"היית אבא של כולם"
רס"ן (מיל') עמישר בן דוד ז"ל
אלפים ליוו למנוחות את רס"ן (מיל') עמישר בן דוד ז"ל, מפקד מילואים בחטיבת הקומנדו, שנפל בסוף השבוע ברצועת עזה. "אני לא יודע מה זה לחיות בלעדיך. אתמול הבנתי שהיית אבא של כולם. בכל החיים שלך היית למען כלל ישראל – המילואים, העבודה, הכל היה למען הכלל. עכשיו המוות שלך למען הכלל", ספד בנו יהודה.
הלווייתו של רס"ן (מיל') עמישר בן דוד ז"ל
"תודה על כל מה שעשית עבורי, על הביחד, על הסבלנות, ועל כל כך הרבה חברים טובים שהשארת לנו", הוסיף הבן. "זה היה יכול להיגמר אחרת. היינו יכולים עכשיו להיות בגולן ולהביט בנושף אהבת, ולקבל את החיבוקים שרק אתה יכול לתת. תודה אבא, תודה על הכל, אני אוהב אותך".
רעייתו שלומית ספדה: "עמישר, אהוב לבי, יש עוד כל כך הרבה להגיד. תמיד התקשרת לברך את הילדים אחד אחד לפני שבת, לא ויתרת. השבת לא התקשרת ואני יודעת שכל כך רצית ותכננת להתקשר. כתבת לי שתתקשר, הברכה הייתה מוכנה בשבילנו. התקשרתי לסבא שיברך והתפללתי. הגוף כבר ידע, וכמה התחננתי שזה רק השבת, ובשבת הבאה תתקשר".
"אנחנו מבורכים בברכתך, מבורכים בעיניים הטובות שלך", הוסיפה. "נעשה כל מה שאפשר. אני יודעת שאתה מרשה לנו להישבר, ואני יודעת שנישבר, ואני יודעת שאתה מאמין בנו שנמשיך ונחייה. אני אוהבת אותך".
אביו חיים פנה בבכי לבנו: "תכנס גם שם לחפ"ק של מעלה, של כיסא הכבוד. זרז שם את המלאך רפאל לרפא את כל פצועי צה"ל ואת כל שבורי הלב של המערכה. זרז את המלאך מיכאל שימשיך עוד ועוד את הרחמים על ישראל, ואת המלאך גבריאל שישחרר בגבורה את החטופים ולרדוף את אויבינו, ואת אוריאל שיאיר את מנהיגינו המדיניים והצבאיים. אנחנו כאן למטה, אמא ואני, נשתדל בכל כוחנו להיות עם שלומית – השלמות שלך, הלביאה הגיבורה, ועם ילדיך-נכדינו".
"אתה הכי טוב מכולנו, תמיד אמרנו שאתה תביא לנו את הירח", ספדה אחותו איילת שטארק. "אתה החיוג הראשון כשצריך, אתה הדבר שלנו. מדברים עליך כמלאך, גיבור, איש של חסד. בפשטות שלך לא היית בשמות האלה. אתה נשאר שלנו בפשטות של החיים הטובים והמפנקים בשקל תשעים. של בירה וג'קוזי, של שירה במדורה וטיולים ליליים עם כוכבים. אח שיודע לקמבן אותנו, שכיף לרכל איתו באהבה, שיודע לאהוב ולחבק את הביחד שלנו, של האחים".
"עוף גוזל שלנו"
רס"ל (מיל') מיכאל גל ז"ל
מאות ליוו למנוחות את רס"ל (מיל') מיכאל גל ז"ל, לוחם בפלוגה המסייעת של גדוד 450 בחטיבת ביסלמ"ח (בית הספר למקצועות החי"ר). גל היה אמור להשתחרר מחר משירות מילואים ונפל בקרב בדרום רצועת עזה. "המלחמה הארורה הזאת הביאה את השכול אלינו הביתה. רק ביום שישי בערב דיברת איתנו ואמרת 'שישי הבא ארוחת שבת, הכל בסדר אבא'". מעכשיו הכל יהיה אחרת", ספד אביו דוד.
הלווייתו של רס"ל (מיל') מיכאל גל ז"ל
(צילום: גיל יוחנן )
"הייתי בטוח שאחרי ארבעה חודשים הוא חוזר מזה. אנחנו נאסוף את עצמנו, משפחת גל, נהיה חזקים", הוסיף האב. "אם היו שואלים מיכאל עוד פעם הוא היה עושה את זה. כל המשפחה שלנו גאה בו. חשוב לי שתדע, מיכאל שלי, שהיית אהבת חיי, גאוות חיי. היום הפכת את חיי למורכבים וקשים כמו שלא האמנתי".
האם שרה ספדה: "מיכאלי ילד שלי, אתמול חגגת 29 ועדיין היית ילד, ועכשיו תישאר ילד לנצח. חשבתי שהמלחמה תעשה את המפנה בחיים שלך. חזרת מהמלחמה והחלטת שהזמן יקר, וכנראה ידעת, אולי הבנת שהזמן קצוב, אבל שום דבר לא הכין אותנו לבוקר ההזוי הזה. סליחה ילד שלי על ימים שלא הבנתי אותך. אני משחררת אותך לחופש שאתה ראוי לו, עוף גוזל שלנו".
אחותו אגם ספדה: "העולם התרוקן לרגע, מיכאלי עם החיוך הכי טוב. לא מאמינה שאצטרך להתבגר בלעדיך, מסרבת לקבל את זה. תמיד אמרתי לך כמה שאני שונאת את המלחמה הזו. הבנתי כמה אתה יקר לי, אתה מתנה גדולה שקיבלתי בעולם".
"לא תיארתי לעצמי שהרגע הזה יגיע, למרות שהוא הופיע לי בחלומות כמה פעמים בשבוע", ספדה האחות רוני. "כל כך מתאים לך לצוץ ולהגיד 'נראה לכם שתפטרו ממני כל כך מהר?'. הייתי מספרת עליך לכולם, בכל מקום שאלך כולם יידעו מי זה אח שלי. אתה חלק ממני ותמיד תהיה".
