הפגנת נשים מחוץ למטה ארגון האו"ם
(צילום: Roi Boshi)
ההלם הראשוני היכה כשהחלו להתברר ממדי הזוועות, הפשעים והאלימות המינית והאחרת נגד נשים בטבח 7 באוקטובר. ההלם השני הגיע עם ההבנה שהעולם – כולל ארגוני נשים בינלאומיים ובראשם UN-WOMEN של האו"ם - לא מאמינים לנו. ההלם השלישי נחת כשניסינו "לפנות אליהם יפה", ונענינו בכתף קרה ובחוסר אמון. ועדיין, למרות ההלם המשולש, לא נפלנו מהכיסא.
התגובה של ארגוני הנשים הישראליות היה הקמת "הנציבות האזרחית לפשעי חמאס נגד נשים", שיצאה למערכה שכללה מאז ימים ולילות של איסוף חומרים קשים, ניתוח ממצאים, הפעלת קשרים, סיוע ממשרד החוץ, אינספור ראיונות ותדרוכי עיתונאים זרים. והמאמץ נשא פרי: בסוף השבוע העולם התחיל להקשיב ולהאמין.
זה בא לידי ביטוי גם בתקשורת העולמית, כולל תחקיר מקיף בנושא ב"סאנדיי טיימס" הבריטי, בהודעה של מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, ובעיקר בהצהרה שלשום (שבת) של ארגון הנשים של האו"ם, שלפיה: "אנו מגנים באופן חד-משמעי את המתקפות הברוטליות של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר. אנו מודאגים מהדיווחים הרבים על מעשי זוועות מבוססי מגדר ואלימות מינית במהלך המתקפות. קראנו לחקור את כל הדיווחים לאלימות על רקע מגדרי ולהעמיד לדין את כל המעורבים, עם דגש על זכויות הקורבן".
אלא שאז, במקום להבין את ההישג שאליו הגענו בזירה זרה ועוינת, לקינו בהלם הרביעי. מובילי הדיפלומטיה הישראלית וארגוני הנשים בחרו להתעקש להיות צודקים, ולבקר את ההצהרות הללו על כך שלא היו חריפות מספיק. במקום להפנים שניצחנו בקרב אחד ולמנף אותו לקראת המשך המלחמה, הם העדיפו להמשיך לכעוס. "הודעת ארגון הנשים של האו"ם רופסת ומאוחרת", אמרו שר החוץ אלי כהן והשגריר באו"ם גלעד ארדן. ארגוני נשים ישראלים אימצו גם הם את הטון הציני והגיבו בין השאר ב"לקח למוסדות האו"ם יותר מדי זמן", או "תודה באמת לארגון הנשים של האו"ם".
עפרה אש במקום תגובות שמגיעות מהבטן, עלינו להתבגר ולהבין שהזירה הבינלאומית מרושתת במדינות, ארגונים ואנשים פרטיים שנקודת המוצא שלהם עוינת לישראל. הצד השני מימן את האקדמיה במערב, הריץ פוליטיקאים במדינות שונות, קידם חברות עסקיות, רכש מועדוני ספורט ובאופן כללי שילב אנשים "שלו" במוקדי קבלת ההחלטות בארגונים בינלאומיים. ישראל לא החלה את המאבק הזה מאפס, אלא ממינוס. אז אם הלחץ שהפעלנו הצליח בשלב הזה, צריך להגיד תודה לאנשים שהתחילו להתפכח ולהמשיך במאבק באותה דרך בלי לעורר שוב אנטגוניזם.
שינוי תודעה ועמדה לא קורה ביום ולא ביומיים. מגיע שאפו לנשים ולגברים בעולם שהתחילו לשנות את עמדתם אף שבוודאות הופעלו עליהם לחצים גדולים גם מהצד השני. להמשיך לתקוף אותם עכשיו לא יסייע להמשך הפעולות למען הנשים שנפגעו ושנרצחו. היה פה מאבק צודק, עיקש, מורכב וחכם של נשים וגברים רבים. ומרגע שהוא הביא להישג הראשוני, חשוב להגיב לו באופן שיאפשר לעולם לרצות להקשיב לנו כדי שנוכל לשנות את עמדתו. צריך לפעול בחכמה.
- עפרה אש היא מנכ"לית "פורום דבורה – נשים במדיניות חוץ וביטחון לאומי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
