היום הדרמטי של הכנסת, שבו אושר סופית ביטול עילת הסבירות
לקראת חודשים של הכרעות דרמטיות בבג"ץ: המהפכה המשפטית, וסוגיות כהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה צפויים להגיע לפתחו של בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, החל מהשבוע הבא. ynet עושה סדר בעתירות על שולחנם של שופטי בג"ץ, ובעיקר בהכרעות שעלולות להוביל למשבר חוקתי שכמותו לא היה (עדיין) במדינת ישראל.
חוק הנבצרות, שהיועמ"שית קראה לבטל
ביום חמישי הקרוב, 3 באוגוסט, ידון בג"ץ בתיקון לחוק יסוד: הממשלה, שנועד להסדיר מצב שבו נבצר מראש הממשלה לכהן בתפקידו - ומאפשר להוציאו לנבצרות רק מסיבות של אי-מסוגלות פיזית או נפשית (סעיף 16ב'1 לחוק יסוד: הממשלה). כך החוק החדש למעשה מאפשר לנתניהו להפר את ניגוד העניינים שלו מבלי לחשוש מנבצרות. הדיון ייערך מול שלושה שופטי עליון: הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית.
6 צפייה בגלריה
בהרב-מיארה קראה לבטל את התיקון לחוק יסוד, מה יעשה ההרכב בראשות חיות?
(צילום: יואב דודקביץ, אורן בן חקון)
התיקון לחוק הוגש לאחר הגשת עתירה, בה דרשו העותרים להוציא את נתניהו לנבצרות. החוק עבר במהירות בתמיכה של 61 חברי כנסת בלבד: הרוב המינימלי הדרוש לאישור חוק יסוד. החוק החדש, שאושר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית במרץ השנה, קובע כי הוצאה לנבצרות תיעשה רק במקרה שבו ראש הממשלה יודיע בעצמו שאיננו מסוגל פיזית או נפשית למלא את תפקידו או במקרה שבו 75% מחברי הממשלה יבקשו להוציא את ראש הממשלה לנבצרות בניגוד לרצונו, ואז תובא הבקשה להצבעה בכנסת - שם יידרש רוב של 80 חברי כנסת למהלך.
התיקון קבע שנבצרות היא אך ורק מטעמים בריאותיים, ושהסמכות לקבוע נבצרות היא אך ורק של גופי הממשלה והכנסת ולא של היועצת המשפטית לממשלה, כפי שנאמר בכמה החלטות בבג"ץ. בתגובתה לבג"ץ השבוע, ציינה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כי "נעשה שימוש לרעה בסמכות הכנסת כדי לשפר את מצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה ולאפשר לו לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט".
בהרב-מיארה ביקשה באופן חריג מבג"ץ להתערב בחוק יסוד, וטענה כי יש לבטל את התיקון שאושר - בטענה שנעשה שימוש לרעה בסמכות הכנסת. היא הוסיפה כי בכנסת מנצלים את הקלות שבה ניתן לתקן את חוקי היסוד "לצרכים פוליטיים נקודתיים". ראש הממשלה נתניהו מצידו ביקש מבג"ץ לא להתערב בתיקון לחוק, ומסר באמצעות עורכי דינו: "בית המשפט לא מוסמך לבטל חוק יסוד".
אי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים
ב-7 בספטמבר השופטים ענת ברון, דוד מינץ ויוסף אלרון ידונו בעתירות המבקשות לחייב את שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, דבר ממנו הוא נמנע במשך תקופה. עתירה אחת בנושא הוגשה על ידי יש עתיד, ועתירה נוספת הוגשה על ידי התנועה לאיכות השלטון.
בעתירת יש עתיד מבקשים חברי המפלגה לדון בשאלה מדוע הממשלה נמנעת מבחירת נציגתם לוועדה - לצד לוין שמכהן בה מתוקף תפקידו כשר המשפטים - ומכינוס הוועדה "במהירות הראויה" בסמוך להקמת הממשלה לשם איוש עשרות תקני השופטים הפנויים בערכאות השונות. לדבריהם, החלטה זו פוגעת פגיעה קשה באינטרס הציבורי ומהווה הפרה בוטה של חובת הנאמנות וההגינות המוטלת על הממשלה.
