הריאיון עם ח"כ רוטמן
(צילום: גיל יוחנן, טל אזולאי)
יו"ר ועדת החוקה של הכנסת ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) שב וחזר הבוקר (שלישי) על עמדתו שלפיה על הקואליציה לקדם באופן חד-צדדי חוקים מהמהפכה המשפטית אם לא תושג הסכמה עם האופוזיציה. "הייתה עצירה לטובת ניסיון להגיע להסכמות במשא ומתן. אם לא יהיו הסכמות, אם יהיה פיצוץ, נתקדם באופן חד-צדדי בכנס הזה של הכנסת", אמר ח"כ רוטמן בריאיון לאולפן ynet.
שיחות המשא ומתן במשכן הנשיא, שהוקפאו בזמן המבצע הצבאי "מגן וחץ" ברצועת עזה, צפויות להתחדש היום. הצדדים התקוטטו אתמול על-רקע סוגיית הוועדה לבחירת שופטים. ח"כ זאב אלקין מהמחנה הממלכתי צייץ באופן שנתפס בליכוד כמתריס: "לפי הפרסומים, הקואליציה נכנעה והבחירות לוועדה לא יידחו ויתקיימו בהתאם לחוק הקיים". מזכיר הממשלה יוסי פוקס השיב לו: "יצא המרצע מן השק. תנוח דעתך שבהיעדר הסכמות במשא ומתן, ייבחרו שני נציגי קואליציה לוועדה, והיא תכונס בפועל רק אם שר המשפטים יחפוץ בכך".
יו"ר ועדת החוקה ח"כ רוטמן אמר בהתייחסו לנושא: "הייתה מחווה של רצון טוב מצד הקואליציה לא לייצר אירוע עכשיו תוך כדי המשא ומתן שמתנהל. מה אלקין עשה? פוצץ את האירוע. למה? כי לדעתי הם לא מעוניינים להגיע להסכמות. הם מעוניינים בפיצוץ. האמירה שלי מאוד פשוטה, ואני מקווה שאתבדה. המרחקים בין הצדדים לא גדולים, ואם האופוזיציה רוצה להגיע להסכמות - זה יכול לקרות מחר בבוקר.
"אם הם חושבים שהם יובילו לפיצוץ והתוצאה תהיה שלא יקרה כלום - אני אמרתי את המובן מאליו. אם לא תהיה הסכמה - יהיה קידום חד-צדדי. זה מאוד ברור ואי אפשר להחזיק בחבל משני קצותיו. אי אפשר לנהל משא ומתן במטרה לפוצץ אותו. מה יקודם? יקודם מה שיחליטו ראשי הקואליציה. אם אתה שואל אותי מבחינת הליכי חקיקה, זה ברור לכולם שהחלק הכי בשל לקידום זה נושא הוועדה לבחירת שופטים. אבל אפשר לבחור להתקדם על דברים אחרים".
ח"כ רוטמן אמר עוד: "ברור שעדיף לקדם את מה שמוסכם ביחד, אבל אם הפיצוץ הוא פיצוץ כולל ובאופוזיציה נחושים למנוע מהציבור בישראל את מה שהוא רוצה, אז אני חושב שכדאי לנסות לקדם את מה שהכי קרוב לביצוע. צריך לבחור שופטים במדינת ישראל. אם אתם באים ומפוצצים את ההסכמות - אז יהיה מאוד קשה להגיע להסכמות. באופוזיציה נחושים לפוצץ את המשא ומתן".
מי באופוזיציה?
"אני לא יודע, בסופו של דבר - כדי להגיע להסכמות, צריך שגורם אחד באופוזיציה יגלה אומץ. ברגע שכולם שם עסוקים בלשמור אחד על הגב של השני, שחס וחלילה אף אחד לא מגיע להסכמות, ואם מגיעים להסכמות - מיד צריך לפוצץ. זה כרגע המצב שם, הלוואי שזה ישתנה. שיהיה לך ברור, מבחינה מקצועית תן לי שלוש דקות עם מישהו אחראי באופוזיציה ואנחנו מגיעים להסכמה וסוגרים את האירוע".
המערכת הפוליטית, הארצית והמקומית, סוערת בימים האחרונים לנוכח העלאת חוק קרן הארנונה לאישור במסגרת חוק ההסדרים הכולל שיובא בשבוע הבא להצבעה במליאת הכנסת. ח"כ רוטמן אמר בהתייחסו למאבק על החוק שצפוי להקצות הכנסות מארנונה של עסקים ביישובים השונים לצורך הגדלת היצע הדיור: "ניסו להציג את זה, כמובן בלעג, כאילו מדובר באיזשהו סוציאליזם. לקחת מעשירים ולחלק לעניים. קרן הארנונה לא קשורה לאירוע הזה.
"הקרן להוזלת מחירי הדיור נועדה לתמרץ רשויות שבונות למגורים. כל הדברים שמשקיעים באזור המרכז, זה הופך את האזור הזה לאזור העסקים של מדינת ישראל. כל הארנונה העסקית נשאבת לשם, ובעצם אנחנו מייצרים ארנונה עסקית לערים שהופכות להיות מאוד מאוד עשירות. כל השאר הופכות להיות ערי שינה שכל ההוצאות אצלן. נשאלת השאלה איך במודל הקיים אנחנו מציעים משהו שמתקן את העיוות הגדול הזה".
