שבתאי מעיד בפעם השנייה, היום
(צילום: אלכס גמבורג, לע"מ)
מפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי העיד היום (ראשון) בפעם השנייה בפני ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון והשיב להערות מכתב האזהרה שהופנה כלפיו ובו נקבע כי הוא "עשוי להיפגע" ממסקנותיה. במהלך עדותו שב שבתאי על טענתו כי אינו אחראי על האסון שבו נמחצו למוות 45 בני אדם בהילולה בל"ג בעומר לפני שנתיים, וטען כי האפשרות של תרחיש אסון שכזה, כתוצאה מדוחק המונים, לא עלה על הפרק באופן כזה שהצדיק את ביטול האירוע.
"החשש שלנו היה מקריסה של הטריבונה או של הגג שקופצים עליו. נושא הצפיפות עלה, אך לא במצב שבו האירוע לא יכול להתקיים", אמר שבתאי. לדבריו, בכל השלבים המקדימים לאירוע או במהלכו עד לעת האסון לא היו פערים בטיחותיים כמו עומסים חריגים בחניונים המובילים להר או במתחם ההילולה עצמה. "אירועים דתיים הם אירועים צפופים מטבעם", ציין והבהיר: "זה לא אומר שאנחנו לא יכולים להתמודד איתם".
הוא הוסיף: "אם היה לי חשש שהתוכנית מסוכנת, לא הייתי מאשר אותה". באחת מתשובות המפכ"ל בעדותו הוא ציין כי "מאז הקורונה (החלים מהמחלה, י"ק) יש לי ניתוקים בקו המחשבה", וביקש לחזור על השאלה. במהלך עדותו השמיעו חברי ועדת החקירה בפני שבתאי שתי הקלטות ובהן תיעוד מהישיבות המקדימות להילולה.
באחת מהן נשמע השר לביטחון פנים דאז, אמיר אוחנה, שמעיד גם כן היום, כשהוא שואל: "מתי בפעם אחרונה היה אירוע, אם בכלל, שאנשים נרמסו? נמחצו?". המפכ"ל השיב לו אז בבדיחות כי "יש פה אנשים שאיבדו הרבה קלוריות מהפחד ומההתמודדות של לשמור את הילדים באוויר או את הנשים".
יו"ר ועדת החקירה, השופטת בדימוס דבורה ברלינר התייחסה לדבריו בהקלטה ואמרה לו כי "השתמשת פה בביטוי מאוד קשה וציורי. אתה נתת תשובה שככה זה היה כל השנים וזה עבר בשלום, למרות שיש חשש לצפיפות. מה היה צריך לקרות בשביל לא לאשר את האירוע? הרי אישרת שישנה מסוכנות, וזה שלא קרה אסון זה נס". שבתאי טען כי הדברים שנשמעו בהקלטת הדיון עסקו באזור ההדלקה ולא באירוע ההילולה כולה. לדבריו, "באירוע הזה ספציפית כמות האנשים שהייתה אמורה להיות באזור ההדלקה הייתה אמורה להיות נמוכה יותר".
6 צפייה בגלריה
"אירועים דתיים צפופים מטבעם, זה לא אומר שאנחנו לא יכולים להתמודד איתם"
(צילום: עמית שאבי)
שבתאי שב וטען כי לו היה חושב שיש מסוכנות באירוע, היה מתריע בפני הדרג המדיני כי אין לקיימו, אך הדבר לא עמד כלל על הפרק. עוד אמר כי תוכניות העבודה לקראת ההילולה היו טובות וממצות. חבר הוועדה, האלוף במיל' שלמה ינאי, הפנה לשבתאי שאלה נוספת: "איך אתה יודע לומר שכל התוכניות היו טובות ומושלמות, אם לא עשית תחקיר על האירוע?".
הוא הבהיר כי היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט אסר על המשטרה לקיים כל תחקיר, אלא רק בהמשך לאחר אישור ועדת החקירה. המפכ"ל טען כי ערך תחקיר פרטי שבו ביקש ללמוד את הלקחים ומהם עלה כי נקודת ויסות הקהל הייתה הכשל שהוביל לאסון.