בתחילת החודש שעבר אמר לוין כי לא יכנס את הוועדה וגם אם יכנסה בשל לחץ ציבורי או צו משפטי, ימנע מינוי שופטים. "הניסיון להביא לשיתוקה של הוועדה לבחירת שופטים, עד להשלמת המהלך החקיקתי השנוי במחלוקת שמבקש שר המשפטים לקדם, הוא ניסיון להביא לשיתוקה של הרשות השופטת", נכתב בעתירה. היועמ"שית בהרב-מיארה טרם מסרה את תגובתה לעתירות לבג"ץ.
ביטול עילת הסבירות, שאושר השבוע בכנסת
בספטמבר יתקיים דיון גם בעתירות שהוגשו נגד התיקון לחוק יסוד: השפיטה, שעוסק בביטול עילת הסבירות, שאושר כאמור השבוע סופית בכנסת. בג"ץ החליט כי לא יעכב את המהלך ולא נתן צו ביניים בנושא - והחוק נכנס לתוקף כבר ברביעי האחרון. בהחלטה נקבע עוד כי המשיבים בעתירה - בהם הכנסת, היועצת המשפטית לממשלה, שר המשפטים יריב לוין והממשלה עצמה - יידרשו להשיב לה עד 10 ימים לפני מועד הדיון שייקבע.
6 צפייה בגלריה
ביטול עילת הסבירות ייפסל אחרי חודשים של דיונים? יו"ר ועדת החוקה רוטמן
(צילום: אלכס קולומויסקי)
נתניהו בריאיון ל-CNN, השבוע
(צילום: CNN)
אמנם בג"ץ עושה הכול שלא להתערב בחוקי יסוד, אך יש לציין כי אם יחליט אכן לפסול חלק מהתיקון לחוק תקל עליו העובדה שהחוק עבר בניסוחו הקיצוני ביותר - בלא ריכוך משמעותי.
בחמישי האחרון, במהלך בליץ ריאיונות לתקשורת האמריקנית, נתניהו, שבינתיים לא מתראיין לתקשורת בישראל, סירב להתחייב שיציית לבג"ץ אם יפסול את עילת הסבירות. "זה סוג של ספירה, אני מקווה שלא נגיע לכך", אמר נתניהו בריאיון לרשת CNN. לא עברה יממה, ואתמול נתניהו התייחס לסערה שנוצרה מדבריו - והציב משוואה לקראת הדיון שיתקיים בהמשך.
"ממשלות ישראל תמיד מכבדות את החלטות בית המשפט ובית המשפט תמיד ראה את עצמו כפוף לחוקי יסוד להם הוא מייחס מעמד של חוקה", טען נתניהו. "כמו רוב אזרחי ישראל, ראש הממשלה נתניהו מאמין שצריך להמשיך לשמור על שני העקרונות הללו גם יחד".
הסדר ניגוד העניינים, שנתניהו לכאורה הפר
בספטמבר הקרוב ככל הנראה יתקיים גם דיון בבג"ץ בעתירות המבקשות להוציא את נתניהו לנבצרות, לאחר שלכאורה לא עמד בהסדר ניגוד העניינים שלו. היועצת המשפטית לממשלה צפויה להתנגד לבקשה להפסיק למעשה את כהונתו בשל הפרת ההסדר, על אף הצהרתו הפומבית על מעורבותו בסוגיות המהפכה המשפטית.
