יש משהו מבלבל במסרים שיוצאים ממתנגדי הרפורמה המשפטית, והאמת היא שזה לא באשמתם אלא בבלבול שנוצר בגלל תקלה ישראלית. הדיון הציבורי בארץ סובל מפער בכל הנוגע למונחים שבכל מקום אחר ברורים. בזמן שבמדינות אירופה ובארה"ב המונח "דמוקרטיה" שוזר בתוכו את התפיסה הליברלית של זכויות מיעוט, זכויות הפרט, איזונים ובלמים - נדמה שבישראל זה פשוט לא קיים.
"דמוקרטיה היא רצון העם והעם מכתיב את הדירקטיבות", אמר לאחרונה ח"כ עמיחי אליהו (עוצמה יהודית). "כל רעיון אחר הוא מסלול שמוביל לדיקטטורה, שיכולה להיות גם דרך מערכות המשפט". והוא מייצג תפיסה שהציבור הישראלי מזדהה איתה, ולפיה "דמוקרטיה = אך ורק שלטון הרוב". כלומר, השלטון שזכה בבחירות זכאי להחליט, בלי הגבלות, על כל היבט של ההוויה והעתיד של הציבור שלו, או כפי שהגדיר זאת יו"ר ועדת חוקה ומשפט שמחה רוטמן: "לכנסת מגיע מעמד שהיא יכולה לחוקק מה שהיא רוצה".
כאשר הציבור הישראלי ורבים מנציגיו מחזיקים בתפיסה כה לקויה לגבי מהי המשמעות של חברה דמוקרטית, קשה מאוד לשכנע עם המושג הזה, כי, ובכן, כל אחד תופס אותו באופן שונה. אם צד אחד מגדיר את הדמוקרטיה כשלטון בלי איזונים ובלמים שיכול לעשות כל העולה על רוחו, וזו הדמוקרטיה שהוא רוצה, איך ניתן יהיה לשכנע אותו שהדמוקרטיה נעלמת? להיפך, מבחינתו היא מתחזקת.
מתנגדי הרפורמה חייבים להוציא מהרפרטואר שלהם את המילה דמוקרטיה. היא נאמרת בכל הפגנה, בכל ריאיון, בכל הצהרה, והציבור הישראלי לא מבין אותה. היא מבחינתו מילה חלולה שהשתמשו בה עשרות פעמים כדי להלך עליו אימים. הוא למוד קריאות "קץ הדמוקרטיה" ואזהרות אפוקליפטיות והוא כבר לא קונה את האיומים האלה. במקום זה חייבים להתמקד במילה פשוטה וברורה הרבה יותר - "חופש". בכל מקום שבו עד עכשיו נאמרה המילה "דמוקרטיה" - פשוט להחליף אותה. הדבר הראשון שייפגע משלטון בלי מעצורים, כזה בעל כוח בלתי מוגבל, שמרגיש שמותר לו הכול, הוא החופש.
אורי צירליןהקונספט של "חופש", להבדיל מהמונח "דמוקרטיה", ברור לציבור הישראלי. יחילו הגבלות על אורח החיים שלי? יהיה לי רע. יאפשרו לפגוע בי מילולית או פיזית? יהיה לי רע. חופש הביטוי, חופש המחאה, חופש העיסוק, חופש ההתארגנות - הרשימה הזאת כוללת דברים שנאכפים רק על ידי בית משפט חזק ושלטון עם איזונים ובלמים. כל אלו, צריכים אנשי המחאה לחדד, ייפגעו אם הרפורמה המשפטית תמשיך במתכונתה המתוכננת.
המסרים שיוצאים מהמחאה צריכים להשתנות. במקום להגיד "מאבק על הדמוקרטיה", להגיד בקול ברור: "מאבק על החופש". זה שינוי הכרחי במסר, והוא חקוק בנרטיב הישראלי. גם ההמנון מייחל "להיות עם חופשי בארצנו", ולכן השינוי הזה מתבקש. זה צריך להיות הקו המוביל של המחאה.
- אורי צירלין הוא יועץ תקשורת
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