על פי מכתב האזהרה שקיבל המפכ"ל לאחר עדותו הראשונה, ועם גיבוש שלב העדויות הראשון בוועדת החקירה, הוא הוזהר כי אישר את תוכנית המבצע שגובשה במחוז צפון של המשטרה, וזאת על אף שידע שמתחם ההר, והמתחמים המשמשים בו להדלקות, אינם יכולים להכיל בבטחה את כמות המבקרים הצפויה במקום במהלך ההילולה, ותוך התעלמות מהסכנות הנלוות לכך.
אוחנה, שכיהן כאמור כשר לבטחון הפנים בעת האסון, אמר בעדותו כי "כל מי שאי פעם שמע על ההילולה במירון היה מודע לסיכון ולצפיפות הרבה. בכל אירוע המוני כזה יש אתגר. צריך רק היגיון בריא בסיסי כדי להבין שיש באירוע כזה סכנת צפיפות". אוחנה אמר על ההיערכות והמוכנות לתרחישים של פגיעה בחוגגים, על רקע הצפיפות הרבה בהר: "לא הייתה כל ידיעה שהייתי יכול לעשות איתה משהו. הצפיפות הייתה מצב שמתכוננים אליו, והציגו בפני בפירוט רב את האיום ואת המענים".
השר לשעבר הוסיף: "כל מה שקשור בדוחק ולחץ קהל אמר מפקד המחוז שהם 'על זה'. גם ראש אג"מ אמר כי נעשו כל ההכנות הנדרשות. שאלתי מה שונה באירוע הזה בנושא הצפיפות מכל השנים האחרונות, וראש אג"מ השיב כי הנעלם הכי גדול הוא כמות הקהל שיגיע, והנחת העבודה הייתה שצריך להגיע קהל רב, כמו בשנה רגילה". אוחנה אמר כי "אין לי תשובה אמיתית מדוע קרה האסון הזה או מה היה מונע אותו. על פי הנתונים והדגלים האדומים שלא היו, והמענים שהציגו כל גורמי המקצוע בפני, אני לא רואה איך אפשר היה לקבל החלטה סבירה אחרת".
במכתב האזהרה נטען כי תוכנית המבצע שאישר שבתאי התבססה על אותם עקרונות עליהם התבססה המשטרה בשנים קודמות, מבלי שנשקלו לעומק דרכי פעולה חלופיות, וזאת למרות שהיה עליו לדעת כי המענים שניתנו בשנים קודמות לסכנות אינם מספקים. בפרט, לא נשקלה אפשרות להגביל את כמות הקהל באתר משיקולי בטיחות. אף כשעלתה האפשרות להגביל את כמות הקהל באתר עקב מגפת הקורונה, דחה אותה שבתאי וקבע עמדה נחרצת, לפיה מתווה הכולל הגבלה של כמות המבקרים בזמן נתון הוא מסוכן יותר מאשר קיום ההילולה ללא הגבלה.
עמדה זו נקבעה מבלי שנעשתה עבודת מטה מסודרת לבססה, ומבלי שנבחנו חלופות ודרכים פרטניות ליצירת הגבלה של כמות המשתתפים באירוע. בוועדת החקירה העירו עוד על התנהלותו של המפכ"ל שבתאי, שאישר את תוכנית המבצע, על אף שלא נתנה מענה ישים להתמודדות עם כמות הקהל והצפיפות המסוכנת שהיו צפויות בהילולה, ועל אף שלא כללה מנגנון יעיל לניהול הקהל או ויסות הקהל על סמך שיקולי בטיחות.
האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון היה האסון האזרחי הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל, שאירע בליל ל"ג בעומר – 30 באפריל 2021. 45 בני אדם שהשתתפו בהילולה נמחצו למוות עקב דוחק בקהל החוגגים בהר. נוסף להרוגים, יותר מ-100 בני אדם נפצעו. בעקבות האסון הכריזה ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו על יום אבל לאומי. מאוחר יותר הכריזה ממשלת בנט-לפיד על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקירת האסון ("ועדת נאור"). בינואר 2022 נפטרה יו"ר הוועדה, נשיאת בית המשפט העליון בדימוס מרים נאור, ובמקומה מונתה נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס ברלינר.