נתניהו על המהפכה, במרץ: "ידיי היו כבולות. עד כאן, אני נכנס לאירוע"
(צילום: לע"מ)
עם זאת, ייתכן מאוד שפסק הדין יקבע סופית במה נתניהו רשאי לעסוק - ובמה לא, בסוגיות העלולות להשפיע על המשפט הפלילי שלו, (אף שנקבע לו הסדר ניגוד עניינים שהוא מחוייב לו - וקיבל את אישורו של העליון, ג"מ) וכך יווצר מצב שהפרה נוספת מצד נתניהו עלולה לגרור אחריה סנקציות, אולי פליליות.
שאלת השאלות: בג"ץ יפסול תיקון לחוקי יסוד?
גם ביטול עילת הסבירות, וגם חוק הנבצרות נחקקו כתיקונים לחוקי יסוד (השפיטה והממשלה), אז האם הפעם, על אף הנוהג המקובל - שופטי העליון יתערבו?
עד היום מעולם לא נפסל חוק יסוד במדינת ישראל, אך כן נפסלו 23 חוקים רגילים או סעיפי חוק. אפילו במקרה של בג"ץ דרעי האחרון - לא בוטל התיקון לחוק אלא נפסלה כהונתו של דרעי כשר. אולם, חוקי יסוד בישראל נעשים על ידי הכנסת ברוב רגיל וההנחה היא שבמקרי קיצון כמוצא אחרון, בהחלט בעילות מסוימות, בג"ץ כן עלול לפסול אותם.
ייתכן שכבר כעת תעלה השאלה האם הכנסת, בכובעה כ"רשות המכוננת", מוסמכת לקבוע בחוקי היסוד, למעשה "החוקה", כל דבר שתמצא לנכון או שיש מגבלות שמונעות ממנה לעשות זאת. שופטי בג"ץ גם יידרשו לשאלה האם הגענו, במציאות הקיצונית בימים אלו, למקרה שמצריך ביטול חקיקת יסוד משום שאינה חוקתית.
בבג"ץ ב-2021 נקבע ברוב דעות כי התיקון לחוק יסוד בפשרת האוזר, שהגדילה את תקרת התקציב ההמשכי לשנת 2020 בסכום של 11 מיליארד שקל ועיגנה אותו בחקיקה מהווה מקרה מובהק של שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת, והוציא "התראת בטלות". אז היה מדובר בתיקון לחוק יסוד: התקציב, וההתראה נועדה למנוע מהממשלה לפעול בעתיד באופן דומה.
ייתכן שאחת העילות בעתירות לבג"ץ נגד חקיקת הכנסת, תהיה שביטול עילת הסבירות בחוק יסוד: השפיטה מהווה שימוש לרעה בסמכות הכנסת כרשות מכוננת. קיימות גם במשפט העילה "תיקון חוקתי שאינו חוקתי", שהנשיאה חיות הביעה בעבר את דעתה, כי גם בהיעדר פסקאות מפורשות בחוקי היסוד שלנו - תיקון חוקתי לא יכול לפגוע ב"מבנה הבסיסי" של החוקה.
"קיימת מגבלה אחת, צרה ביותר, החלה על הכנסת בכובעה כרשות מכוננת והיא כי אין ביכולתה לשלול בחוק יסוד את עצם היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית", אמרה.
אולם, לגבי חוקי יסוד, בפני בג"ץ עומדות גם אפשרויות אחרות מלבד לפסול או לא לפסול:
אחת האפשרויות היא החזרת החוק למחוקק לוועדת החוקה לפני הקריאה השנייה - כדי לתקן את הפגמים בהליך החקיקה (כפי שקרה בחוק שנועד להטיל מס על דירה שלישית).
אפשרות נוספת היא להשתמש בטיעון ה"בשלות" ולא לפסול את החוק - אלא להמתין ולראות מה יהיה השימוש בו ואילו החלטות יתקבלו לנוכח ביטול עילת הסבירות, ואולי להתערב בעתיד.
אפשרות אחרת היא להותיר את התיקון על כנו, ורק לדחות את התוקף שלו לכנסת הבאה. זה פתרון אפשרי גם לתיקון בעניין הנצברות, כדי לנטרל את השימוש לרעה.
