פרחאן קאדי, שחולץ אתמול (שלישי) ממנהרת חמאס בדרום הרצועה, שוחרר מבית החולים סורוקה בבאר שבע, והגיע לביתו בנגב - שם חיכו לו בני משפחתו בציפייה גדולה יותר מעשרה חודשים. קאדי, תושב הפזורה הבדואית בנגב, בן 52 ואב ל-11 ילדים, נחטף ב-7 באוקטובר מאזור קיבוץ מגן שבעוטף עזה, שם עבד כשומר בבית האריזה.
פרחאן אמר במאהל המבקרים שהוכן עבורו כי "לכל חטוף, לא משנה ערבי או יהודי, יש משפחה שמחכה לו. אני מקווה ומתפלל שיהיה סוף לדבר הזה. אמרתי גם לנתניהו - שים סוף לזה. קשה מאוד לכולם". הוא הוסיף: "אני מרגיש 100%. שכל עם ישראל וכל העולם ישמע, המקום שהייתי בו - אני לא מאחל לאף אחד. אז תעשו הפגנות וכל מה שצריך כדי להחזיר את האנשים הביתה".
פרחאן דיבר לראשונה: "מרגיש 100%. אמרתי לנתניהו - לכל חטוף יש משפחה שמחכה לו"
(צילום: מאיר אבן חיים, חסן שעלאן)
בני משפחתו ומכריו של קאדי מחכים לשובו
(צילום: חסן שעלאן)
רגע לפני ששיירת רכבים ליוותה את אביו אל מאהל המבקרים שהוכן עבורו, אמר בנו סאלח כי "אין לנו חיים בלי אבא, היה לנו קשה בלעדיו. החזרה שלו אלינו הייתה ההפתעה הכי משמחת בכל החיים". לדבריו, "הוא חזר אלינו בחיים, למרות שהיו לנו חששות שהוא לא יחבק אותנו שוב. אני מרגיש שנולדתי מחדש. עכשיו נעשה חיים, ונחזיר לאבא את השמחה וההרגשה הטובה שהוא איבד במשך חודשים".
אחיינו של פרחאן סיפר כי "הופתעתי מאוד כשחזר - ולא האמנתי עד שחיבקתי אותו. האמת לא צפיתי שהוא יחזור בחיים". לדבריו, "כל התושבים מרגישים שפרחאן כמו הבן שלהם. הוא אדם שתמיד עוזר לאחרים ולא פוגע באף אדם. אני בטוח שהוא מוכן להציל חיי אנשים ולהקריב את חייו למענם".
פרופ' שלומי קודש, מנהל סורוקה, אמר כי "מאז ה-7 באוקטובר סורוקה ומערכת הבריאות כולה הוכיחה שהיא סמל של אחדות, שבה כולם עובדים יחד ולמען מטרה משותפת – הצלת חיים. פרחאן הוא החטוף המשוחרר ששהה הכי הרבה זמן בשבי החמאס ועל אף זאת הגיע לשמחתנו על רגליו כשבמצבו יציב. זו זכות גדולה שלי אישית ושל כלל הצוותים בסורוקה לחוות את רגעי השמחה והטיפול בשבים ואנו מתפללים ומייחלים לחזרה של כולם".
ד"ר דן שוורצפוקס, סגן מנהל סורוקה: "לצוותים המטפלים הייתה הזכות לקבל ולטפל בפרחאן קאדי, אדם מופלא ששרד שבי ארוך וקשה. הייתה בזה נחמה לצוותים שמטפלים בפצועים , בחללים ובאוכלוסיות המפונות מהעוטף החל מה 7.10 בשעה 06:30".
(צילום: דובר צה"ל )
(צילום: ליאור שרון )
קאדי סיפר אתמול לקרוביו על התנאים הקשים שבהם הוחזק, על הבדידות והניתוק מהעולם החיצוני, ועל כך כי כמעט שלא ראה אור שמש במשך כל הזמן שהוחזק ברצועה. קרובי משפחתו שנפגשו עימו בבית החולים סורוקה, לשם פונה אחרי שתושאל על-ידי הכוחות בשטח, סיפרו כי הוא "ירד המון במשקל, אכל בעיקר לחם ולא כל יום. אבל הוא עומד על הרגליים ומדבר לעניין". לדבריהם, "הוא חשב כל הזמן על המשפחה ולא הפסיק להאמין שהוא יצא משם. אנחנו לא יודעים להסביר איך הוא שרד, אבל הוא שרד והוא חי וזה הכי חשוב".
חאתם קאדי, אחיו של פרחאן, אמר הבוקר בריאיון ל-ynet כי אחיו סיפר על התנאים הקשים בשבי: "כלאו אותו בחושך. הוא לא ידע מתי יום ומתי לילה. הוא קם לתחייה מחדש". האח סיפר כי שהה בית החולים סורוקה לצד אחיו כל הלילה: "גם עכשיו אני בבית החולים, ברוך השם הוא בסדר מבחינה בריאותית. נפשית, ייקח לו עוד זמן לעכל שזה מאחוריו".
הוא הוסיף כי "אתה מרגיש בדבריו שהוא לא מאמין שהוא מחוץ לעזה, אחרי שאיבד סיכויים כל הזמן הזה. היו לו רגעים שבהם איבד אמון בסיכויים שלו לצאת מהחושך". לדבריו, גם העובדה שהוא דובר ערבית לא עזרה לו. "אם זה היה עוזר, הוא היה יוצא בפעימות הראשונות. התייחסו אליו כאל ישראל". הוא ביקש להעביר מסר בשם אחיו, שאמר: "גם אם אני יודע, אני רוצה שתזכרו שיש עוד אנשים בפנים, בחושך הזה, שצריך גם לדאוג להם".
