לחימה סלקטיבית במרחק אפסי מאזרחים, מחבלים מתאבדים והכנות לפעולה הגדולה בדיר אל-בלח וברפיח: לוחמי גדוד 932 של חטיבת הנח"ל יצאו אתמול (חמישי) לחופשה "רגילה" בת שבוע, אחרי יום של שיחות עיבוד עם גורמי מקצוע ולראשונה מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר. הלוחמים לקחו חלק מרכזי במבצע בשיפא, הפורה ביותר של צה"ל מאז החל שלב ג' בלחימה, שכלל פשיטות חוזרות של צה"ל על יעדי טרור בצפון הרצועה.
אחד הלוחמים שנהרג בפעולה, סמ"ר ליאור רביב ז"ל מגדוד 932, השתתף בסריקת בניין מגורים ופינוי של 30 בני משפחה פלסטינית מתוכו, ליד בית החולים שיפא, בימים הראשונים של המבצע. מאחר שהפעולה הייתה חשאית ובוצעה בתא שטח קטן של כמה מאות מטרים מרובעים, שכוללים את הקריה הרפואית והרחובות שצמודים לה במערב העיר עזה, לא ניתן היה לפנות באמצעות הקש בגג ואזהרות מוקדמות את האוכלוסייה, כ-5,500 מאושפזים וצוותים רפואיים ועוד כמה מאות עקורים שהסתתרו בבנייני המגורים הצמודים. זאת כדי לא להבריח את מאות המחבלים ובהם הבכירים שהסתתרו בבית החולים.
הכוח של רביב החל לסרוק את הבית בבניין לאחר שהמשפחה הגדולה פונתה, אך בנו של אב המשפחה הסתתר בתא השירותים כשהוא חמוש באקדח, וירה למוות בלוחם הנח"ל מטווח קצר. חבריו חיסלו אותו בתום קרב קצר ואביו של המחבל הועבר לחקירה. רביב, מהלוחמים המעולים בפלוגה המבצעית של הגדוד, היה על סף שחרור ובמפקדת הגדוד המתינה לו תעודת הצטיינות ממפקדי היחידה, אך הוא לא הספיק לקבלה ואתמול היא הועברה להוריו השכולים.
גם בתוך בית החולים התמודדו החיילים עם אתגר הקרבות בין אוכלוסייה. לכן, את ליבת המשימה ביצעו לוחמים מיומנים יותר לחילופי אש בתוך מבנים עם אזרחים ומחבלים, מיחידות כמו שייטת 13, סיירת הנח"ל ודובדבן.
בלא מעט מובנים, המבצע המוצלח בשיפא, שכלל מעצר של כ-500 מחבלים ועוד 400 חשודים, וחיסול של 200 מחבלים, יכול להוות לכוחות "פרומו" ללחימה בין אוכלוסייה במקום כמו רפיח, שם מצטופפים למעלה מכמיליון פלסטינים ובתוכם אלפי מחבלים. זאת בהנחה שצה"ל לא יצליח לפנות את כל האוכלוסייה מרפיח שרבים ממנה כבר עקרו אליה מצפון ומרכז הרצועה.
"רוב ההיתקלויות במבצע בשיפא הגיעו ביום השלישי לפעולה אחרי שהאויב היה שם בהלם בהתחלה, והיה צריך קצת זמן ללמוד איתנו", סיפר ל-ynet מפקד גדוד 52 מחטיבה 401, סא"ל דניאל. "הם ירו עלינו גם פצמ"רים ולא רק נ"טים וירי צליפה. תדלקנו את הגנרטורים להפעלת בית החולים שדה חליפי שהקמנו לטובת שיפא, וזה היה אתגר הומניטרי משמעותי שאפשר את המשך תפקוד בית החולים".
"באחד הימים", כך סיפר, "הגיע אלינו גבר פלסטיני עם פציעת רסיס ברגלו. אחרי שבדקנו אותו וראינו שהוא לא מחבל נתנו לו טיפול ראשוני והפננו אותו לביה"ח שדה חליפי. הלוחמים עדיין לא מבינים את גודל ההישג מהמבצע הזה וכל התוצרים המודיעיניים שהבאנו, האמל"ח הרב שתפסנו והבכירים שלכדנו או חיסלנו".
בחלק מהיתקלויות ניסו מחבלים מתאבדים להתפוצץ על לוחמי השייטת עם רימונים שהפעילו על גופם. מג"ד השריון נהנה במבצע לראשונה מפלוגה חדשה ונוספת של טנקים, סדירה שלישית במספר בגדוד, במקום במילואים, כחלק מהגדלת סד"כ חטיבות השריון כתוצאה מלקח של המלחמה. גדוד 52 הוא הראשון לגדול כך.
סמג"ד 932 של הנח"ל, רס"ן עמיעד, שפעל במרחב שיפא, מתאר את בית החולים כ"בסיס טרור שיש בתוכו בית חולים ולא ביה"ח שיש בתוכו מפקדת טרור". לוחמיו מהנח"ל הונחו שכל מי שהם מזהים בחודשים האחרונים, בעיקר בשיא התמרון, הוא אויב, כי נשלחו למרחבי לחימה שפונו מאוכלוסייה.
הפעם, לדברי הסמג"ד, זה היה אחרת: "היינו צריכים להסביר ללוחמים שלא כל בן אדם שהם יראו זה מחבל והם עמדו במשימה בציון של מעל 100. עשינו מאמץ גדול לשבות לחקירה את המחבלים, נתנו להם הזדמנויות רבות להסגיר עצמם ושלחנו רחפנים לתוך החדרים שבהם התבצרו כדי לגרום להם לצאת. אבל מי שפתח באש או ניסה לברוח מיד חיסלנו אותו. זו הייתה משימה מורכבת מנטלית כי לא היינו יכולים לסרוק את כל מתחם בית החולים ולסכן כך המון חיילים".
לכן, הוא מסביר, "עשינו הרבה סירי לחץ (נוהל מבצעי שכולל ירי אמצעים שונים על מבנים כדי לגרום למחבלים שבתוכם לצאת, י"ז) ובעקבות כך יש את תמונות ההרס מבית החולים אחרי שעזבנו". מפקד הצוות סגן ש' מסיירת הנח"ל, שפעלה תחת שייטת 13, הוסיף: "ניקזנו את האוכלוסייה עם אמצעים מיוחדים אבל די מהר נכנסנו להיתקלויות עם מחבלים חמושים במסדרונות בית החולים, ממש בקרבות פנים מול פנים. עשינו מהלכים מקדימים לוודא שאין שם חפים מפשע, למרות שבאחד המקרים מחבל התבצר מולנו בתא שירותים בתוך חדר של מאושפז. ידענו להילחם מצד אחד, ולהכניס להם אמצעי עירוי, מזרונים ומיטות אשפוז מצד שני".