ספינת משא רוסית טבעה בים התיכון, באזור שבין ספרד לאלג'יריה, ושניים מאנשי הצוות שלה נעלמו. כך הודיע הבוקר (ג') משרד החוץ של רוסיה, שציין כי 14 אנשי הצוות האחרים חולצו ופונו לספרד. נסיבות הטביעה של הספינה, המכונה Ursa Major, אינן ברורות לפי שעה, ובהודעת הרשויות הרוסיות נאמר רק כי אירע פיצוץ כלשהו בחדר המנועים.
בתקשורת הרוסית הופץ סרטון שצולם לפי הדיווחים אתמול, ובו נראית הספינה נוטה על צידה באופן מסוכן למדי. בסוכנות הידיעות רויטרס דיווחו כי לפי נתוני תעבורת כלי שיט, הספינה הפליגה מסנט פטרסבורג ב-11 בדצמבר והשידור האחרון שלה היה הלילה ב-00:04, לפי שעון ישראל, באותו אזור שבין אלג'יריה לספרד. בתקשורת הספרדית דווח כי הצי הספרדי שלח ספינה משלו כדי לסייע במאמצי החילוץ, וכי 14 המלחים שניצלו הועברו לנמל קרטחנה.
הספינה שייכת לחברה בשם Oboronlogistics, שנמצאת בבעלות משרד ההגנה הרוסי, ובמאי 2022 נכללו החברה והספינה שטבעה בסנקציות שהטילה ארה"ב על רוסיה בעקבות הפלישה לאוקראינה. בעבר, כך נטען, הספינה סייעה בהעברת נשק רוסי, ולפי רויטרס בין יעדיה בעבר היה נמל טרטוס שבסוריה – נמל שכעת רוסיה לפי הדיווחים מפנה ממנו חלק מהציוד הצבאי שלה, בעקבות נפילת משטר אסד.
במקרה הנוכחי טוענים בעלי החברה כי יעד הספינה היה נמל ולדיווסטוק שבמזרח הרחוק ברוסיה, ולא טרטוס, וכי היא הייתה אמורה להגיע ליעדה ב-22 בינואר. אולם העובדה שהיא טבעה בים התיכון בעיצומו של מבצע הפינוי מסוריה מעוררת שלל תהיות. ברשת BBC דיווחו כי היא שטה בים התיכון באותו אזור שבו שטה ספינה רוסית נוספת שנמצאת תחת סנקציות, Sparta, וכי שתי הספינות נצפו בשבוע שעברה חולפות בתעלת למאנש.
שירות המודיעין הצבאי של אוקראינה האשים מוקדם יותר החודש כי "ספרטה" מפליגה לעבר טרטוס כדי לסייע במאמצי הפינוי הרוסי משם, אף שיעדה המוצהר הוא פורט סעיד שבמצרים. אתמול דיווח המודיעין האוקראיני כי "ספרטה" סבלה גם היא מתקלה טכנית כלשהי, ליד פורטוגל, אבל טען כי התקלה הזו תוקנה. ב-BBC מדגישים כי Ursa Major, אותה ספינה שטבעה הלילה, מוכרת גם בשם Sparta III – כך שיש בלבול מסוים בדיווחים, ולא ברור לאיזו ספינה בדיוק התכוון המודיעין האוקראיני בהודעתו אתמול.
Ursa Major הייתה ספינת משא גדולה ולפי הדיווחים יכלה לשאת מטען של עד 9,500 טונות. בתיעוד שהופץ ניתן לראות על סיפונה שני עגורנים ענקיים שהובילה, ומפעיליה מסרו כי מדובר בעגורנים במשקל של 380 טונות כל אחד, שנועדו לאפשר את בנייתן בוולדיווסטוק של שוברות קרח חדשות, כאלו שמונעות בעזרת אנרגיה גרעינית. בחברה ציינו, לפני טביעת הספינה, כי מדובר במשימה מסובכת יחסית בשל החשש שהעגורנים יערערו את יציבות האונייה, וכי כדי לייצבה הוצבו מטענים נוספים על סיפונה האחורי.