ארגוני זכויות אדם דיווחו אמש (ה') כי לפחות 94 אסירים הוצאו להורג באיראן מתחילת 2023. "אמנסטי אינטרנשיונל" ו"מרכז עבדורחמן בורומנד", ארגון זכויות אדם איראני שפועל מארה"ב, הביעו דאגה מ"עלייה משמעותית" במספר ההוצאות להורג באיראן לעומת השנה שעברה.
תיעוד מהשריפה בכלא אווין בטהרן
בשנים האחרונות מספר ההוצאות להורג באיראן נמצא בעלייה: בשנת 2021 הוצאו להורג 341 אסירים, ואשתקד מספר עונשי המוות שיצאו לפועל כבר חצה את ה-500. לפי ארגוני זכויות אדם, בששת החודשים הראשונים של 2022 הוצאו להורג 251 אסירים – 131 מהם נתלו רק בחודשים מאי ויוני, כשבאיראן התקיימו הפגנות על המצב הכלכלי. בתחילת 2023, תוך חודשיים בלבד, כבר התקרב מספר ההוצאות להורג לכמות שהייתה בארבעת החודשים הראשונים של 2022.
"הרשויות הוציאו להורג לפחות 94 בני אדם רק בינואר ובפברואר", נכתב בהודעה שפרסמו אתמול שני ארגוני זכויות האדם, שבנוסף דיווחו על "טענות מחרידות לאלימות מינית וסוגים נוספים של עינויים" – כדי לגרום לאסירים "להודות" במיוחס להם. שני הארגונים הביעו דאגה מ"שימוש הולך וגובר בעונש המוות נגד מיעוטים נרדפים". 28 מ-94 האסירים שהוצאו להורג ב-2023 הם בני מיעוטים.
חלק ממי שהוצאו להורג נעצרו בגל ההפגנות ששטף את איראן בחודשים האחרונים. ההוצאות להורג של המפגינים הביאו לדעיכה משמעותית ב"מחאת החיג'אב". המחאה, נזכיר, פרצה באמצע ספטמבר, בעקבות מותה של הצעירה הכורדית מהסא אמיני. היא מתה כמה ימים אחרי שנעצרה על-ידי משטרת המוסר של טהרן, מכיוון ש"התרשלה" בעטיית החיג'אב שלה – ובכך הפרה את חוקי הצניעות ברפובליקה האיסלאמית. אלפי מפגינים נעצרו בגל המחאה.
"הרשויות האיראניות מבצעות את ההוצאות להורג בהיקף מבהיל", מסר "מרכז עבדורחמן בורומנד". ב"אמנסטי אינטרנשיונל" אמרו כי "העולם חייב לפעול כעת וללחוץ על באיראן להשעות את ההוצאות להורג, כדי לבטל הרשעות שגויות ועונשי מוות, ולבטל את כל האישומים של מפגינים לא-אלימים".
חלק מהמפגינים - והמפגינות - שנעצרו בגל המחאה האחרון נשלחו לכלא אווין בטהרן, בית סוהר ידוע לשמצה שהתנאים בו נחשבים קשים במיוחד. בחודש אוקטובר פרצה שריפה בכלא, במהלך עימותים בין אסירים לסוהרים. איראן דיווחה כי במהלך המהומה הציתו האסירים מחסן שבו אוחסנו מדים, וכי המצב בכלא "נמצא תחת שליטה מלאה". בהמשך פורסם כי ארבעה אסירים נהרגו ועוד עשרות נפצעו.
באגף הנשים של אווין נמצאות אסירות פוליטיות בולטות, חלקן נעצרו תקופה ארוכה לפני "מחאת החיגאב". אחת מהן היא הפעילה הסביבתית נילופאר בייאני, שנעצרה ב-2018. אסירה בולטת אחרת היא נרגס מוחמדי – פעילה פוליטית שתומכיה קראו להעניק לה את פרס נובל לשלום. בעשור האחרון היא נכנסה ויצאה לסירוגין מהכלא.
חלק מהאסירות באווין שוחררו בשבועות האחרונים, במסגרת גל חנינות שהעניק המשטר. מתנגדי השלטון טוענים כי מדובר בתעלול יח"צני, וכי איראניות שנחשבות למתנגדות בולטות של המשטר עדיין בכלא. אחת האסירות ששוחררו היא פריבה עדלקה, אקדמאית בעלת אזרחות צרפתית.
