שלושה בני אדם נהרגו בתאונות דרכים אתמול (יום שישי) ועוד אחד הבוקר, וגם ב-2023 ישראל צועדת - בפעם ה-11 ברציפות - לשנה עם יותר מ-300 הרוגים בכבישים, בניגוד ליעד הלאומי. למעשה, חודש יוני שהסתיים בחצות הלילה עם 37 הרוגים היה הקטלני ביותר ב-30 החודשים האחרונים, שני רק לאפריל 2021 שבו נהרגו 47 בני אדם - וצמוד לחודש מאי אשתקד.
נכון להבוקר, על פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), 190 בני אדם נהרגו בכבישי ישראל מאז ראשית השנה. מדובר לא רק בחייהם של אנשים שנגדעו באחת, אלא ב-190 משפחות שנהרסו ונכנסו למעגל השכול השני של ישראל, זה הפחות מדובר, של קורבנות תאונות הדרכים. לכך יש להוסיף גם מאות רבות של משפחות שחיי יקיריהן ניצלו לאחר תאונה, אך עדיין מתמודדים עם פציעותיהם.
חודש יוני שהסתיים אמש היה אחד מבין שלושה חודשים השנה שבהם חלה עלייה לעומת כמות ההרוגים מאותו חודש אשתקד. החודשים האחרים הם ינואר - 28 הרוגים השנה לעומת 26 בשנה שעברה - ופברואר - 33 הרוגים לעומת 30 בשנה שעברה. ביוני 2022, אגב, נהרגו 23 בני אדם.
לעומת זאת, בחודש מאי השנה נהרגו 29 בני אדם לעומת 37 אשתקד; וגם במרץ (30 הרוגים) ואפריל (32 הרוגים) המספרים היו נמוכים יותר, אך במעט.
עד כה, רוב ההרוגים בכבישים השנה היו אזרחים בני 65 ומעלה (43). בנוסף נהרגו 10 בני 64-55; 28 בני 54-45; 26 בני 44-35; 25 בני 34-25; ו-21 בני 24-20. אליהם מתווספים גם ילדים רבים שקיפחו את חייהם בתאונות - כ-16% מכלל ההרוגים: 13 בני 19-15; ארבעה בני 14-10; שישה בני 9-5; ושמונה בני 4-0. גילם של שישה הרוגים נוספים, לפי שעה, לא נרשם.
כמו בכל שנה, גם במחצית הראשונה של שנת 2023 יותר אנשים נהרגו בכבישים הבינעירוניים (108) לעומת הכבישים העירוניים (79), ושלושה נוספים נהרגו בשטח פתוח.
63 מבין ההרוגים מצאו את מותם בעודם נוהגים ברכבם הפרטי, ו-48 היו הולכי רגל. בקרב רוכבי האופנועים והקטנועים נרשמו 42 הרוגים. מדובר בעלייה של חמישה קורבנות לעומת אותו היום אשתקד.
מי שמחפש להסתכל על הזווית החיובית של הנתונים, אולי ימצא אותה ברוכבי הקורקינטים החשמליים - שעל אף הביקורת המוצדקת עליהם, לא נרשמה השנה אפילו תאונה אחת עם הרוג במעורבותם. בנוסף, מספר ההרוגים שרכבו על אופניים רגילים נחתך עד כה בחצי ביחס למחצית הראשונה של 2022 - עם שלושה הרוגים בלבד. מנגד, בקרב רוכבי האופניים החשמליים נרשמה עלייה מפחידה של הרוגים - כשלא פחות מ-17 רוכבים נהרגו השנה לעומת ארבעה בלבד במחצית הראשונה של השנה שעברה.
ירידה נוספת נרשמה במספר ההרוגים בתאונות במעורבות כלי רכב מסחריים, משאיות ואוטובוסים - עם 10 הרוגים השנה, לעומת 16 בשנה שעברה.
יש לציין כי המספרים המופיעים בכתבה הם לפי נתוני הרלב"ד נכון ליום שישי בבוקר, בתוספת ארבעה ההרוגים מ-24 השעות האחרונות. נתונים אלה אינם כוללים מיתות מאוחרות שייתכן והתרחשו ב-24 השעות האחרונות. לגבי 10 מתוך 190 ההרוגים, ציינה הרלב"ד כי דרך פגיעתם לא ידועה.
מאחורי הכישלון
ב-15 השנים האחרונות אימצה הממשלה כמה תוכניות בתחום המאבק בתאונות הדרכים, והציבה יעדים לטווח הארוך ולטווח הקצר לצמצום הקטל בכבישים. עוד ב-2005 אומצה תוכנית לאומית רב-שנתית לבטיחות בדרכים (דוח שיינין), ובה הוצב יעד שבתוך עשר שנים רמת הבטיחות בדרכים בישראל תהיה דומה לזו של המדינות המובילות בתחום. לשם כך נקבע יעד כמותי שלפיו עד 2010 מספר ההרוגים בתאונות לא יעלה על 360 בשנה, ועד 2015 ירד אל מתחת ל-300 הרוגים. לפי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בעשור שבין 2015-2005 היו שנים ספורות שבהן מספר ההרוגים בתאונות היה נמוך באופן נקודתי ביחס ליעד שהוצב בהחלטת הממשלה שבה אומצה תוכנית שיינין. עם זאת, מאז שנת 2015 לא הייתה ולו שנה אחת בה מספר ההרוגים היה נמוך מ-300 כפי שהוצב ביעד, גם לא בשנת 2020 שבה חלה ירידה כוללת במספר הנפגעים בתאונות עקב התפרצות נגיף הקורונה.
