על רקע המשברים האחרונים והרוב שעומד בסכנה, הקואליציה שוב תעמוד בשורה של מבחנים חשובים להמשך דרכה. ביום שני הקרוב יעלה החוק "ממדים ללימודים", ששר הביטחון בני גנץ החליט לקדמו עוד לפני שהרוב להעברתו ננעל. החוק, שנועד להעניק מלגות לימודים ללוחמי צה"ל, נתקל בסירוב של האופוזיציה - ובשלב זה גם לא ברור אם עידית סילמן וג'ידא רינאווי זועבי שפרשו מהקואליציה יצביעו בעדו.
מבחן נוסף לקואליציה נוגע לאפשרות שהאופוזיציה תעלה את החוק לפיזור הכנסת. נכון לרגע זה, בשל הנטייה של רינאוי זועבי שלא להצביע בעד חוק כזה, ייתכן שלא יעלה להצבעה. מלבד זאת, תיאלץ הקואליציה לתמרן שוב במצב העדין שאליו נקלעה עם קושי לגיוס רוב בכל הצבעה מחדש.
בימים האחרונים מחלחלת בקואליציה ההבנה שלא ניתן יהיה לקדם נושאים מסוימים שבמחלוקת. כך למשל חוק השוויון או התיקון לחוק הלאום שאין לגביהם הסכמות בקואליציה. בנט ולפיד צפויים להדק את השורות, כל אחד בצד שלו, כשהמטרה שהוגדרה היא לשרוד את הכנס הקרוב.
ביום ראשון הקרוב ימסור צוות ההגנה של יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו את תשובתו לבקשת התביעה במשפט לתקן את כתב האישום. דיון בנושא יתקיים בהמשך השבוע, אך רק בשבוע הבא צפויה להתקבל הכרעה על ידי השופטים.
הפרקליטות ביקשה לשנות את הסעיף בנוגע ל"פגישת ההנחיה" בין נתניהו לעד המדינה שלמה פילבר, שנטען כי במהלכה הורה נתניהו לפילבר לפעול במסגרת תפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת כך שייטיב עם עסקיו של שאול אלוביץ'. בסעיף המקורי נכתב שהפגישה נערכה "זמן קצר מאוד לאחר אישור המינוי" של פילבר לתפקיד. כעת ביקשה הפרקליטות לשנות את הנוסח כך שיופיע כי הפגישה נערכה לאחר שנתניהו החליט למנות את פילבר לתפקיד, ולא אחרי שהמינוי כבר אושר.
על פי כל ההערכות, ראשי צוות ההגנה של נתניהו, עורכי הדין בעז בן צור ועמית חדד, יבקשו מהשופטים לדחות את הבקשה בתקיפות. הטענה המרכזית היא שלא משנים כללי משחק בעיצומו של המשחק. כעת אנו נמצאים בעיצומה של החקירה הנגדית שבה התעוררה לכאורה רשלנות התביעה בהיבטים מהותיים שקשורים לפגישה, יטענו עורכי הדין, ולכן אין לאפשר לתביעה לערוך מקצה שיפורים על גבה.
צוות ההגנה יטען עוד שכל הראיות שבגללן מבקשת התביעה לשנות את כתב האישום היו בידיה כבר בפברואר 2020, והייתה לה שהות ארוכה להתכונן כראוי. אם לא עשתה – "זאת בעיה שלה". טענה נוספת שצפויה לעלות בתשובת ההגנה היא ששינוי כתב האישום כעת פירושו הארכת ההליך המשפטי וחוסר הוגנות כלפי הנאשמים.
שר החוץ של טורקיה, מבלוט צ'בושולו, יגיע בשבוע הבא לביקור בזק בישראל, הראשון של שר חוץ טורקי מזה שנים רבות. במהלך הביקור ייפגש צ'בושולו עם שר החוץ יאיר לפיד, וידון איתו בשדרוג היחסים עם ישראל ובדרישה הישראלית לסילוק אנשי הזרוע הצבאית של חמאס מאיסטנבול. הביקור האחרון של שר חוץ טורקי בישראל היה בשנת 2007.
