לקראת יום הזיכרון תשפ"ד קיימו לראשונה במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ערב "שרים לזכרם", ובו הוקירו את לוחמי הצללים אשר שנפלו במהלך שירותם בארגון הביון. האירוע המרגש התקיים ביום חמישי בהשתתפות העובדים, פורום הפיקוד הבכיר במוסד ובני משפחות שכולות.
במהלך ערב הזיכרון העלו על נס את פועלם של שישה מהחללים. זהותם של מרבית חללי המוסד עדיין חסויה לאור רגישות תפקידם, ועל כן גם כעת לא ניתן לחשוף את זהותם או פרטים על עשייתם המשמעותית עבור המדינה. את סיפורם של אלחנן קלמנזון ז"ל, חיים צרפתי ז"ל וברוך כהן ז"ל ניתן לספר באופן חלקי, והוא משקף את המרקם האנושי המיוחד והמגוון במוסד.
אלחנן מאיר קלמנזון, תושב עתניאל, יצא לעבר יישובי העוטף בבוקר שבת 7 באוקטובר, חג שמחת תורה, עת נודע דבר החדירה של מרצחי החמאס לישראל. יחד עם אחיו מנחם ואחיינו איתיאל, ביוזמתם האישית וללא היסוס, הם נלחמו בקרבות וחילצו מהתופת עשרות רבות מבני קיבוץ בארי. לאחר שעות ממושכות של לחימה עזה אלחנן נפגע ונהרג מירי של מחבל שהסתתר.
אלחנן, "אלחה" כפי שכונה בפני חבריו הקרובים בארגון, היה אדם צנוע, איש של אנשים, חכם ואיש משפחה למופת. הוא היה הראשון להתנדב לכל משימה ללא היסוס - כפי שעשה גם ביומו האחרון שבו הקריב את חייו בגבורה עילאית - ופעל להצלת המולדת והעם שאהב בכל מאודו.
בסרט לזכרו של קלמנזון אמר ראש המוסד דוד ברנע: "זאת הגבורה העילאית בעיניי. ההחלטה שאתה רץ מתוך הקרבה אישית ואצילות נפש להציל עשרות יהודים מבתיהם. לדעת שהמחיר עלול להיות גם המחיר הכבד ביותר שיש. להכיר בזה ולרוץ לקרב. גיבור אמיתי. אבידה עצומה. למשפחה, למשפחת המוסד ולעם ישראל". בנותיו של אלחנן, קרן-אמונה וטל-אורות, ריגשו את קהל הנוכחים שהגיעו לטקס הזיכרון וביצעו את השיר "מיליון כוכבים".
חיים צרפתי נולד ב-1932 במרוקו ועלה ארצה בשנת 1951. הוא התגייס לצה"ל ושירת בחיל האוויר. צרפתי התגייס למוסד כשמשפחתו הקרובה כלל אינה מודעת לכך, והצטרף לפעילות החשאית שעסקה בהגנה על הקהילה היהודית במרוקו ובהעלאת חבריה לישראל.
במסגרת שליחותו שימש חיים כנציג המוסד בהפלגות הספינה "אגוז", שהבריחה יהודים ארצה - תפקיד שעשה במסירות, ברגישות ובמקצועיות שאפיינו אותו. בהפלגה האחרונה, ב-11 בינואר 1961, נקלעה "אגוז" לסערה עזה וטבעה. על סיפונה היו 43 מעפילים ובהם צרפתי, אשר הוכרז כחלל שמקום קבורתו לא נודע.
ברוך כהן נולד וגדל בחיפה למשפחה שורשית שבניה לחמו על עצמאות המדינה וביטחונה. בנעוריו הצטרף להכשרה בקיבוץ עין חרוד ולאחר מכן התגייס לצה"ל, שירת בנח"ל והשתתף בפעולות תגמול. בשנת 1959 הצטרף לשב"כ ומילא מגוון תפקידים, וב-1970 עבר למוסד ושירת כקצין איסוף (קצ"א). הוא גייס והפעיל מקורות בארגוני הפח"ע, ותרם רבות לסיכול פיגועים בארץ ובחו"ל.
ב-26 בינואר 1973, בעת פגישה במדריד עם גורם פלסטיני מארגון פת"ח, נורה ברוך במרכז העיר במארב שתכנן אותו גורם פלסטיני. במוסד אמרו על החללים: "נזכור את אלחנן, חיים וברוך ואת כל חללי המוסד על עוז ליבם ותחושת השליחות לאורה פעלו, אשר מהווה עבורנו מצפן ערכי ומוסרי לעשייה למען ביטחון המדינה".