אסירה נוספת שקיבלה חנינה היא אליה מוטלבזדה, עיתונאית ופעילת זכויות נשים. בעיצומה של "מחאת החיג'אב" פרסמה בתה של אליה הקלטה מאגף הנשים באווין שבו נשמעות האסירות שרות יחד את הגרסה הפרסית לשיר "בלה צ'או". ההקלטה שפורסמה בינואר העידה על אומץ לבן של מתנגדות המשטר בכלא אווין - שהמשיכו למחות נגד משטר האייתוללות גם מאחורי הסורגים, ומביעות תמיכה במפגינות ברחובות. "כולן בשביל אחת, ואחת בשביל כולן!", הן שרו בהקלטה.
ב"מרכז לזכויות אדם באיראן", ארגון שפועל בארה"ב, התייחסו למתנגדות המשטר שכלואות באווין ואמרו כי החופש נשלל מהן בגלל שהמשטר של המנהיג העליון עלי חמינאי "רועד מהמילים שלהן". יסמין רמזי, בכירה בארגון, אמרה כי "החיג'אב הוא עמוד תווך במהפכה האיסלאמית - וגם בשעבוד הנשים. הם (אנשי המשטר) שונאים כשנשים מדברות ואומרות 'אנחנו יכולות לעשות הכול!'".
על החנינות שהוענקו לאחרונה אמרה רמזי: "כשמדובר באסירים פוליטיים, דלתות בתי הסוהר באיראן מסתובבות. מספר האסירים יתנפח כשיהיו עוד הפגנות". היא מציינת כי רבות מבין האסירות שנמצאות באווין "זקוקות לעזרה רפואית. כבר שנים רבות פוגעים בזכויות האדם הבסיסיות שלהן".
בדצמבר, כשלושה חודשים מתחילת ההפגנות, דווח על מפגינים ראשונים שהוצאו להורג. אחרי תלייתם של ארבעה מפגינים הצליחו האסירות בכלא אווין לפרסם מכתב ברשת, שבו קראו למשטר להפסיק את ההוצאות להורג. "הנשים הראו שהן הקול של השינוי, החופש והשוויון. אחת הסיבות שנרגס מוחמדי עדיין שם היא שהרשויות מפחדות ממנה, היא גורמת להן לרעוד", אמרה רמזי.
מוחמדי, שהצטרפה גם היא לשירת "בלה צ'או" בינואר, הפכה בחודשים האחרונים לאסירה פוליטית בולטת במיוחד שלא מהססת להשמיע את קולה. היא התבטאה בעד ההפגנות, ומחתה על התנאים בבית הסוהר. "היא לא נשארת בשקט, וזה לא מקובל על הממשלה האיראנית", אמר בן זוגה של מוחמדי, שמתגורר בפריז.
בדצמבר פורסם מכתב של מוחמדי מהכלא, שבו היא פירטה על מקרים מזעזעים שבהן נשים נאנסו במהלך החקירות. "אני מאמינה שאנחנו - נשים איראניות אמיצות, נמרצות, מלאות תקווה ובעלות חוסן, נצא לרחובות ונמשיך להילחם, למרות הדיכוי של הממשלה והצעדים האלימים שלה, ולמרות הסכנה של תקיפה - ואפילו של אונס".
ספיידה גוליאן, שמרצה עונש מאסר של חמש שנים על עבירות ביטחון לאומי (אחרי שתמכה בשביתה של עובדים באיראן), השמיעה גם היא את קולה מהכלא. בינואר פרסמה רשת BBC בשפה הפרסית מכתב של גוליאן, שבו תיארה את שיטות החקירה, את הדרכים לסחוט מהאסירות "הודאות" בפשעים שלא ביצעו, ואת הצרחות שנשמעות בבית הסוהר. "היום הקולות שאנחנו שומעים ברחבי איראן חזקים מהקולות שנשמעים בחדרי החקירות. זה הקול של המהפכה, הקול האמיתי של 'אישה, חיים, חופש' (סיסמת המחאה באיראן)", כתבה גוליאן.
פורסם לראשונה: 23:54, 02.03.23
