מספר חולי הקורונה המאושפזים במצב קשה בבתי החולים הפך לנתון חשוב במיוחד בגל הנוכחי של המגפה. במידה רבה מקבלי ההחלטות בממשלה ובמשרד הבריאות קובעים על פיו, ולא על פי מספר המאומתים החדשים, את מדיניות ההגבלות.
אמש עדכן משרד הבריאות כי מספר חולי הקורונה במצב קשה עלה ל-46. אבל בדיקה של ynet ו"ידיעות אחרונות" מעלה תהיות בקשר למהימנות הנתונים, נוכח פערים גדולים שהתגלו בין הדיווחים מבתי החולים עצמם לבין המספרים שפירסם משרד הבריאות. על פי דיווחי בתי החולים רק 27 חולי קורונה במצב קשה, ולא 46, היו מאושפזים אתמול ברחבי המדינה.
בתגובה על הבדיקה הודיע משרד הבריאות כי יבדוק את הפערים בנתונים. בינתיים אפשר לחשוב על כמה הסברים אפשריים לפער: ייתכן שחולים במצב בינוני סווגו כחולים קשה, וייתכן שחולים ששוחררו או שמצבם השתפר עדיין נספרו בטעות כחולים במצב קשה.
כך למשל, לפי משרד הבריאות בבית החולים ברזילי באשקלון מאושפז חולה קורונה אחד במצב קשה, אך מבית החולים נמסר כי ישנה חולת קורונה אחת, שאינה מוגדרת במצב קשה. בהדסה עין כרם יש לפי משרד הבריאות חולה אחד במצב קשה, אולם מבית החולים נמסר כי אין שם חולים במצב קשה.
בשיבא, על פי נתוני משרד הבריאות, מאושפזים שלושה חולים במצב קשה, אך מבית החולים נמסר על חולה אחד בלבד. בחלק מהנתונים משרד הבריאות גם דייק: מבית החולים מאיר בכפר־סבא נמסר על שישה חולי קורונה במצב קשה, כפי שמסר המשרד.
"ההגדרה של חולה קשה באשפוז לא השתנתה מאז יולי בשנה שעברה", אמר אמש פרופ' נחמן אש, ממונה הקורונה ומנכ"ל משרד הבריאות הנכנס, בתדרוך לתקשורת. "אנחנו עם ההגדרה הזאת הולכים מאז והיא מבוססת על מצבו הנשימתי של החולה ועל מצבו הכללי.
"ההגדרה באופן מדויק אומרת שאם יש לו מצוקה נשימתית, כך שהוא נושם יותר מ-30 נשימות בדקה או שרמת החמצן שלו בדם יורדת, ריווי החמצן מתחת ל-93 אחוזים, אז הוא מוגדר כ'קשה'.
"יש עוד סעיף יותר מקצועי של רמת חמצן - כאשר הוא מקבל חמצן ובנוסף לכך אם יש פגיעה במערכות גדולות של הגוף, כמו פגיעה במערכת הלב או במערכת הדם, ירידה בלחץ דם ודברים כאלה, שגם אז מכניסים אותו להגדרת מצב קשה, וכמו כן כל חולה שמגיע להנשמה או לחיבור למכונת לב-ריאה".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה על בדיקה: "המשרד מקבל את הנתונים מבתי החולים באמצעות ממשק ורשימות פרטניות. סיבת הפער בנתונים תיבדק".