אז מה אתה משיב לראשי ערים שאומרים שזה שוד של כספי ציבור?
"בדרך הטבע יש ערים שמפסידות או שיפסידו אגב הרבה פחות ממה שהן טוענות. יש כל מיני טענות מופרכות בנושא הזה וכשאתה יושב עם ראשי ערים על המספרים, הם מגלים שהחלומות שלהם לבנות 60-50 מגדלי עזריאלי חדשים באיזו רשות מקומית מרוחקת ושהיא תהיה מאוישת וכולם ישלמו שם ארנונה - זה חלומות באספמיה.
"מי שיבנה למגורים, התוצאה של הדבר הזה תהיה לא רק שהוא לא יפסיד, אלא הוא ירוויח מזה. תהיה יותר אפשרות לתת שירותים לתושבים ולא נייצר סיטואציה שאנחנו כמדינה משקיעים המון בתשתיות באזור אחד, ואחר כך כשהרשויות האחרות קורסות אנחנו משלמים להם פעם שנייה ממענקי איזון. הדרך לפתור את זה היא באמצעות הארנונה העסקית שהולכת וגדלה או ארנונה למגורים שהיא הפסדית".
הריאיון עם ח"כ קריב
(צילום: גיל יוחנן, טל אזולאי)
ח"כ גלעד קריב מהעבודה השיב לדברי רוטמן בסוגיית המהפכה המשפטית: "שמחה רוטמן ממשיך לאחז את עיני הציבור כשהוא אומר שאפשר להגיע כבר מחר להסכמות. כשיורדים איתו לפרטים ושואלים על מה הוא כן מוכן להתפשר, מבינים שהוא לא נסוג מהרעיון שהקואליציה צריכה לשלוט בהליך מינוי השופטים. לכן צריך לומר - המרחק בינינו לבין שמחה רוטמן נותר כפי שהוא היה".
ח"כ קריב אמר עוד: "תאזינו טוב לשמחה רוטמן. כשהוא ויריב לוין אומרים 'אם לא נגיע להסכמות - נקדם את החקיקה', הם מתכוונים לחקיקה המקורית שלהם. מי שבאמת מייחל לכישלון השיחות בבית הנשיא אלו הם לוין ורוטמן, שכל הזמן, בכל דיון, חוזרים ואומרים 'לא תגיעו להסכמות - אנחנו נחוקק'. הם ממש רוצים שלא יהיו הסכמות כי הם רוצים לחוקק את החוקים שלהם כפי שהם.
"אל תטעו, שמחה רוטמן לא הגיע אליכם יותר רך. הוא עדיין איתן בדעתו הקנאית והפונדמנטליסטית שהקואליציה צריכה לשלוט בוועדה לבחירת שופטים, ולכן השאלה היא אחת - האם ראש הממשלה נתניהו ייכנע לאיומי הסחיטה של לוין ושל רוטמן, או שנתניהו יגלה שרידים של אחריות ממשלתית ויציב להם קו אדום. זה הסיפור. רוטמן ולוין מתחילים לבנות את האופוזיציה לנתניהו בתוך הקואליציה. זה ברור כשמש".
ח"כ טלי גוטליב מהליכוד התייחסה בריאיון ל-ynet radio להתנגדותה למינוי השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון הבא "השופט עמית הוא שופט מקצוען. אני לא חולקת על המקצועיות שלו, אני חולקת על היותו שמאלן פרוגרסיבי שבהחלטותיו כשופט בבג"ץ הוא אפשר לאחמד טיבי, גדול יועציו של ערפאת, אדם שקורא לחיילי צה"ל 'רוצחים', להיות חבר כנסת בישראל".
גוטליב אמרה עוד: "לשיטתי, אני הפסדתי במערכה הזאת. כשהנשיא שאל אותי למה אני מתנגדת למינוי יצחק עמית ואמרתי את שלי, הוא אמר לי 'מה יהיה אם הוא ימונה להיות נשיא וזה ייטול ממנו את הסמכויות הנשיאותיות?'. ואז הבנתי שזה מה שקורה שם במחשכים, בשיחות האלה בבית הנשיא. היינו צריכים לשנות את מבנה הוועדה למינוי שופטים בערב היציאה לפגרה. בגלל זה הפסדנו במערכה של שינוי שיטת הסניוריטי".
ח"כ אפרת רייטן מהעבודה אמרה: "תראו איזה פער. מצד אחד נואמים בלהט 'אנחנו נגד', 'אנחנו בעד', ובסוף יושבים ומצביעים עם המשמעת הקואליציונית. הכול פה זה ביזיון. זה פשוט לראות איך מכניסים את כל הרפורמות, כולל הסיפור של חוק הארנונה ועוד חוקים אחרים שדחפו ברגע האחרון, כי האוצר חייב עוד כסף וחייב להגיע לכיסים עמוקים בשביל לכסות על גירעונות, בשביל לעמוד בהסכמים הקואליציוניים".
רייטן הוסיפה: "משתמשים באותו ביטוי שלנו ואומרים 'זה צדק חלוקתי', ואנחנו מבינים שזה בעצם השתלטות על הרשויות המקומיות, לקחת מהן את הכוח. במקום לחזק את הרשויות המקומיות שצריכות להיות עצמאיות מבחינה תפקודית ושליטה עצמית על התקציבים תחת בקרה, באים באוצר ואומרים 'בואו נכניס את היד שלנו לכיס שלהן'".