לפיד יהיה ככל הנראה האישיות הישראלית היחידה שיפגוש, מלבד חברי התאחדות יוצאי טורקיה. צ'בושולו מתכוון להגיע גם לביקור פרטי בהר הבית, אותו דרש לקיים ללא נוכחות ישראלית, דרישה שגרמה למתיחות קטנה מאחורי הקלעים בשל דרישת שב"כ לאבטח אותו בהר.
הנושא המרכזי שעומד על הפרק הוא שדרוג יחסי ישראל-טורקיה לרמת שגרירים. בחודש האחרון דווח בטורקיה שישראל מסרה רשימה של שמות אנשי חמאס שהיא מבקשת שיוצאו מהמדינה. הטורקים צפויים ככל הנראה למסור ללפיד רשימה של הצעדים שנקטו עד כה נגד נוכחות חמאס באיסטנבול.
גורמים המעורים בנושא אומרים שאם לאחר בדיקת המוסד ושב"כ ישראל תשתכנע שטורקיה עמדה בדרישות בנוגע לנוכחות חמאס – ניתן יהיה להכריז על החזרת השגרירים. לא ברור אם זה יקרה כבר במהלך ביקור הבזק בישראל, אם כי מבחינת הטורקים זאת המטרה המוצהרת של הביקור.
צ'בושולו יעלה גם את נושא צינור הגז שטורקיה מעוניינת להקים ממצבורי הגז הטבעי של ישראל, דרך טורקיה, ומשם לאירופה. בעבר דווח שצ'בושולו צפוי להגיע לישראל בלוויית שר האנרגיה הטורקי, כדי לדון בנושא הזה, אך ככל הידוע שר החוץ הטורקי יגיע לבדו.
לראשונה מאז שאושר בכנסת החוק לפתיחת קברים בפרשת ילדי תימן, אמור להיפתח השבוע קברו של התינוק עוזיאל חורי ז"ל בבית העלמין סגולה שבפתח תקווה. עוזיאל נולד ארבע שנים לאחר שהמשפחה עלתה לארץ, ובהיותו כבן שנה הוא חלה, נלקח על ידי שירותי הרווחה, הועבר לבית החולים וכעבור זמן קצר קיבלה המשפחה הודעה שהוא נפטר.
ועדת החקירה הממלכתית בעניין היעלמותם של ילדי תימן קבעה שהוא אכן נפטר וקבור בבית העלמין סגולה, אך המשפחה חשדה לאורך השנים כי ייתכן שהוא לא קבור במקום, וניהלה בארבע השנים האחרונות הליך משפטי כדי לבדוק את זהות מי שקבור בקבר.
אבל גם ההחלטה לפתוח את הקבר עומדת כעת בסימן שאלה, בעקבות בקשת דחייה שהגיש ביום שישי משרד הבריאות לבית המשפט העליון. חוות הדעת שצורפה לבקשה טענה כי אדמת הקבר רטובה, ועל כן מומלץ להמתין עוד חודש לפתיחת הקבר. ההחלטה תתקבל רק ביום ראשון.
52 שנה לאוטובוס הדמים באביבים
בבוקר יום שישי 22 במאי 1970 יצא ממושב אביבים שבגבול הצפון אוטובוס שעליו 30 תלמידי בית הספר האזורי. בדרך ללימודים עבר האוטובוס סמוך לגדר הגבול עם לבנון. כשהגיע לעיקול בכביש, נורה לעברו טיל נ"ט על ידי מחבלים מארגון "החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין".
תוצאת הירי הייתה קשה מאוד. תשעה ילדים ושלושה מבוגרים נהרגו, עשרות נוספים נפצעו. אחת הנפגעות, לאה רביבו ז"ל, חיה 43 שנים עם רסיס בראש, עד שנפטרה והייתה להרוגה ה-13. בשל המיקום המרוחק עבר זמן רב עד שכוחות ההצלה הגיעו לזירה. הפיגוע באביבים היה ראשיתו של גל פיגועים שיצאו משטח לבנון נגד ישראל בשנות ה-70, שהובילו בסופו של דבר למבצע ליטני נגד תשתיות הטרור בלבנון.
