המהפכה המשפטית שהממשלה מקדמת הושוותה פעמים רבות לתהליך שהחל את ההתדרדרות הדמוקרטית שחוו בשנים האחרונות פולין והונגריה. היום (ראשון) השתתפו בכנס חירום ובשולחן עגול של המכון הישראלי לדמוקרטיה משפטנים, שופטים ושרי משפטים לשעבר משתי מדינות אלו, וגם מאירלנד, הודו וקנדה. מנהל המחלקה למשפט אירופי ולמשפט השוואתי באוניברסיטת גדנסק שבפולין, פרופסור תומאש קונצביץ', נשא בפיו אזהרה חד-משמעית: "מאז שבית המשפט נפל אצלנו, זה היה כמו אבני דומינו – בתי המשפט, התקשורת הציבורית, הכול נפל. הפרלמנט מרגיש חופשי לעשות כל מה שירצה, והשיפוט הוא בשירות המערכת הפוליטית".
אל אזהורתיו של קונצביץ' הצטרף גם פרופסור גאבור האלמאי, ממרכז רוברט שומאן ללימודים מתקדמים בהונגריה. "מה שקרה בפולין, התחיל בעצם בהונגריה - הדבר הראשון שהממשל עשה היה לשנות את הרכבו של בית המשפט החוקתי - חברי הוועדה הבוחרת הם נאמני המשטר", אמר האלמאי. "הבחירה הזו של 'קצת שינויים מכל מדינה' מייצרת מצב של מדינת 'פרנקנשטיין'– והונגריה אכן נהייתה כזו, ללא כל איזונים ובלמים".
האלמאי פנה לאזרחי ישראל, ואמר כי "אתם עדיין מדינה דמוקרטית עם בחירות חופשיות, תקשורת חופשית וחברה אזרחית חופשית כמו שאנחנו רואים בהפגנות ברחבי הארץ, אבל אתם לא יכולים להיות משוכנעים שהדמוקרטיה הזאת תישמר בחיים". לדברי הפרופסור ההונגרי, "אם תעצרו את התהליך בפרק הראשון, הדמוקרטיה תישמר, או תגבר".
על אף ההשוואה למדינות עם דמוקרטיה פגומה כמו פולין והונגריה, תומכי המהפכה המשפטית הזכירו כי רכיבים ממנה קיימים גם במדינות דמוקרטיות מתקדמות - כמו פסקת ההתגברות, שקיימת בקנדה. עם זאת, שר המשפטים הקנדי לשעבר פרופסור אירווין קוטלר, שגם השתתף היום בכנס החירום, אמר כי ההשוואה הזו שגויה. "אכן יש לנו פסקת התגברות, אבל היא מגיעה בתוך מגילת זכויות קנדית ובתוך מערכת פדרלית. בנוסף, החריגו ממנה הנושאים מרכזיים של זכויות, בהן זכויות תנועה וזכויות דמוקרטיות", אמר קוטלר. "אין שום קשר כאן וכל ניסיון להשוות לקנדה הוא מטעה".
הכנס החל בשיחה שקיימה סגנית המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופסור סוזי נבות, עם שר המשפטים לשעבר של אירלנד, אלן שאטר. כשנשאל מה הוא חושב על המצב בארץ, ענה שאטר: "אני מבין את הפוליטיקה מאחורי זה, אבל אני לא מבין איך אנשים אינטיליגנטיים יכולים להתמודד עם נושא כל כך חשוב בדרך כזו מהירה". על ההצעה לפסקת התגברות ברוב של 61, אמר שאטר כי "אם הייתי רוצה להמציא המצאה שתחתור תחת הביטחון הבינלאומי במערכת המשפט הישראלית, לא אפשר היה להמציא משהו יותר טיפשי".
לדברי שאטר, "הביטחון במערכת המשפט נובע מהחלטות שמתקבלות באופן עצמאי. לאחר שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, יכול מאוד להיות שהשופטים הממונים ירצו לפסוק לטובת אלו שמינו אותם". שר המשפטים האירי לשעבר הוסיף כי הוא אופטימי מהמחאות סביב המהפכה המשפטית המשפטית: "מה שקרה כאן בשבועות האחרונים הוא מעורר השראה. מספר האנשים שיוצאים לרחובות ולא אדישים לזה. הבעיה היסודית היא לא בעיה פוליטית או בעיה עם נתניהו – היסוד הוא היעדרה של חוקה שהייתה דואגת להפרדת רשויות, איזונים ובלמים, זכויות אדם, זכויות מיעוטים. ישראל צריכה לייצר דיון רחב הרבה יותר".
אחד הדיונים המרכזיים סביב חוקי המהפכה המשפטית נוגע לשאלה האם הם יכולים להיפסל על ידי בג"ץ, מאחר והם יחוקקו כחוקי יסוד. למשל, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים הוא תיקון לחוק יסוד: השפיטה. אמנם חוקי היסוד נועדו להקים תשתית לחוקה שתעוגן בעתיד, אך כיום הליך החקיקה שלהם זהה להליכה חקיקה של חוק רגיל.
שאלות דומות הוצבו בעבר בפני בית המשפט העליון של הודו, הדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם. שופט בית המשפט העליון של הודו לשעבר, נגאסוורה ראו, אמר בכנס כי "המערכת הפוליטית ההודית ניסתה לשנות את השיטה לבחירת שופטים, כך שתתנהל על ידי פוליטיקאים ונציגי ציבור, אך בית המשפט העליון פסל את זה כשינוי חוקתי שאינו חוקתי".
ראו המשיך והסביר כי הסיבה לפסילה היא "הפגיעה בעצמאות השיפוטית, שהיא מאפיין בסיסי של החוקה ההודית ותנאי הכרחי לדמוקרטיה". ראו ציין כי בהודו, כמו בישראל, שיטת הסיניוריטי, בה ממונה שופט בית המשפט העליון הוותיק ביותר לנשיא בית המשפט, היא נוהג ולא מעוגנת בחוק. כמו כן, גם בהודו, כמו בישראל, רצו לבטל את השיטה הזו. "כשהממשלה ניסתה לסטות מהשיטה ולמנות שופט זוטר לתפקיד שופט עליון, כל השופטים הבכירים והוותיקים הגישו את התפטרותם, הממשלה חזרה בה, ועד היום עיקרון הסיניוריטי נשמר", אמר ראו.
הוא הוסיף כי "כמו בישראל, גם בהודו החוקה לא אומרת שיש דברים שהפרלמנט לא מסוגל לעשות. עם זאת, בית המשפט העליון קבע שיש עקרונות יסוד שהם כל כך בסיסיים לדמוקרטיה שהפרלמנט לא יכול לפגוע בהם גם כשהוא משנה את החוקה.עצמאות שיפוטית זה אחד מהעקרונות האלו".