כבר שנה וחצי שבקרי רשות ההגירה הפכו לשומרי הסף במעברי הגבול. אל הניסיונות לבלום סחר בבני אדם והגירה לא חוקית החלו זייפני המסמכים להיכנס גם לתחום הקורונה כדי לאפשר לנוסעים להיכנס ולצאת עם אישורי ועדת חריגים שמעולם לא הוצאו באופן רשמי.
במשך חודשים מעברי הגבול היבשתיים היו סגורים, אך בנתב"ג התנועה נמשכה, ולצד בדיקת הדרכונים, בקרי הגבול ב-21 המעברים בישראל היו צריכים לבדוק גם אישור מוועדת החריגים או אישורי מעבר זמניים. הקורונה אמנם הפכה את התזוזה בין מדינות למורכבת יותר, אך דרשה מבקרי הגבול להיות ערניים במיוחד באשר לנוסעים הנכנסים למדינה וגם באשר ליוצאים, במיוחד כאלה הנוסעים למדינות אדומות, לאור השיטות החדשות לזייף את האישורים הנדרשים.
לא פעם נתפסו נוסעים שזייפו מסמכים רשמיים או ניסו לעלות לטיסה ללא אישור כלל. מנתוני רשות האוכלוסין וההגירה עולה כי רק מ-29 ביוני, כ-250 נוסעים ללא אישור מוועדת חריגים הורדו מטיסות למדינות אדומות. חלקם הורדו ברגע האחרון, בשער העלייה לטיסה, וחלקם לא הורשו להיכנס כבר במעמד הרישום לטיסה (צ'ק אין).
מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, פרופ׳ שלמה מור-יוסף, אמר ל-ynet כי "ההתמודדות של בקרי הגבול מוצאת ביטוי בזירות שונות, לרבות מניעת כניסה או יציאה של זרים וישראלים עם דרכונים מזויפים. בקרי הגבול, העובדים 24 שעות ביממה ושבעה ימים בשבוע, מהווים שומרי סף לכל דבר: הן בהיבטי הגירה והן בהיבטים בינלאומיים של התמודדות עם סחר בבני אדם וזיופי מסמכי נסיעה. בשנה האחרונה התווסף גם ההיבט הבריאותי".
עובדים על דרכון ביומטרי חדש
מדי שנה מדווים ברשות האוכלוסין וההגירה על מאות דרכונים מזויפים שנתפסים - אך למרות שמעולם לא דווח על דרכון ביומטרי שהצליחו לזייף, המדינה עובדת כעת על גרסה מתוחכמת אף יותר, עם מאפיינים ייחודיים וחשאיים שיהפכו את הדרכון הישראלי לכמעט בלתי ניתן לזיוף. בביקורת הגבולות ברשות האוכלוסין וההגירה פועלת יחידה שכל תפקידה הוא טיפול בדרכונים מזויפים שנתפסים בעולם או בגבולות המדינה, באמצעות ניתוח הזיופים והפקת לקחים.
"מדובר במאות מקרים בשנה וככל שישראל נוקטת ביותר אמצעי ביטחון, כך הזייפנים מנסים להתגבר על השינויים עם טכנולוגיה מתקדמת וטריקים מתוחכמים", אמר יריב שפיר, מנהל המודיעין בביקורת הגבולות. לדבריו, הדרכון הישראלי הוא בין המבוקשים בעולם מהסיבה שהוא מאפשר כניסה לכ-160 מדינות ללא אשרה. "מי שמזייף את הדרכון הישראלי הם בעיקר הסובבים אותנו במזרח התיכון שדומים לנו. איראנים, סורים ואלבנים שמנסים לשוטט בעולם עם דרכון מזויף, לפעמים גם למטרות פליליות וטרור".
"במדינת המוצא משלמים הרבה מאוד כסף כדי לקבל את הדרכונים המזויפים האלה", מסביר שפיר. "לפעמים מדובר בזרים שמנסים להיכנס לישראל ממניעי הגירה, אפריקאים רבים מנסים להתחזות לישראלים ממוצא אתיופי, או נוסעים ממדינות ערב שמתחזים לערבים-ישראלים. הסיכוי להתחמק מהבקרים במעברי הגבול הוא אפסי, כי בשיחה קצרה עולים עליהם ולפעמים האותיות בדרכון לא מרכיבות שם אמיתי. אבל בעולם הם יכולים להסתובב לא מעט עד שייתפסו". לדברי שפיר, ישראלים רבים מזייפים דרכונים גם כן, לרוב במקרים שמנסים להתחמק מאיסור יציאה מהארץ על רקע פלילי.
סגן ראש מינהל ביקורת גבולות, ערן זהבי, הוסיף כי ישראל משתפת פעולה עם גורמי ביטחון במעברי גבול במדינות רבות בעולם כדי לזהות שיטות חדשות שבהן משתמשים הזייפנים. "כאן בישראל בקרי הגבול עוברים הדרכה והכשרה מקיפה במטרה להגביר מודעות כל העת לנושא זה. בקר הגבול יודע לעשות את הבדיקות שלו כשנוסע נכנס לישראל ואם משהו נראה לו חשוד, לא מקורי או חריג. הוא מעביר את זה ליחידת המודיעין, הנוסע מעוכב ולנו יש את המכשור המזהה אם זה אכן דרכון מזויף ומשם זה מועבר הלאה לטיפול", ציין שפר ואמר כי למרות הכל, עדיין קיים ספק שאולי יהיו נוסעים שיצליחו להסתנן למדינות שונות בעזרת דרכון ישראלי. "לעולם לא נדע כמה לא תפסנו, אבל אני מקווה שנצליח ברוב המקרים".
