות. הרוב של היום הוא המיעוט של מחר".
היא התייחסה ברמיזה ל"חוק בן-גביר", שאמור להעניק לשר לביטחון לאומי סמכויות רחבות על מדיניות המשטרה, ואמרה: "הסכנה הברורה והמיידית היא שתחת הכותרת של קביעת מדיניות ישפיע הדרג הפוליטי על החלטות הנוגעות לפתיחת חקירות ולהעמדה לדין. החלטות בנושאים אלה הן מהרגישות ביותר במדינה דמוקרטית. בכל הנוגע לחקירות פליליות ולמדיניות אכיפה – אסור שתהא מרות על מערכת אכיפת החוק זולת החוק. פוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק תוביל לפגיעה קשה בעקרונות הבסיסיים ביותר של שלטון החוק – שוויון, היעדר שרירותיות והיעדר משוא פנים".
בגלל "העיתוי": חיות ביטלה את השתתפותה
גם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הייתה אמורה לנאום בכנס, אך ביטלה את השתתפותה. בהודעה מטעמה נמסר כי "לנוכח העיתוי הרגיש שבו הוא מתקיים, הנשיאה סבורה כי מוטב שתימנע מלהשתתף בו הפעם".
מוקדם יותר היום נאם בכנס שר המשפטים גדעון סער, שבקרוב צפוי לסיים את תפקידו. "אנו מצויים במאבק על שלטון החוק", אמר סער. "לנחישות האופוזיציה ולדעת הקהל יהיה משקל. כוונת השלטון החדש היא לאלף את הרשות השופטת, את מערכת אכיפת החוק ואת השירות הציבורי באמצעות הפחדה יומיומית. מדובר במערכה שתשפיע על זכויות האדם וחירויות כל האזרחים".