בדוח המועצה האירופית לבטיחות בדרכים (ETSC) שפורסם ביוני 2021 נבחנה פעילות המדינות בתחום הבטיחות בדרכים על פי מדד אחר - שיעור ההצלחה בצמצום ובהפחתה של מספר ההרוגים בתאונות בשנים 2020-2010, על סמך היחס בין מספר ההרוגים בשנת 2020 לבין מספרם ב-2010. לפי מדד זה, ישראל מדורגת במקום ה-30 מתוך 32 מדינות. בעוד ששיעור ההפחתה הממוצע במספר ההרוגים בתאונות על פני העשור האחרון באירופה היה 37%, בישראל הנתון עמד על 18.7% בלבד. בשלוש המדינות המובילות - נורבגיה, יוון ופורטוגל - חלה ירידה של 50% במספר ההרוגים.
גם בשנים האחרונות ממשיכים שרי ושרות התחבורה השונים להציג תוכניות לצמצום התאונות, כשהאחרונה שבהן הוגשה על-ידי הרלב"ד לשרה מרב מיכאלי באוקטובר 2021. מרכז המחקר של הכנסת ציין כי התוכנית הזו לא תוקצבה בכללותה, אלא רק אלמנטים ספציפיים בה. למעשה, מציין המרכז, התוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים שעיקריה הוצגו בכנסת לפני כשנתיים לא תוקצבה ולא קודמה בפועל על-ידי הממשלה כתוכנית לאומית כוללת.
"בינואר 2021, כחודש לאחר הקמת הממשלה ה-37, פנה מרכז המחקר והמידע של הכנסת לרלב"ד בבקשה לקבל עדכון בדבר סטטוס התוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים", נכתב בדוח של הכנסת. "לדברי מירב רפאלי, ראש תחום מטה וקשרי ממשל ברלב"ד, החל מתחילת שנת 2022 פעלה הרלב"ד לגיבוש תוכנית חומש עדכנית תוך ביצוע התאמות ותיעדופים, כאשר הבסיס המקצועי של התוכנית נותר בהתאם ליעד '50 עד 30'. התוכנית העדכנית צומצמה לשבעה נושאים מוגדרים אשר על פי הרלב"ד, הם בעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר להשגת יעדי התוכנית, וכוללים התערבויות בקרב משתמשי דרך פגיעים לצד פעולות לקידום הבטיחות בדרכים עירוניות ובין-עירוניות".
אותם שבעת נושאי ליבה שבהם מתמקדת הרלב"ד הם נהגים צעירים; פרויקט עיר בטוחה למען הגברת הבטיחות במרחב העירוני; החברה הערבית; כלי רכב כבדים; כלי רכב דו-גלגליים; אכיפה; ודרכים בינעירוניות.
ביוני 2023 ביקש מרכז המחקר של הכנסת מהרלב"ד וממשרד התחבורה למסור את סטטוס התוכנית הלאומית, ושני הגופים מסרו כי הם עובדים "בשיתוף פעולה" כדי לקדם את הנושא. בתקציב המדינה לשנים 2024-2023, צוין, כבר תוקצבו כמה סעיפים - אך מרכז המחקר של הכנסת ציין כי "אף שהממשלה ה-36 'רשמה לפניה' את יעדי התוכנית ועקרונותיה, עד יוני 2023 היא לא אימצה אותה בכללותה. כפועל יוצא, התקציבים הוקצו באופן נקודתי ולא עבור תוכנית מלאה. כמו כן, נשאלת השאלה לגבי קידומם של תחומים נוספים מהותיים שאותם יש לתקצב על פי המלצות התוכנית הלאומית והמלצות ועדת הכלכלה של הכנסת לאורך השנים, כמו תגבור מערך האכיפה, פרויקט משמרות הזה"ב בבתי הספר, סוגיית המחסור בניידות ותקנים במשטרת התנועה, התקנת טכנוגרף דיגיטלי ברכבים כבדים ועוד".
מרכז המחקר הדגיש בעיות רבות נוספות, כמו למשל היעדר פיקוח על תקציבים שעוברים לרשויות מקומיות לטובת תיקון ליקויי תשתית בתחומיהן; והדגיש כי ניכר שלא הושגה בשנים האחרונות התקדמות משמעותית בתוכניות שכבר הומלצו בעבר על-ידי ועדת הכלכלה. גם סוגיית המחסור בתקציב למימוש פרויקטים עולה שוב ושוב בדיוני ועדת הכלכלה, וביתר שאת ב-2020-2019 - אז לא אושר תקציב מדינה.
בינתיים, המשטרה חוקרת תאונה שהתרחשה הבוקר בבאר שבע, שבה נהרג גבר כבן 50 שנפגע ממיניבוס ברחוב אבא אחימאיר. צוותי מד"א פינו אותו תחילה לבית החולים סורוקה כשהוא במצב אנוש, אך שם נאלצו הרופאים לקבוע את מותו. "הפצוע שכב על אי התנועה כשהוא מחוסר הכרה וסובל מפגיעה רב מערכתית קשה מאוד", סיפר החובש רון-אל ישראלי. "הוא היה ללא דופק וללא נשימה ומיד התחלנו בביצוע פעולות החייאה. הכנסנו אותו לניידת טיפול נמרץ ופינינו אותו לבית החולים כשמצבו קריטי".
